בלעדי
כישלון משרד החקלאות: רק 6% מתלונות ההתעללות בבעלי חיים הגיעו לאכיפה ב-2024
דוח פנימי לביקורת אגף רווחת בעלי החיים שהגיע לידי כלכליסט חושף יחידות מסוכסכות, מחסור חמור בכוח אדם ומדיניות אכיפה רפה - ומציע פתרון שמעורר תמיהה: להעביר את הטיפול ליחידה שמבקר המדינה עצמו פסל לפני שנה בלבד; לפי נתוני "תנו לחיות לחיות", מתוך 2,496 תלונות שהתקבלו ב-2024, הוטלו רק חמישה קנסות
ועדה פנימית מיוחדת במשרד החקלאות בחנה את תפקוד אגף רווחת בעלי חיים ואת ממשקי העבודה בינו לבין יחידות השדה בשירותים הווטרינריים, ומצאה יחידות מסוכסכות שאינן מעבירות ביניהן מידע, כשלים תפעוליים בשטח ומחסור חמור בכוח אדם לאכיפה - הן במישור הפלילי והן במנהלי - נגד התעללות בבעלי חיים. למרות שהדוח הפנימי, שהגיע לידי כלכליסט, מגדיר את הבעיה, מסקנותיו מעוררות תמיהה: בין היתר, הוא מציע להעביר את הפעילות ליחידה שהואשמה רבות בתפקוד לקוי לאורך השנים.
תחום רווחת בעלי החיים מצוי בחזקת משרד החקלאות - למרות ניגוד העניינים המובנה, שכן אותו משרד מקדם במקביל את ענייניהם ורווחיותם של החקלאים. לאורך השנים נמתחה על המשרד ביקורת: כשגוף אחד אחראי הן על קידום התעשייה והן על הגבלת הפגיעה בבעלי חיים בתוכה, יש לו תמריץ מובנה להעלים עין, לרכך רגולציה ולהחזיק שוט פיקוח חלש.
לפי בדיקה של ארגון "תנו לחיות לחיות", המשרד מיישם באופן מוגבל וסלקטיבי את החלטת ממשלה 833, שנועדה לקדם ולהסדיר את תחום ההגנה על בעלי חיים. בין הכשלים: אי-הקצאת תקנים נדרשים, אי-קידום תקנות והסגת תקנות קיימות, אי-הסמכת פקחים, ריקון ועדה מייעצת מתוכן והקצאת תקציב לשיפוץ מרפאות במקום לאכיפה. מצב האכיפה בכי רע: מתוך 2,496 תלונות צער בעלי חיים שהתקבלו ב-2024 במוקד המשרד, הועברו ליחידת הפיצוח האוכפת רק 140 תלונות - פחות מ-6%. רק מקצתן הגיעו למחלקת התביעות והסתיימו בקנס. בכל שנת 2024 הוטלו רק חמישה קנסות מנהליים לפי חוק צער בעלי חיים, ומספר כתבי האישום ירד משמונה ב-2021 לאחד בלבד ב-2024.
בנוסף, על רקע טענות חוזרות בנושאי צער בעלי חיים - ובהם בתי גידול כלבים לצרכי מסחר, סירוס ועיקור כלבים וחתולי רחוב ומתקנים הפועלים בתת-תנאים - החליט מנכ"ל המשרד להקים צוות פנימי שיבחן את המערך הקיים ויגבש פתרונות.
הדוח הפנימי מצביע על כשלים מבניים וניהוליים חמורים: כפילות סמכויות ואי-בהירות בהיררכיה בין האגף לרווחת בעלי החיים, היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות ומינהל השירותים הווטרינריים. הוועדה מציינת כי ביחידה "קיימת שיטת ניהול המושתתת על הפחדה ומידור" של הנהלת השירותים הווטרינריים, וכי קיים פער משמעותי בין היקף התלונות המוגשות למספר הפקחים והווטרינרים המוקצים לאכיפה. המחסור החמור בכוח אדם מקצועי מונע כתיבת חוות דעת משפטיות - הבסיס לכל הליך אכיפה או חקיקה.
לכך מצטרפת מדיניות אכיפה רפה: שיעור כתבי אישום וקנסות נמוך, הליכי חקירה הנמשכים זמן רב עד להתיישנות תיקים, ואי-קבלת מענה מהאגף בשעת אכיפה בשטח. גם סטנדרטים אחידים לפיקוח על כלביות עירוניות אינם קיימים, מה שמוביל לתנאי החזקה ירודים.
צוות הבדיקה הציע למנכ"ל המשרד שתי חלופות: הוצאת אגף רווחת בעלי החיים מהשירותים הווטרינריים והפיכתו ליחידת סמך עצמאית תחת לשכת המנכ"ל, או הקמת רשות סטטוטורית עצמאית לרווחת בעלי חיים — חלופה המוצגת כעדיפה לטווח הארוך, אך תדרוש חקיקה ראשית ותקציב גדול. החלופה השנייה - העברת האגף ליחידת הפיצו"ח - מוגדרת בדוח כיעילה לטווח המיידי, אך מעוררת קשיים: המשרד עצמו מצא כשלים מהותיים ביחידה זו, ומבקר המדינה פרסם עליה דוח חריף לפני שנה בלבד.
יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות", מסרה: "הדוח משקף את המצב העגום של בעלי החיים בישראל, עליו אנו שבים ומתריעים: החלטת ממשלה בת עשר שנים שנועדה לחזק את ההגנה על בעלי החיים אינה ממומשת, הפיקוח והאכיפה על חוק צער בעלי חיים כמעט ולא קיימים, ואגף רווחת בעלי חיים עסוק בפוליטיקות פנים-משרדיות במקום למלא את תפקידו. הפתרון היחיד הוא הקמת רשות לאומית להגנה על בעלי חיים, עצמאית ומנותקת ממשרד החקלאות."
ממשרד החקלאות נמסר: "מטרת הוועדה הייתה לבדוק את עבודת היחידה ולהמליץ על צעדים לייעול לטובת שיפור רווחת בעלי החיים. צוות הבדיקה המליץ על שורה של צעדים שיאפשרו לחזק את היחידה ולהגדיל את משאביה. מסקנות הצוות והמלצותיו נבחנות בימים אלה בידי מנכ"ל המשרד."
