בלעדי
דו"ח חושף: היעדרות כמעט מוחלטת של ערבים מדירקטוריונים במגזר העסקי
מהדו"ח שהכין מכון החקר נאס למיזם קו-אימפקט לקידום תעסוקת ערבים עולה שב-95% מהחברות במגזר העסקי אין חבר דירקטוריון ערבי. גם בחברות הממשלתיות הייצוג עומד על 6% בלבד
פחות מאחוז מהדירקטורים בחברות העסקיות, ציבוריות ופרטיות, הם ערבים. זאת למרות שהחברה הערבית מהווה כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת. ב-95% מהחברות העסקיות שנבדקו אין ייצוג בדירקטוריון של ערבי. גם אם מוסיפים לבדיקה חברות ממשלתיות ועמותות שבהן המצב מעט פחות גרוע מגיעים ל-3% בלבד מחברי הדירקטוריונים בארגונים ישראלים. כך עולה מדו"ח בנושא ייצוג ערבים בדירקטוריונים שהוכן ע"י החוקרות ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, דורין ליזר ונאדיה אבו שארב ממכון המחקר נאס עבור מיזם קידום החברה הערבית בתעסוקה קו-אימפקט ומתפרסם בלעדית בכלכליסט. הדו"ח בדק מדגם של 88 חברות וארגונים גדולים ובינוניים שלכולם זיקה מסוימת לחברה הערבית, למשל מתן שירותים או סניפים. ממילא, סביר להניח שבארגונים ללא זיקה המצב גרוע עוד יותר.
בכלל החברות והארגונים נמצא ייצוג של 3% חברים ערבים בדירקטוריונים. אלא שהתגלה פער עצום בין עמותות וחברות ממשלתיות לבין המגזר העסקי. בחברות ממשלתיות התגלה שיעור ייצוג של 5.7%. הייצוג עומד על פחות משליש מחלקם של הערבים באוכלוסייה הבוגרת. ב-55% מהחברות הממשלתיות אין נציג ערבי בדירקטוריון. ב-20 חברות שנבדקו נמצא יו"ר ערבי אחד. זאת, למרות שחוק החברות הממשלתיות מחייב ייצוג הולם ולמרות שהחלטת ממשלה מ-2003 קובעת שבכל חברה ממשלתית צריך להיות לפחות דירקטור ערבי אחד.
כשעוברים למגזר העסקי המצב גרוע בהרבה. ב-37 חברות ציבוריות שנבדקו נמצאו 0.7% חברי דירקטוריון ערבים ויו"ר אחד. ב-95% מהחברות אין ייצוג ערבי בדירקטוריון. בחברות פרטיות נמצא ייצוג של 1% (דירקטור אחד מ-101) וזה היה בחברה הערבית היחידה שנבדקה. אפילו בחברה האזרחית המצב רחוק משוויון. נמצאו רק 10.5% חברי ועד מנהל ערבים בעמותות. זאת, כאשר אחת העמותות שנבדקו הייתה עמותה לדו-קיום שמעצם טיבה חצי מחברי הועד המנהל שלה ערבים.
מהפרק ההשוואתי במחקר של נאס עולה שבמדינות אחרות מקפידים הרבה יותר על ייצוג למיעוטים. בבריטניה 95% מהדירקטוריונים של 100 החברות הציבוריות המובילות כוללים חבר אחד לפחות מקבוצת מיעוט. בניו זילנד 27% מתפקידי הדירקטורים בחברות הממשלתיות מאוישים על ידי מאורים שמהווים 18% מהאוכלוסייה. בקנדה 8% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות הם בני קבוצות ילידות ששיעורן באוכלוסייה 5%. בשתי המדינות יש משרדים ממשלתיים שתפקידם לסייע באיוש משרות על ידי קבוצות המיעוט. בקנדה יש תוכנית מנטורים ופרסום קבוע של אחוזי הגיוון.
המחקר של נאס מגלה כמה חסמים קשים מאוד למינוי ערבים לדירקטוריונים. מינוי דירקטורים מבוסס לעיתים קרובת על אמון אישי ועל היכרות חברתית ארגונית או פוליטית. מועמדים ערבים נמצאים מחוץ למעגלי ההיכרות. בחברות ממשלתיות יש חשיבות רבה להיכרות עם השרים או לקשרים מפלגתיים וגם את זה אין להם. מועמדים טבעיים לדירקטוריונים הם מי שמילאו תפקידי ניהול בכירים בחברות עסקיות בעצמם ויש מעט מאוד בכירים ערבים במגזר העסקי.
מנכ"ל קו-אימפקט שאדי חדאד אומר ש"זו הפעם הראשונה שמודדים את הייצוג הערבי בדירקטוריונים עסקיים והתוצאות הן לא פער אלא היעדר מוחלט". הוא מזכיר שעל פי מחקר של בנק ישראל הפערים בתעסוקה ובשכר של החברה הערבית גורמים לנזק של 31 מיליארד שקל בתוצר מדי שנה. "יש פה הפסד משקי מאוד גדול. בלי שינוי בדרג הבכיר יימשך גם המצב שרק אחוזים בודדים של ערבים מועסקים במגזר העסקי. חייבים לשלב ערבים גם בדרג קבלות ההחלטות. הוא מציין שהניסיון משילוב נשים בדירקטוריונים מלמד שעם רגולציה ושקיפות אפשר להגיע לתוצאות.
