העתיד הפיננסי
עמית גל: "לא נקבל מצב שבו מנצלים את נפגעי סלייס ומסיתים אותם נגדנו"
כך אמר הממונה על רשות שוק ההון בכנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל. לדבריו, יש גורמים שמנצלים את נפגעי סלייס ו"מנסים להסית אותם נגד הגורמים היחידים שפועלים להשיב להם את הכסף". לדבריו, "הונאות יהיו בשוק הזה תמיד, גם כשנהיה שוויץ יהיו לנו הונאות לטפל בהן"
"לא נקבל מצב שבו מנצלים שוב את נפגעי סלייס ומסיתים אותם נגד הרגולטור שמנסה לטפל בהם", כך אמר הממונה על רשות שוק ההון עמית גל בכנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל, בשיחה עם כתב כלכליסט שקד גרין ערבה.
מאז שנכנסת לתפקיד ב־2022 היקף הנכסים המפוקחים יותר מהוכפל, בעוד שמבנה הכוח בשוק כמעט לא השתנה. האם הרגולציה צריכה להשתנות בהתאם?
עמית גל: "יש שוק שמתפתח בקצב אדיר ומשנה את ההתנהגות ואת הממדים שלו. אנחנו צריכים להתאים את הכלים הרגולטוריים שלנו לאן שהשוק הולך. זה שוק שבו למשקיעים המוסדיים יש הרבה יותר כוח, ושם אנחנו צריכים לשים את הדגש. הפיקוח צריך להיות מאוזן ואפקטיבי וצריכים להיות מנגנוני בקרה מספיק טובים לכוח של המוסדיים. אנחנו צריכים להבטיח שהמוסדיים נשארים משקיעים פיננסיים ולא מתנהגים כבעלי שליטה שמשפיעים על פעילות עסקית. זה חיוני לאיזון בריא של כל השחקנים ולצמיחה".
במסגרת הדיון על רפורמת הבנקים הקטנים עלתה גם סוגיית הפיקוח על חברות אחזקה פיננסיות. האם נדרשים לרשות כלים נוספים בתחום הזה?
גל: "הפיקוח על חברות אחזקה עלה בצורה אגבית בנושא של החזקה צולבת בין בנקים וחברות ביטוח. שאלת היסוד היא שכולם רוצים להכניס שחקנים חדשים ולהגביר את התחרות, אבל להכניס שחקנים חדשים היום זה מאוד קשה. חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים פועלים במבנה של חברת אחזקות. זה יוצר אתגרים גדולים וחוסר בהירות. אנחנו צריכים לשאול האם המבנה הזה תומך בצרכן, בתחרות, ביוקר המחיה ובצמיחת המשק. בנקודה הזאת פיקוח על חברת אחזקות הוא קריטי כדי לתת לרגולטור כלים לטפל בכך".
הפניקס אחזקות, שאינה תחת פיקוח ישיר של הרשות, הודיעה השבוע על עסקה עם מבטחת משנה זרה דרכה תספק ביטוחי משנה בארץ. כיצד אתה מסתכל על מהלכים כאלה?
גל: "אני לא מתייחס למקרה או לעסקה ספציפית, אבל תיאורטית, במקום שבו חברה שפועלת בשוק המקומי כמתחרה בתחום הפיננסי הופכת להיות גם עם רגל זרה לא מפוקחת, זה דבר שמחייב אותנו לשאול האם זה משרת את חיזוק התחרות או מייצר מבנה כוח עודף".
גם אתם וגם בנק ישראל רוצים להיות הגוף שמפקח על חברות האחזקה. האם תצליחו להסכים?
גל: "העשן הלבן תמיד יוצא בסוף".
אחת ההחלטות שקיבלתם הייתה לשים סוף למבצעי ההטבות והצ'ופרים של יועצי המשכנתאות. זו הייתה החלטה לא פשוטה?
גל: "אני לא יודע אם זו הייתה החלטה קשה. כל החלטה צריך לשקול על בסיס היתרונות והחסרונות שלה, ולכל החלטה יש מחיר. אבל במבנה השוק הנוכחי זו החלטה שנועדה לבנות שוק עם פחות עיוותים".
בשוק סוכני הביטוח יש לא מעט עיוותים, וכבר כמה שנים טובות די ברור אילו שינויים צריך לעשות כדי לתקן אותם. מתי זה ישתנה?
גל: "בשוק שיש בו עיוותים קורים מקרי קצה בלתי סבירים. יש מקרים של גביית עמלות מופרזות מאנשים חלשים, דברים שגובלים בהונאות. רמת האכיפה שלנו בעולם הזה עלתה פלאים, אבל זה לא מספיק. בסוף, מה שמכתיב את הדברים הוא מבנה השוק - מה מותר ומה אסור ואילו כללים קיימים בתוך המערכת. את הדברים המעוותים נצטרך להסדיר.
"אף אחד לא חושב שצריך להוציא מהשוק סוכנים או מתווכים. מצד שני, גם התפיסה שכל סוכן יכול להיות אובייקטיבי לחלוטין היא פנטזיה, ולא מציאות שקיימת באף שוק בעולם. לכן צריך להיות ריאליים. צריך לטפל במה שמייצר את העיוותים הגדולים יותר ולייצר איזון שיש לו משמעות, כזה שיתורגם לכיס, לצמיחה וליוקר המחיה ויורגש על ידי כל אזרח".
איך מונעים את פרשת סלייס הבאה?
גל: "איך מונעים את פרשת סלייס הבאה זו כותרת שאני פחות מתחבר אליה, מכיוון שלצערנו בישראל יש הונאות פיננסיות ואחרות בהיקפים של מיליארדי שקלים. על הרבה מהן אנחנו בכלל לא שומעים. כל הונאה כזאת, בסוף, האחריות עליה מגיעה לרגולטור, בין אם הצליח ובין אם נכשל. אבל בסוף יש רק מענה אחד לחוסכים – הרגולטור.
"מה שקורה לצערי במהלך השנתיים וחצי האחרונות, מאז שגילינו את הדבר הזה והתחלנו לטפל בו באופן אינטנסיבי, הוא שאותם אנשים שנפגעו - ואנחנו מחבקים אותם - מנוצלים שוב. יש היום מי שמנצל אותם שוב ומנסה להסיט אותם נגד הגורמים היחידים שיכולים ופועלים להשיב להם את הכסף. אפשר לתקוף אותנו. בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו לוקחים אחריות ומתקנים את הדברים. הונאות יהיו בשוק הזה תמיד ואנחנו נידרש להמשיך להיות שם. אבל צריך להבין שגם כשאנחנו נהיה שוויץ יהיו לנו הונאות לטפל בהן. אבל אנחנו לא נכיל ולא נקבל - שיהיה מי שייקח את החוסכים שנפגעו ויסית אותם נגד רשויות המדינה שהן המענה שלהם".
