"הבנקים והקריפטו יכולים להיות הנפגעים הראשונים מניצחון הדמוקרטים בארה"ב"
בבורסה בתל אביב מורגשת אי־הוודאות בעקבות המהפך הפוליטי בארה"ב וחוסר היציבות הפוליטית בישראל. כלכליסט פנה למומחים שינתחו את ההשלכות על השווקים בישראל ובעולם בעקבות הטלטלות הפוליטיות והמתח הביטחוני
האמריקאים שלחו היום מסר חד לנשיא דונלד טראמפ: שנתיים לאחר שהחזירו אותו לבית הלבן, הם העניקו למפלגה הדמוקרטית את השליטה בשני בתי הקונגרס. לאחר שהקונגרס החדש ייכנס לתפקידו בינואר, הוא יידרש להתמודד עם אופוזיציה שיכולה לבלום יוזמות חקיקה, להקשות על אישור תקציבים ולפתוח בחקירות נגד הממשל.
מבחינת השווקים הפיננסיים, המהפך משנה את מאזן הסיכונים. הבנקים, חברות הנפט והגז והתעשיות הביטחוניות עלולים להתמודד עם קשיים, בעוד האנרגיה המתחדשת עשויה ליהנות. סימן שאלה נוסף מרחף מעל ההשקעות העצומות במרכזי הנתונים לבינה מלאכותית. גם בבורסה בתל אביב מורגשת אי־הוודאות בעקבות המהפך הפוליטי בארה"ב וחוסר הוודאות הפוליטית בישראל, בין היתר במניות הבנקים וחברות הביטוח.
ד"ר בלה ברדה־ברקת, פרשנית מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית, ומייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab, מסבירה כי "יש פה תמחור מחדש של הסיכונים. זו טלטלה, אבל לא משהו דרמטי, כי התוצאה הזאת הייתה צפויה. זה לא נפל על שוק ההון כרעם ביום בהיר".
היא מדגישה: "נכון, התוצאות רעות יותר לרפובליקנים ממה שהסקרים הראו, אבל בסופו של דבר מדובר בחוסר ודאות. אנחנו עדיין לא יודעים אילו יוזמות שלו יאושרו ואילו לא. לגבי התגובה האלימה של שוקי ההון מסביב לעולם היום, יש פה מניפה שלמה של סיכונים שאנחנו עוד לא מודעים אליהם. חוסר ודאות זה לא דבר טוב, לא לשוק ההון, לא לשוק הביטוח ולא לשוק האשראי".
לדבריה, השוק הישראלי נדרש להתמודד גם עם גורמי סיכון מקומיים: "יש פה אי־ודאות פוליטית מאוד גבוהה בישראל, וגם חוסר ודאות תקציבית מטורפת. כל הדברים האלה מתומחרים כרגע ומשפיעים על השוק".
הבחירות ישפיעו על אנרגיות מתחדשות
אחד הענפים הישראליים שעלולים להיות מושפעים מהשינוי ומהפסקת הסיוע האמריקאי הוא התעשייה הביטחונית. ברדה־ברקת מעריכה כי "תעשיית הנשק הישראלית תמשיך לשגשג. ההסכם כרגע הוא עד 2028. אני לא רואה מצב שהוא פתאום מגיע לסיומו ב־2026 כי טראמפ החליט או כי טראמפ אמר את זה".
מנגד, סער וינטראוב, סגן סמנכ״ל השקעות גמל ופנסיה באלטשולר שחם, האחראי גם לתחום האג"ח, מדגיש את הסיכון הגיאופוליטי: "יש לנו ידיד גדול של ישראל, במעשים אני מדבר, שהיום במגרש הביתי שלו קיבל מכה. יכול להיות שחלק מהפשרות שהוא יידרש לעשות יהיו על חשבון ישראל".
מבחינת הענפים האחרים בבורסה בתל אביב, המומחים אינם מזהים בהכרח השפעה ייחודית לישראל, אלא בעיקר השלכות של מגמות עולמיות. "אין הבדל בין הסקטורים המרוויחים בארה"ב לבין הסקטורים המרוויחים בישראל. זה חוצה עולם", מסביר וינטראוב.
גלעד קייזר, מנהל מניות חו"ל במגדל ביטוח ופיננסים, מזהה שני ענפים ישראליים שצפויים להיות מושפעים במיוחד: "אני חושב שההשפעה על ישראל היא אולי קצת בסקטור הביטחוני ואולי קצת באנרגיות המתחדשות".
בעוד שהאנרגיה המתחדשת עשויה ליהנות משינוי סדר העדיפויות בוושינגטון, התעשיות הביטחוניות עלולות להיפגע מהקשיים באישור תקציבים אמריקאיים. עם זאת, כפי שמדגיש וינטראוב, יש לזכור שהשינוי נובע קודם כול מהפוליטיקה האמריקאית: "ישראל היא המעגל החמישי פה. האמריקאים אמרו את דברם לגבי ארצות הברית, ואנחנו מרגישים את האדוות של זה".
"גל ההשקעות הענק יימשך"
לשאלה מדוע הבנקים והקריפטו עלולים להיפגע בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב משיב אמיר סולומונוביץ', מנהל השקעות חו"ל באגף ההשקעות של איילון ביטוח ופיננסים, כי "צריך להיזהר מלשפוט את התגובה המיידית בשוק. טראמפ פעל להפחתת רגולציה על המערכת הפיננסית, בין היתר באמצעות מודלים שעשויים להקטין את דרישות ההון מהבנקים. הוא גם קידם חקיקה תומכת בקריפטו. הדמוקרטים יותר בעד רגולציה, הם ינסו להקשות על הבנקים והם פחות בעד קריפטו. אלה יכולים להיות הנפגעים הראשוניים".
להשפעת הניצחון הדמוקרטי על מהפכת ה־AI מתייחס גלעד קייזר, מנהל מניות חו"ל במגדל ביטוח ופיננסים. "אנו לא יודעים אם המהפך הפוליטי יוריד את קצב בניית הדאטה סנטרים בארה״ב. יש חשש להגבלות על הקמת מרכזי נתונים חדשים, למשל בטקסס, בגלל מחירי החשמל שעולים. מצד אחד, מדינות מסוימות יכולות להחליט שהן לא רוצות עוד מרכזי נתונים בשטחן, מצד שני, ההשקעות יכולות לעבור למדינות שכן רוצות את הכסף ואת התעסוקה. מעבר לכך, בשבועות האחרונים ראינו ירידות במניות החברות העיקריות בתחום, על כן סביר כי חלק מהותי מהשפעות ניצחון הדמוקרטים בארה"ב כבר מגולם".
סולומונוביץ' מוסיף לגבי תחום זה כי "הבנייה של מרכזי הנתונים וכל ההשקעות ב־AI הן כיום ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה האמריקאית. יכול להיות שהרגולציה תאט את הקצב, אבל לדעתי גל ההשקעות הענק יימשך".
ברדה־ברקת סבורה שלזמן יש משמעות. "אני חושבת שבשלב הראשון נראה ירידות במניות שקשורות למרכזי הנתונים, ואחר כך השוק יתקן את עצמו. המאבק של הדמוקרטים הוא לא נגד הקדמה ונגד הבינה המלאכותית עצמה, אלא נגד המחיר החברתי שהציבור משלם עבורה. יש הרבה מאוד היבטים סביבתיים שלא מספיק מדוברים, כמו צריכת החשמל והמים".
אלי ילובסקי, מנהל ההשקעות הראשי באינטראקטיב ישראל, מזהה שני ענפים שעשויים להרוויח מהתוצאות: אנרגיה מתחדשת ושירותי בריאות. מנגד, להערכתו, שלושה ענפים עלולים להיפגע במיוחד: התעשייה הביטחונית, חיפושי נפט וגז ופיתוח תשתיות ל־AI. "הלחץ לסיום העימות עם איראן תומך באפשרות לירידה במחירי הנפט והגז, שתכביד על הכנסות חברות להפקת נפט וגז אך תקל על המשק", הוא מסביר. "דלק זול יותר יפחית הוצאות הובלה ונסיעה, וגז זול יותר יוזיל עלויות ייצור חשמל וחימום. ההקלה תשאיר לצרכנים יותר כסף לרכישות אחרות ותמתן את הלחצים האינפלציוניים".
