כנס בריאות הנפש
"הצעירים הם המגן של החברה כולה - אם לא נחזק אותם היום נהיה חלשים מחר"
"חדשנות היא יצירת שותפויות חדשות ולא רק טכנולוגיה, כך אמרה מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש. יפעת שמואלביץ, סמנכ"לית אסטרטגיה ושותפויות, קרן אריסון: הקרן העבירה את תחום בריאות הנפש לתחום אסטרטגי
"הצעירים ובני הנוער הם המגן של החברה כולה, הם העתיד ואם לא נחזק אותם היום נהיה כולנו חלשים יותר מחר", כך פתח את דבריו עפר בבלי, סגן נשיא הפדרציה היהודית שיקגו ומנכ"ל המשרד הישראלי, בפאנל שעסק במענים חדשניים בבריאות הנפש לנוער וצעירים, במסגרת כנס בריאות הנפש של עמותת אנוש. משתתפי הפאנל היו: אריק כהן, סמנכ"ל שירותי שיקום וטיפול אנוש, מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי, ד"ר אשר ולר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל אקדמי תחום נוער המרכז. ד“ר טליה סקר, מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהלת היחידה לאשפוז בית פסיכיאטרי לנוער במרכז לבריאות הנפש שלוותה, אחמד מוהנא, מנכ"ל רשת "קודרה ויפעת שמואלביץ, סמנכ"לית אסטרטגיה ושותפויות, קרן אריסון.
בבלי שאל: מהי חדשנות בעיניכם, מה הדבר המרכזי שמאפשר לכם לפתח מענים לנוער בזירת בריאות הנפש?
"קרנות הביטוח הלאומי מפתחים שירותים עבור אוכלוסיות מגוונות בחברה", אמרה מזרחי. "לא די בקצבאות. כשמדברים על חדשנות הנטייה של כולנו היא לחשוב על דברים טכנולוגיים ומהפכנים וזה לא תמיד כך. בשנתיים האחרונות ניסינו לפתח חיישנים שיאפשרו לזהות ולהתאים תוכניות קיימות לאוכלוסיות חדשות - צעירים ונוער. לא תמיד צריך להמציא את הגלגל מחדש, לפעמים צריך להקשיב אחרת ולשנות גישת התערבות.
"חדשנות זה גם להיות אמיץ ולייצר שותפויות חדשות וככל שייצרנו שותפויות חדשות זה גרם לנו להיות אמיצים ולחשוב אחרת ולהתנהל אחרת. לדוגמה, בכנס בשנה שעברה נוצר חיבור עם אילת נחמיאס ורבין, יו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית והם שותפים שלנו. יש לנו מיזם עם הקרן ומשרד הרווחה שמטפל במעגל שני ושלישי לנפגעי האיבה. החדשנות היא השותפות החדשה ולעשות דברים לאוכלוסיות שלא היו מוכרות לנו עד כעכשיו. הדגש שלי על חדשנות זה לייצר שותפויות חדשות".
"הדגש שלי בחדשנות הוא היכולת לזהות ולראות צרכים ולדייק את הצרכים, כמו במקרה של אשפוז הבית", אמרה סקר. "זה לא טריוויאלי לעשות דבר כזה חדשני בתוך קופת חולים כללית אז כשיש גב מההנהלה שמאפשר זה מאוד חשוב. גם יציאה מאזור הנוחות זו חדשנות. באשפוז הבית אנחנו הולכים למטופלים הביתה ועושים טיפולים גם בוידיאו. זה דורש גם מהמטפלים לצאת מאזור הנוחות ולייצר שותפויות גם עם ארגונים אחרים ובמקרה שלנו גם עם ההורים ובני הנוער כדי לאפשר לזה להצליח".
"זכיתי בשני הכובעים שלי לעסוק בחדשנות גם מבחינת העומק של המענים וגם הרוחב", אמר ולר. "במרכז הישראלי להתמכרויות הקימו מיזם נוער וצעירים שנותן מענה במערכת הבריאות בהתמכרויות בבני נוער – מרפאה, הכשרות ומניעה, דברים שלא היו קודם. הכובע השני הוא לרוחב. יודעים לתת לכל אחד על שרשרת הטיפול את המענה שיותר מתאים לו. אנוש הקימה את הבית המאזן לנוער, חלופת אישפוז 24/7 בלי בית חולים".
"קודרה בעברית זה יכולת", אומר מוהנא. "אנחנו בונים אקו סיסטם של הפילנתרופיה בחברה ערבית ויוצרים שיתופי פעולה. בעיני, בחברה הערבית החדשנות היא עצם הדיבור על הנושא הזה של בריאות הנפש. זה נושא שסובל מסטיגמות חברתיות וצריך להיות יותר על סדר היום הציבורי. יש גם תשומת לב פילנתרופית מתוך החברה הערבית לנושאים של בריאות הנפש. העשירים מעזים לדבר על זה ואם הם מדברים על זה אז למה שבני העם לא יהיו חלק מזה. זה טרנד חיובי שאנחנו רוצים לייצר. המעבר בין בריאות הנפש לבריאות נפשית לרווחה נפשית. לא רק לדבר על הנושא אלא גם לקחת אחריות ולתמוך ביוזמות".
"קרן אריסון הוקמה על ידי שרי וטד אריסון לפני ארבעה עשורים. זו קרן משפחתית שתורמת מכספיה הפרטיים ובתחילת שנות ה-90 העבירה את עיקר פעילותה לארץ", אמרה שמואלביץ. "מאז תרמנו למעל 2,000 ארגונים ולא מעט מהם קשורים לבריאות הנפש אז יש לנו פרספקטיבה להגיד שזה לא מובן מאליו לייצר כזה כנס.
לפני למעלה משלוש שנים זיהינו צורך לפתח מענים לדור העתיד בעקבות נתונים מדאיגים. קיבלנו החלטות שמאפשרות לנו לקדם חדשנות בתחום: תחום בריאות הנפש יהפוך לתחום אסטרטגי של הקרן. זה משליך על היקפי התמיכות ודרכי הפעולה שלנו ואנחנו פה לטווח ארוך. ולהתמקד בילדים החל מגיל 8-25 ובמיוחד בלימוד תכניות של איתור מוקדם, תכניות מניעה והכשרת סוכני שינוי. זה מאפשר לנו מרחב פעולה שמאפשר תמיכה בדרכי פעולה חדשות".
כהן דיבר על שלוש נקודות שהם חלק מדנ"א של אנוש: 1. ההקשבה לניסיון החיים. אנחנו כל הזמן מנסים להקשיב לבני הנוער והצעירים ולדייק כדי לייצר חדשנות. 2 תעוזה. גם כשהכסף עוד לא נמצא אנחנו פותחים את השירותים בשיטת חומה ומגדל. 3 השותפויות. כל הקסם שאנחנו מצליחים לעשות בעולמות הנוער והצעירים לא היו קורים בלי השותפים כמו קרנות ביטוח לאומי, קרן אריסון, הפדרציות ועוד".
מורן, קרנות הביטוח הלאומי מפתחות מענים חדשניים ובונות שותפויות .איך הבנת הפערים הובילה גוף ביורוקרטי ממשלתי וכבד לכאורה דרכים להתגמש? ומה האתגרים המרכזיים שלכם?
"התקופה מביאה אתגרים גדולים מאוד. ראשית ההבנה שנכנסו הרבה מעגלי מצוקה חדשים שלא הכרנו קודם. בני הנוער והצעירים הם לא אותם אלה שהגיעו לפני וצריך לאפיין את הפרופיל ולזהות אותם לא בזירות המקובלות. אלה יכולים להיות הילדים של כולנו. צעירים מתארים חוויות בדידות וקושי וזה מוביל לשני אתגרים: היכולת לאתר אותם ולהגיע אליהם. פעם זה היה בזירות ברחוב או בבתי ספר, היום הם לא שם מתחת לפנס גם לא קרובים למערכות שאנחנו מזוהים איתן. שנית, לגייס אותם לרצות לצרוך את השירותים שלנו ושהם זקוקים לזה כי הם לא מזהים את עצמם ככה. שני הדברים האלה חידדו לנו שעלינו לפעול אחרת. בסוף 2023 הבנו שהמטרות ששמנו לעצמנו כמה ימים אחרי השבעה באוקטובר אינן אלה שנצליח להשיג באמצעות התכניות איתן יצאנו לדרך. מה שחשבנו ב-23 אלה לא הצרכים של היום. אז פתחנו את התכניות כדי לדייק אותן והצליח ליצור מענים רלוונטיים. הדגש הוא ליצר שירותים גמישים שמאפשרים לנו להיות אנושיים ולהבין מה השטח מבקש מאיתנו. צריך לחשוב בצורה רחבה".
טליה, איך מבטחים רצף טיפולי איכותי באשפוז בית?
"את אשפוז הבית התחלנו בשלהי הקורונה כשלא היו מקומות במחלקות אישפוז. התחלנו לפתח בשלב של שגרה ולא במצב אקוטי ובהול כמו מלחמה. בנינו את המודל הייחודי לאט ומבוסס על דברים שנעשו בעולם המבוגרים ובעולם בכלל. זה שעשינו את זה בשגרה איפשר לנו שבעת חירום לא נאלצנו להתאים את עצמנו מחדש. ב"עם כלביא" לא נדרשנו לשום התאמה למעט התאמות קטנות כי מה שעובד טוב בשגרה עובד טוב בחירום.
"יש משהו באישפוז בית שמאפשר תפירה של חליפה אישית למטופל ולמשפחה שלו. העבודה המשפחתית מאוד משמעותית. רוב הילדים רוצים שההורים שלהם יהיו אלה שיעזרו להם וזה אחד הדברים שאנחנו מאוד מנסים לעשות ומצליחים. הסוד בהמשך הוא שותפויות בקהילה. הרשויות המקומיות הן המפתח. להמשיך את טיפולי ההמשך במקומות המגורים . ככל שנאפשר למטופלים להמשיך לחיות בסביבה הטבעית שלהם בלי לנתק אותם, אנחנו מאפשרים להם בעתיד להיות מבוגרים יצרנים טובים יותר ומחזירים לחברה"
ולר התייחס למודל הבית המאזן. "צריכה להיות מטרה וחשיבה לאן רוצים להגיע. יכול להיות שאנחנו מסגרת מצויינת אבל לא המקום הנכון בשביל מטופל מסויים. אחד הדברים החשובים בהתאמה היא לדעת מה עשו לפניך, האם יש משהו שאפשר לעשות אחרת. אחרי שקבענו מטרות חשוב לראות אם יש דברים שחשבנו והם לא נכונים. החשיבה הבאה היא לחשוב מה הצעד הבא והוא תלוי הרבה בשיתופי פעולה. שיתוף פעולה זה לא רק להיות בקשר אלא לדעת להעביר את הדברים בצורה מסודרת ובעיקר לעבוד יחד עם הנער וההורים".
מוהנא התייחס להתאמות לאוכלוסיות המגוונות בחברה הערבית. "הנושא הראשון הוא לשים את הדברים על סדר היום ומה שגילינו בפרויקט מיפוי שלנו שצריך לפתח את השדה הזה כי הוא לא מפותח ברמת מניעה, טיפול ושיקום. יש גם פריבילגיה להסתכל מה קיים בארץ ובעולם ולעשות העתקה מושכלת. כל מה שהיה שקוף לפני ה-7 באוקטובר הפך להיות יותר שקוף אחרי והחברה הערבית נהייתה עוד יותר שקופה. אנחנו מרגישים אתגר בעיקר בנושא ההון האנושי. פחות מ-2% מהפסיכאטריים ערבים, ועוד פחות של ילדים ונוער. ברגע שהשירות לא קיים אנשים לא צורכים אותו.
"עד לפני 120 שנה אנשים לא השתמשו במשחת שיניים כי המוצר לא היה קיים. בחברה הערבית לא צורכים שירותי בריאות נפש כי זה לא קיים, בין אם זה מרפאות או מרכזי חוסן. מצד אחד צריך להצמיח את השדה ומצד שני להתאים את ההכשרות ולעבוד בקהילה בבתי ספר. אם מוחמד לא יבוא אל ההר צריך להביא את ההר, להנגיש את זה בקהילה. יש יוזמות שהצליחו בחברה היהודית שלצערי לא הוטמעו אל מול החברה הערבית. צריך להעתיק אותם בצורה מושכלת. האקדמיה היא חסם שצריך לפעול גם שם".
יפעת, איך מובילים מהלכי חדשנות בקרן אריסון ובוחרים מענים שבהם תתמקדו? מה החשיבות של הרחבת קשת השותפים?
"כשאנחנו באים לבחון באיזה פרויקט לתמוך תמיד נהיה בדיאלוג עם השחקנים ובעלי העניין, נשתף אותם בשיח וקבלת ההחלטות. התפיסה המקצועית שלנו היא שהארגונים והמוסדות הם אנשי המקצוע ואנחנו נותנים פילנתרופיה. צו השעה הוא שנעבוד בשותפויות אבל חשוב שכל אחד ידייק מה התפקיד שלו באקוסיסטם. אנחנו מצד אחד גם משקיעים בפיתוח וחיזוק תשתיות עבור הקהילה המקצועית שלנו כדי שנהיה שותפים טובים יותר עבור הארגונים.
"כשאנוש פנו אלינו להקמת עוד מרכז של הדספייס זו היתה הזדמנות לייצר את התשתית הארגונית שתתמוך במהלך כזה גדול. הצענו לאנוש תמיכה בהקמת מהלך ניהולי מקצועי ולוגיסטי תומך. לתפיסתנו זה מהלך חדשני כי הצענו לארגון לקחת צעד אחד קדימה את התכנית שבנו ולחשוב יחד איך אנחנו מסייעים להם להשיג את המטרות, גם לייצר מודל מיטבי שיוכל לשמש גם ארגונים אחרים".
אריק, עשור אחרי הקמת הדספייס הרחבתם את הפעילות והיום אתם אחד מנותני השירות הגדולים לבני נוער וצעירים. איך החדשנות שלכם באה לידי ביטוי?
"הדספייס היווה עבורנו קרקע להצמיח שירותים חדשים. ברמת השירותים המטרה היא כל הזמן לנסות לדייק מה הצורך ולהתאים אותו למציאות. גם ברמת הטכנולוגיה אנחנו מכניסים מענים טכנולוגיים כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות"
מה דרוש כדי לבצע קפיצת מדרגה בחדשנות?
"לא תמיד העניין זה משאבים וכסף. צריכים להיות יעילים. עבודה משותפת וחיבורים, זה הכי חזק בעיני", אמרה מזרחי.
"אחד הדברים המשמעותיים שיכולים לקחת קדימה זו תחושת האחריות המשותפת. אם כל אחד מאיתנו יקח אחריות וירגיש שהילד והמשפחה הם שלו ויתן את מה שהוא יכול כדי לקדם אותם אז השמים הם הגבול. יותר אמון ויותר אחריות משותפת", אמרה סקר.
"מהמקום שאני מייצגת מה שיעזור לקדם חדשנות זה להיות המקום שמאפשר לארגונים ולמוסדות להעז לקחת סיכונים ולפרוץ גבולות", אמרה שמואלוביץ.
