סגור
חיפוש
שבוע הסטארט-אפים

"ישראל נחשבת למעצמה בתחום הגיימינג מבוסס נתונים"

ביום השלישי של שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט מציגים מנהלי קרנות ההון סיכון את הזדמנויות ההשקעה בתחום ה-B2C. גיגי לוי-וייס, שתוף מנהל בקרן NFX, "משחקים היום זה יותר גדול מקולנוע וטלוויזיה גם יחד. יש פריחה חסרת תקדים של קרנות שלא פעלו בזה בעבר והחלו לפעול בו". דניאל כהן, שותף-מנהל ב-Viola Ventures, "עכשיו הכל קורה כאן מישראל וזה נותן לנו יתרון אדיר"

במסגרת שבוע הסטארט-אפים של כלכליסט ו-Google, נערך היום (ג') מפגש עם שלושה ממשקיעי ההון סיכון המובילים בארץ בנושא גיימינג ו-B2C. בפאנל בהנחיית מאיר אורבך מכלכליסט השתתפו: דניאל כהן, שותף-מנהל, Viola Ventures, סיון שמרי דהן, שותפה-מנהלת, קרן קומרה קפיטל וגיגי לוי-וייס, שותף-מנהל, קרן NFX. אחרי שנה מעניינת, שהחלה בדאגה והסתיימה בהזרמה גדולה של הון לחברות שפונות לקהל הצרכנים הפרטיים, מתברר שהיא עשתה הרבה טוב לחברות שפונות לצרכן הסופי ושעוסקות בדיגיטל. "אנשים היו בבית והיה להם הרבה יותר זמן", אמרה סיון שמרי-דהן והוסיפה "אנשים רבים החלו לצרוך שירותים אונליין וזה פתח שוק מטורף".
"גם מחירי הפרסום ירדו בצורה מאוד משמעותית, וחברות שזזו מספיק מהר צמחו בצורה פנומלית, 150%, 200%, וכיווצו שלוש שנים של צמיחה לשנה אחת. הדבר החיובי זה שחלק גדול מהצריכה הזו תישאר פה לעוד המון זמן".
גיגי לוי-וייס, שותף-מנהל בקרן NFX, אומר שעולם הגיימינג הוא אחד מהמנצחים הגדולים. "המשחקים נמצאים איתנו בכל מצב ובכל מקום בזכות המובייל". לוי-וייס התייחס גם לתופעה חדשה שנובעת מהפער הבין דורי ובמסגרתו גיימרים אינם רק צעירים או ילדים, אלא גם מבוגרים עד גילאי 60, שגדלו עם גיימינג כילדים ועדיין נהנים ממנו כיום. "זו תעשיה שגדלה בכ-45 עד 50 אחוז", אמר לוי-וייס. הגידול בזמן הפנוי תרם לכך ולדבריו הדבר גם הביא לחשיפה של קהלים חדשים "וזה משהו שלא הולך להשתנות".

1 צפייה בגלריה
שבוע גוגל יום שלישי מימין דניאל כהן סיון שמרי דהן גיגי לוי-וייס - חדש
שבוע גוגל יום שלישי מימין דניאל כהן סיון שמרי דהן גיגי לוי-וייס - חדש
שבוע גוגל יום שלישי מימין דניאל כהן סיון שמרי דהן גיגי לוי-וייס - חדש
(צילום: שלומי אופיר, יח"צ, טל גבעוני)

עוד נקודה שהעלה לוי-וייס הוא הבידול שנוצר מבחינה עסקית בין תחום הגיימינג לתחום הבידור. לדבריו, אם בעבר משקיעים היו מתייחסים לתעשיית הגיימינג כמו לתעשיית הקולנוע, כיום ברור שמדובר בתעשיה שונה לחלוטין, שהיא כבר לא "עולם של רק קריאייטיביות, אלא עולם של עבודה לפי נתונים ואופטימיזציה. למשל חברה כמו פלייטיקה שיש בה יותר דאטה סיינס מאשר קריאייטיביות". עוד הוא מוסיף שלמשקיע הרבה יותר קל לקבל חברה שפועלת על בסיס נתונים מאשר על בסיס של יצירתיות. "משחקים היום זה יותר גדול מקולנוע וטלוויזיה גם יחד. יש פריחה חסרת תקדים של קרנות שלא פעלו בזה בעבר והחלו לפעול בו. ישראל נחשבת למעצמה בתחום הגיימינג מבוסס נתונים, לא משחקי AAA אלא משחקי מובייל".
"זה לא תחום שהיה חזק בסיליקון ואלי", הוסיף דניאל כהן, שותף-מנהל ב-Viola Ventures. לדבריו, עקב כך נוצרו מרכזים ברחבי העולם במדינות סקנדינביה, מזרח אירופה וכמובן ישראל. ויולה, כמו NFX, אף הקימו קרן חדשה שמיועדת רק לגיימינג. כהן גם מתייחס להבדל בהשקעה בחברת גיימינג לעומת סטארט-אפ מסורתי. "מדובר בחברות שלא זקוקות לסבבי מימון רבים והחברות הטובות מגיעות לרווחיות מאוד מהר ואם אתה מפספס את הנקודה בה היא זקוקה לכסף לך תמצא את המקום שלך בפנים". כמו כן כהן מדגיש שהחברות הישראליות בתחום כמו פלייטיקה, פלריום ואחרות הגיעו לגודל משמעותי בלי "לשרוף כסף". "גם איירון סורס בה אנחנו מושקעים גדלה מאוד בזכות זה", מסכם כהן.
"נוצר פה בארץ כשרון מאוד משמעותי בתחום", אמרה שמרי-דהן, "יש ייחודיות שנוצרה כאן בישראל והיא מרכיב מאוד משמעותי בתעשיית ה-B2C הצומחת". לוי-וייס הסכים ואף השווה חברות מתחומים אחרים כגון מאנדיי שלדבריו פעלה גם היא על פי אותו מודל B2C. שיווק לצוותים של אנטרפרייז למשל מתבצע באותה הצורה. "זו יכולת מדהימה שנוצרה פה בארץ ולא היתה קיימת כאן בעבר, שמאפשרת לבנות פה חברות מסוגים חדשים לגמרי". בנוסף, היכולת לשווק כך מהווה אפשרות לפיתוח של חברות בלי לבצע מעבר פיזי למיקום אחר כגון ארה"ב. "ניתן להקים חברת ענק בלי לבקר בסיליקון וואלי פעם אחת. הם צריכים קשרים טובים עם הפלטפורמות, גוגל, פייסבוק בשביל לוודא שהם משתמשים בכל הכלים כמו שצריך, אבל הליבה של החברה יכולה להיות בארץ בלי לעבור למקום אחר".
"נגמרו הימים שרודפים אחרי איש מכירות אמריקאי לבן שיער", הוסיף כהן, "עכשיו הכל קורה כאן מישראל וזה נותן לנו יתרון אדיר ומאפשר לבנות חברות ענקיות". "אני מסכימה שיותר ויותר חברות חוזרות הביתה. הטענה שמנכ''לים ישראלים לא יודעים לבנות חברות גדולות הולכת ומשתנה כמו למשל Jfrog", אמרה שמרי-דהן. "גם לא חייבים להגיע לארה"ב בשביל לגייס משקיעים".
עוד תובנה מעניינת שעולה מהשיחה היא שכיום כבר לא ניתן לאפיין את ההייטק הישראלי בסגמנט מסוים. "יש חברות צעירות מדהימות בכל התחומים, אין פה דבר אחד שלא קורה", אמר לוי-וייס. "אם בעבר התמקדנו בצד הדיגיטל של ה-B2C, יכול להיות שנראה פה יותר חברות שגם משלבות מוצר פיזי, כגון טייטו קר, זה מקום שנוכל להתפתח בו". גם כהן מסכים שיש הכל בישראל אבל לדבריו יש סכנה מעבר לפינה, "בסוף חסר לנו כח אדם בהייטק, ואם ישראל לא תתעשת אנחנו נגיע לתקרת זכוכית חדשה שתהיה הבעיה שלנו, זה לא בעיה של רעיונות טובים או יכולת ביצוע, אלא של כוח אדם".