עוד תביעת ענק בפרשת סלייס: 987 מיליון שקל נגד דלויט ישראל
המנהל המורשה של סלייס גמל, אפי סנדרוב, תובע את הסניף הישראלי של דלויט, וכן שותפים ועובדים במשרד ששימשו כמבקרי פנים של סלייס, בטענה שהתרשלו ואפשרו את היעלמותם של כ־900 מיליון שקל מכספי החוסכים
פרשת סלייס מייצרת תביעת ענק נוספת. המנהל המורשה של חברת הגמל סלייס, אפי סנדרוב, הגיש היום תביעה בהיקף של 987 מיליון שקל נגד הסניף הישראלי של פירמת ראיית החשבון דלויט ונגד שותפים ועובדים במשרד, וזאת בשל העובדה שאנשי הפירמה שימשו כמבקרי הפנים של חברת הגמל שקרסה בסוף 2023 תוך חשש לגורלם של קרוב ל־900 מיליון שקל של כספי חוסכים שהושקעו בקרנות אסורות להשקעה.
תביעה זו מצטרפת לתביעה נוספת בהיקף של 950 מיליון שקל, שהוגשה על ידי סנדרוב בדצמבר נגד בעל השליטה בסלייס שמעון גולדברג, בנו אסף שכיהן כמנכ"ל, ושורה של נושאי משרה בסלייס. סנדרוב מבהיר כי שתי התביעות יקזזו זו או את זו. כלומר, כל סכום שייפסק וייגבה במסגרת אחד ההליכים יקוזז מהתביעה השנייה שהוגשה.
על פי התביעה שהגיש סנדרוב, הפרשה לא היתה מתרחשת כלל — או לכל הפחות היתה נבלמת בשלב מוקדם — אילו דלויט ואנשיה, ששימשו כמבקרי הפנים של סלייס, היו מבצעים את תפקידם כנדרש. בתביעה מודגש כי מבקרי פנים נושאים, על פי דין, גם בחובת נאמנות כלפי העמיתים וכלפי החברה עצמה. עוד נטען כי הנתבעים הזניחו את עבודתם, ולא ביצעו בפועל ביקורת פנים על תחומי הליבה של פעילות סלייס גמל.
"הטלת אחריות מלאה"
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר צברי ושירה מרקוביץ בוקעי ממשרד צברי פרקש ושות', נטען כי על דלויט לשאת במלוא הנזק שנגרם לאלפי העמיתים ולחברה, כתוצאה מ"התנהלות רשלנית". עוד מצוין כי מטרת ההליך היא להשיב לחוסכים את כספם, וכן להבהיר כי גוף המעניק שירותי ביקורת פנים לגוף המנהל בנאמנות מיליארדי שקלים מכספי החיסכון והפנסיה של הציבור — ואשר נחשף לניהול כספים בניגוד להוראות הדין והרגולציה, תוך אדישות לכספי החוסכים — אינו יכול להימנע מביצוע ביקורת מקצועית ואפקטיבית, שנועדה להגן על כספים אלה. לפי הנטען, הימנעות מביצוע ביקורת כאמור, שאפשרה את היעלמות הכספים, מחייבת הטלת אחריות מלאה לנזקים שנגרמו.
הנתבעים הם דלויט ישראל ושות', פירמת ייעוץ וראיית חשבון מהגדולות והמובילות בישראל, אשר העניקה לסלייס שירותי ביקורת פנים החל משנת 2013; רואי החשבון שלמה בן שימול, שמעון זבולוני וניר זאוברר — שותפים בפירמה, אשר שימשו לאורך השנים כמבקרי הפנים של סלייס, בתקופות שונות ולעיתים חופפות; וכן אורי נורי, עובד בדלויט, שהיה חבר בצוות הביקורת הפנימית במהלך חלק מהתקופה.
סלייס גמל היא חברת גמל דיגיטלית שהציעה, בין היתר, קופות גמל בניהול אישי (IRA). מדובר במוצר שמבסגרתו החוסך מנהל את החסכונות שלו בעצמו. כלומר, הוא בוחר באיזה אופן יושקעו הכספים, ועל כן דמי הניהול של קופות אלו נמוכים יותר. עם זאת, חלות מיני מגבלות על ההשקעות השונות בהתאם לסטטוס של החוסך. כך, מי שאינו משקיע כשיר – כלומר בעל הון עצמי גבוה – לא יכול להשקיע במוצרים אלטרנטיביים מסויימים, דוגמת קרנות גידור או קרנות פרייבט אקוויטי, גם לא דרך IRA.
בעת שקרסה סלייס גמל, היא ניהלה כ־4.2 מיליארד שקל עבור כ־108 אלף חוסכים. רוב הכסף, 2.4 מיליארד שקל, נוהל באותן קופות בניהול אישי, עבור כ־13.5 אלף חוסכים. לפי התביעות השונות שהגיש סנדרוב, החשד שלו הוא שחוסכים פותו להשקיע בקרנות אסורות להשקעה – שכונו הקרנות האדומות – שבחלקן לא היו קרנות השקעה כלל, והקרנות האלו שווקו על ידי שורה של סוכנים ומתווכים, שחלקם גם היו קשורים לקרנות הללו. בחלק מהמקרים, כך לפי התביעות, חוסכים העבירו כספי חיסכון מגופים מוסדיים אחרים, דוגמת חברות הביטוח הגדולות, לקופות גמל בניהול אישי בסלייס בתמורה לקבלת הלוואה, לעיתים לאחר שבקשתם להלוואה נדחתה על ידי מנהלי החיסכון הקודמים שלהם.
בסך הכל הושקעו בקרנות האדומות כ־890 מיליון שקל, שגורלם נמצא בסימן שאלה וסנדרוב ממשיך לנסות לאתר את הכספים כדי להשיבם לחוסכים.
"עצמו עין לנוכח הסיכונים"
עד כה נחתמו כמה הסדרים עם חלק מהאישים המרכזיים בפרשה, שהתחייבו להשיב כספים לחוסכים, אך מדובר בהחזר חלקי למדי בהינתן הסכום הכולל.
630 מיליון שקל מהסכום הם כספים שהושקעו בקרנות האדומות שרשות שוק ההון טוענת שאסור היה להשקיע בהן, בניכוי הלוואות שקיבלו עמיתים שהשקיעו בקרנות אלה. זאת לאחר שסוכנים שיכנעו אותם לקבל הלוואות תמורת השקעות אלה.
69 מיליון שקל הם מ"בור" שנוצר בחשבון המעבר בחברה, כלומר בהון של סלייס, 9 מיליון שקל נוספים בשל אי השבת כספים ופעילות בניגוד להוראות הממונה. 260 מיליון שקל נוספים הם הפסדי תשואה שהיו העמיתים מקבלים אילו השקיעו את כספם בקופות מסלוליות כולל הצמדות וריבית. 20 מיליון שקל נוספים הם עלויות הניהול של הקרנות האדומות ששילמו העמיתים.
"הנתבעים לא ביצעו את עבודת הביקורת הנדרשת וכשלו בביצועה. הם נמנעו מלבצע את המשימות הבסיסיות בעבודת הביקורת, ובמיוחד בקשר עם הפעילות המרכזית של סלייס, קופות הגמל בניהול אישי, תוך שהם מתעלמים ועוצמים עין מהסיכונים המרכזיים לכספי העמיתים. את המעט שהם ביצעו הם ביצעו באופן רשלני מאין כמוהו. תוך שהם פועלים בניגוד לחובות הנאמנות והזהירות המוטלות עליהם".
לו היו מתבצעות ביקורות פנימיות נדרשות שמבקר פנים סביר היה מבצע, נטען בתביעה נגד דלויט, היו הכשלים המרכזיים בהתנהלות החברה ובכספי העמיתים נחשפים בשלב מוקדם, והיו נמנעים או קטנים משמעותית.
מפירמת דלויט נמסר: "התביעה, ככל שהוגשה, טרם הגיעה לידנו. אנו דוחים מכל וכל טענות כאלה או אחרות כפי שפורסמו בתקשורת. חשוב לציין כי במקרה זה הפירמה שימשה כמבקרי הפנים ולא כרואי החשבון. התייחסותנו לנטען תימסר כמקובל במסגרת ההליך המשפטי".
