ועידת לונדון
גליה דוד: "זו משימת חיי לחלץ את אביתר ולהחזיר אותו לחיים"
אימו של החטוף אביתר דוד אמרה בוועידת Mind the Tech של כלכליסט ולאומי בלונדון, שבסרטון הקשה ששחרר חמאס, אביתר "נראה כמו שלד, חיוור, בלי אור שמש או ויטמינים. בקושי הכרתי את בני". עוד אמרה כי "חמאס חתך את האוכל עוד יותר, לפחות מ-300 קלוריות ביום"
"באתי הנה היום כדי לומר לכם שאביתר, בני, יחזור הביתה. נחבק אותו, וכשתהיו עדים לאיחוד הזה, אולי בטלוויזיה או ברשתות החברתיות, תזכרו את המפגש שלנו בלונדון, 711 ימים אחרי ה-7 באוקטובר", כך פתחה את דבריה בוועידת Mind the Tech London 2025 של כלכליסט ובנק לאומי גליה דוד, אמו של אביתר דוד שחטוף בעזה.
"אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להעביר כמה מסרים", אמרה דוד. "הראשון הוא זה: אביתר, בננו, יחזור ויבריא. ראיתי חטופים שחזרו אחרי שנה וחצי, משחזרים את חייהם, נולדים מחדש. זו משימת חיי לחלץ את ילדי ולהחזיר אותו לחיים. זה אפשרי, וזו אחריות של כולנו: כל אדם בדרכו שלו, חייב לעשות משהו כדי שזה יקרה מהר ככל האפשר. כל אחד מכם יכול לפעול כדי שבשנה הבאה זה יהיה אביתר שיעמוד כאן, יספר על הישרדות וחיים אחרי השבי".
דוד אמרה כי היא "מדמיינת איך זה יהיה לפגוש שוב את ילדי אחרי כל כך הרבה זמן; הילד המתוק והאהוב שרק רצה לרקוד, ושהפכו אותו לכלי להישגים פוליטיים, לטרור ולמלחמה".
לדברי דוד, "גיא ואביתר אינם כלי מלחמה. הם חברי ילדות, קשורים מגן הילדים, שנדחפו לתוך הסיוט שיצר חמאס. העולם חייב להפסיק להפוך ילד שהלך לרקוד לנשק המשרת טרור ומזין מלחמה. יש לשחרר חטופים ללא תנאים. זה היה צריך להיות המסר הברור לעצירת מעגל הג'יהאד והמלחמה".
דוד ביקשה לקרוא לקהל "להפריד בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין נושא החטופים. אחרת, החטופים יישכחו מתחת לאדמת עזה לשנים הבאות. די בכך שהם כבר נושאים על כתפיהם את נטל המלחמה הנוכחית. הילדים שלנו אינם כלי שחמט בסכסוך שהתחיל לפני אלפי שנים. הם לא המקור שלו, והם בוודאי לא הפתרון שלו".
דוד המשיכה: "אתם אולי חושבים שאדבר על הסכם והפסקת אש. כמובן, אני רוצה הסכם יותר מכל דבר, ומיד. אבל אני מתמודדת עם המציאות ואני יודעת שאין לי שליטה על חתימת עסקה. גם אם נחסום אלף כבישים מול הממשלה, גם אם אשרוף את עצמי במחאה, גם אם עזה תיהרס, אביתר והמשפחה שלנו יישארו כלי שחמט במשחקי הרעב האכזריים של העולם. לכן אני מתמקדת בדבר אחד: שכל עוד הם נשארים בשבי, הם יקבלו מזון וטיפול רפואי כפי שדורש החוק הבינלאומי".
לדברי דוד, "במשחקי הרעב הנוראיים האלה של ימינו, חמאס פרסם כמה סרטונים של בני אביתר. הראשון ב-7 באוקטובר מראה אותו מובל לתוך עזה - מוכה, מושפל ומבוהל. השני בסוף פברואר מראה את גיא ואביתר נאלצים לצפות בחבריהם משוחררים מהשבי, בעוד הם הוחזרו לבור שלהם במנהרות עזה. האכזריות היא חסרת גבולות.
"בסרטון נוסף באוגוסט", המשיכה דוד והתייחסה לסרטון הקשה ביותר שפורסם לאחרונה, "אביתר נראה כמו שלד, חיוור, בלי אור שמש או ויטמינים למעלה משנה. הוא רעב. בקושי הכרתי את בני, סירבתי לצפות בכל הסרטון כדי שאוכל להמשיך לתפקד במאבק לשחרורו".
לדברי דוד, "חטופים שהיו עם אביתר ברגעים הקשים ביותר, גם הם לא הכירו אותו. הקול שלו השתנה. המצב שלו כל כך גרוע שהוא חי רק בנס". היא הדגישה: "ארגוני טרור משתמשים בחטופים למטרות פוליטיות. חמאס הפך את זה לאמנות. הם מרעיבים את בני כחלק ממסע של רעב, ניסוי אנושי לתעמולה. האנושות חייבת לקום נגד זה, בדיוק כפי שקמה נגד הרעב בעזה".
דוד ציינה כי טל שהם, ששוחרר בפברואר, היה עם אביתר וגיא באותו תא במנהרה: "הוא אמר שליד הבור הצר שלהם, יש חדר גדול לחמאס, עם מיזוג אוויר, טלוויזיה והרבה אוכל. המחבלים אכלו טוב בעוד הם הרעיבו את החטופים בכוונה".
לדבריה, "טל קיווה שאחרי שהוא ועומר שוחררו המעט אוכל שחולק לארבעה יחולק לשניים, כך שלאביתר ולגיא יהיה יותר. אבל הסרטון האחרון הוכיח את ההיפך. חמאס חתכה את האוכל עוד יותר, לפחות מ-300 קלוריות ביום, אם בכלל.
"אחרי הסרטון הזה, חשבתי שהעולם יזעק וידרוש מזון ומים לחטופים", המשיכה דוד. "קיוויתי שמנהיגים וקבוצות הומניטריות יתקשרו לקטאר, טורקיה ומצרים כדי לדרוש שאביתר וגיא יקבלו מזון ומים שקיימים בשפע ממש לידם. למרבה הצער, זה לא קרה. אסור שיהיו הנחות לטרור", היא דרשה. "המשחק הכפול של העולם החופשי חייב להסתיים".
בשלב זה, פנתה דוד לנוכחים וביקשה להעביר את המסר החשוב ביותר לדבריה: "פעלו בכל דרך אפשרית. כתבו ודברו בכל הזדמנות על הרעבת החטופים. בני אנוש שווים. אל תוותרו, ואל תקבלו את האמירה הפטאלית ש'זו חמאס ולא ניתן לעשות שום דבר'".
"דמיינו אם 30 מנהיגי עולם היו מתקשרים לקטאר, מצרים או טורקיה ודורשים סיוע לחטופים", היא המשיכה. "יש להשתמש בלחץ דיפלומטי ותקשורתי. אנחנו לא יכולים לעצום עיניים למשחקי הרעב האלה של חמאס. כל אחד מכם יכול לעשות משהו, כדי שאביתר, גיא והאחרים יקבלו סוף סוף מזון, מים וטיפול רפואי".
לדברי דוד, "לפני עשרה ימים, שוחרר סרטון של גיא, שמראה אותו מועבר לעיר עזה כדי לשמש כמגן אנושי נגד התקדמות צה"ל. "הילד שלי הלך לרקוד בפסטיבל מוסיקה ועכשיו הוא הכלי לעצור צבא? לעצור מלחמה? להבטיח שחרור מחבלים? להעניק או לא לגיטימציה למדינה פלסטינית? כל זה על כתפיו הרעבות? בבקשה, אל תתנו לעולם לנרמל את זה", היא התחננה.
דוד אמרה כי "בישראל יש כאלה שמאמינים שאנחנו נלחמים על הישרדותנו נגד האויבים שלנו ושיש להביס את חמאס בכל מחיר. אחרים מאמינים שעכשיו, יותר מתמיד, עלינו להילחם על הערכים שלנו, על ה-DNA הישראלי שלפיו אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור, אנחנו מקיימים אחריות הדדית, אנחנו העם שמחזיר כל אחד מאיתנו הביתה. בשביל המטרה הזו הוקמה המדינה היהודית".
דוד ציינה כי "האמת נמצאת איפה שהוא באמצע. מבחינה צבאית, חמאס הובס מזמן. אנחנו יכולים עכשיו להרשות לעצמנו להחזיר גם את הערכים שלנו. החטופים מגלמים את האמת הזו: אנחנו עם שמוקיר חיים, שדואג לכל יהודי ולכל ישראלי איפה שהוא נמצא. זה מה שהיה צריך להבטיח ביטחון לכולנו.
"חמאס אמר הרבה פעמים, גם לאחרונה, שהוא מוכן לוותר על השלטון לטובת ממשלה טכנוקרטית", אמרה דוד. "בעולם הערבי, ויתור על השלטון נתפס כתבוסה. אבל המשכת המלחמה מספרת את הסיפור ההפוך—שחמאס שרד שנתיים.
"וכך, בחזרה לאביתר שלי", היא המשיכה. "כל יום שישי, אכלנו ארוחת ערב יחד. אביתר ואילי ניגנו מוסיקה. יעלה מיהרה אותם כי רצתה לצאת עם החברות שלה. משפחה רגילה, ויכוחים, חיבוקים, ארוחות וטיולים. היום, אילי ויעלה, האח והאחות של אביתר, התבגרו במאה שנים. הם נלחמים כל יום, כל שעה, על אחיהם, על האביתר שלי, על האביתר שלנו".
"המסר האחרון שלי", סיכמה דוד, הוא "שאין כמו משפחה. התקשרו לאמא שלכם כל יום ותגידו לה שאתם אוהבים אותה. חבקו את אבא שלכם. פנו זמן לאחים שלכם. האביתר שלי יחזור ואתם יכולים לעזור לנו לגרום לזה לקרות. כל אחד מכם יכול לעשות משהו. וכן, האמת היא שאנחנו מאוד מאוד צריכים את העזרה שלכם".
