סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מערכת ספטיר Septier הישראלית לא זיהתה את אותות הסלולר ממרחק של מטרים ספורים
המערכת לא זיהתה את אותות הסלולר ממרחק של מטרים ספורים. בצילום, מתוך הדו"ח של התובע המקסיקני, מוצג המרחק בין רכב המעקב לבין היעד המודיעיני (צילום: מתוך הדו"ח של התובע המקסיקני)
חשיפה

מקסיקו החזירה לחברה ישראלית מערכת ריגול: "לא הצליחה לאתר טלפונים ניידים"

ספטיר הישראלית מכרה למקסיקו מערכות לאיכון טלפונים, בעסקה של מיליון דולר. אלא שדו"חות של משרד המשפטים המקסיקני מתארים שורה של כשלי חומרה ותוכנה, בהם ניתוקים, איתור לא יציב וביצועי סוללה ירודים. כעת המתווכת בעסקה תובעת את החברה: "התקלות במערכת הובילו לסיכון הסוכנים שהפעילו את הציוד" 

חברת טכנולוגיית הסייבר הישראלית ספטיר (Septier) מכרה לממשלת מקסיקו מערכת טכנולוגית לריגול ומעקב אחרי טלפונים ניידים של אזרחים אולם המערכת כשלה מבצעית וטכנולוגית. כך עולה מדו"חות ביקורת חריפים על תפקוד המערכת לסריקת אותות סלולריים, שחיבר התובע הכללי במשרד המשפטים המקסיקני ואשר הגיעו לידי כלכליסט. משרד המשפטים המקסיקני השיב את המערכת לידי המתווכת בעסקה, חברה Comercializadora Antsua (אנטזואה) המקסיקנית, שפתחה לאחרונה בהליכים משפטיים, בהן תביעה בישראל, נגד ספטיר מפתח תקווה בדרישה לפיצוי של כ־2 מיליון שקל על אובדן העסקה ונזקים כספיים שנגרמו לה.

1 צפייה בגלריה
מערכות מעקב של חברת ספטיר Septier
מערכות מעקב של חברת ספטיר Septier
איור מתוך פרסום של ספטיר: המערכת, שאמורה להתלבש על אותות סלולר מטווח של מאות מטרים, יכולה להיות מותקנת ברכב או אופנוע סמוי, או נישאת בתיק גב על ידי סוכן
(צילום: Septier)

על פי דו"חות של משרד המשפטים המקסיקני, התקלות במערכת של ספטיר (Guardian Septier), שנועדה לאכן ולחסום טלפונים, הובילו ל"קושי באיתור מטרות, גם כשהטלפון הנייד שיש לאתר נמצא בטווח של מטרים ספורים מהמערכת", וכן ל"דיווחים שגויים ביחס למיקום הניידים".
לטענת המתווכת אנטזואה, כך לפי התכתבויות שלה עם נציגי ספטיר, "התקלות במערכת הובילו לסיכון הסוכנים שהפעילו את הציוד". עוד נכתב בדו"חות של התובע הכללי כי המערכת סבלה מ"ניתוקים חוזרים ונשנים , אשר חייבו לכבותה ולהדליקה בכל פעם מחדש — דבר שאינו מאפשר פעילות מבצעית; ביצועי סוללה ירודים החורגים מהותית מהתחייבות ספטיר; זמני טעינת סוללה שהיו פחות מ־50% מהתחייבות היצרן; וקליטת תקשורת מנותקת במהלך הפעילות".

המתווכת שיווקה גם את NSO

על פי פרסום של "פייננשל טיימס" מאוגוסט 2023, ספטיר סייעה בעבר להודו לתפעל מערך ריגול המוני שמקיף את הפעילות באינטרנט של כ־1.4 מיליארד תושבי המדינה. עם זאת, לא ידוע אם מדובר באותה מערכת שנמכרה למקסיקו.
לפי מסמכים של משרד התובע הכללי במקסיקו שפורסמו בעבר, אנטזואה שיווקה במדינה גם את תוכנת פגסוס של NSO.
ספטיר הישראלית ואנטזואה המקסיקנית, כך עולה ממסמכים שצורפו להתכתבויות בין הצדדים, חתמו במהלך שנת 2019 על ההסכם שלפיו המערכת של החברה הישראלית תימכר למשרד התובע הכללי של מדינת קינטנה ריו במקסיקו בת 2 מיליון התושבים, לצורך שימוש של גופי אכיפה ומודיעין במדינה וכן למאבק בפשיעה, וזאת בתמורה ל־18 מיליון פזו (1.04 מיליון דולר). עלות המערכת עצמה, כך על פי ההתכתבויות, עמדה על כ־340 אלף דולר.
ספטיר, כך על פי מסמכי שיווק של החברה ומצגים למשרד המשפטים המקסיקני, מפתחת מגוון מערכות לרשתות סלולר לצורך איתור מדויק של מכשירים סלולריים, הגנת סייבר ומניעת הונאות. על פי רשם החברות, אחד מבעלי השליטה בספטיר (36%, באמצעות חברה בשם אפסייד ניהול פיננסי וכן באופן ישיר) הוא ירון ברץ, המשמש גם כמנכ"ל החברה. אחיו, עו"ד בני ברץ — שותף במשרד עורכי הדין פרל, כהן, צדק שמוביל את תחום הליטיגציה המסחרית והנדל"ן —משמש גם כעורך הדין של החברה ומחזיק באופן ישיר כ־3% מהמניות. ספטיר מעסיקה כ־100 עובדים.
במצגות של ספטיר מצוין כי עם לקוחותיה, נכון ל־2019, נמנו ספקיות סלולר בינלאומיות כמו AT&T, ורייזון וטלפוניקה, וכן ספקיות ישראליות כמו סלקום ופלאפון.
לטענת אנטזואה, החברה הישראלית סיפקה למקסיקו שתי מערכות מסוג גארדיין ספטיר (Guardian Septier) שיכולות לזהות מיקום של טלפונים באמצעות סריקת אותות סלולר, ולחסום את גישת המכשירים לרשת. המערכות ניידות וניתן להטמיע אותן ברכב (עם חיבור למצבר שלו) כאשר רכיבים שלהן ניתנים לנשיאה בכיס המשתמש (עם סוללות נטענות). הן מיועדות לרשויות אכיפת חוק ולגופי מודיעין. שיווק הטכנולוגיה למדינות זרות דורש את אישור הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון.
המערכת הראשונה נכנסה לשימוש ב־2 באפריל 2019, אך סבלה לפי הדו"חות מתקלות משמעותיות כמעט למן הרגע הראשון להפעלתה. לפי דו"ח של החטיבה לחקירות סייבר במשרד התובע הכללי של מקסיקו, המערכת עצמה קפאה בזמן הפעילות ונדרשה לכיבוי והדלקה מספר פעמים בטרם חזרה לפעילות. אפליקציית גארדיין ניתקה את היוזרים וחייבה כניסה מחדש. גם כשפעלה המערכת היא סבלה מקשיים, ובהם ביצוע שתי שיחות למספר היעד על מנת לקשור אותו למערכת, ואי יכולתה לקלוט את היעד במרחק גדול מ־20 מטר. בנוסף, נטען בדו"ח כי החומרה שסופקה לא היתה חדשה, ושייתכן שזה מקור התקלות.
לפי התכתבויות ממאי 2023 בין עורך הדין של ספטיר, עו"ד ברץ, לבא כוחה של אנטזואה, עו"ד אסף עולמי, המערכת הראשונה הוחזרה לספטיר. במאי 2019 סיפקה החברה למקסיקו מערכת חלופית. ואולם גם זו, כך נטען בדו"חות, סבלה משורה של תקלות שהפכו אותה לאי־שמישה.
הדו"ח של משרד התובע הכללי מפרט תרגיל מעשי שבוצע עם המערכת, שהותקנה בטנדר של פורד, ב־7 במאי 2019: "ההפעלה החלה בחניון התת־קרקעי של מרכז מסחרי, כאשר 'היעד' (מכשיר טלפון דור 2) מוקם בקומה שמעל, בתוך המרכז המסחרי, במרחק של כ־80 עד 100 מטרים. הציוד לא הצליח לאתר את היעד, ולכן הטכנאי (מטעם ספטיר) הציע לקצר את המרחק בין 'היעד' לציוד הטקטי עד למרחק של כ־50 מטרים בקו ראייה ישיר כשהם באותה הקומה. רק בשלב זה הצליח הציוד הטקטי לאתר אותו, אך הציוד לא הצליח לייצב את האיתור והמשיך לאבד את היעד באופן קבוע. השלב הבא היה הפעלת הציוד הטקטי המכונה האנטר. כאשר ההאנטר התקרב ל'יעד' למרחק של כ־15 מטרים, הוא ניתק — כלומר, איבד את 'היעד'. לטענת היצרנים, ה'פיזיקה' הקיימת באותו מקום ואנטנות הסלולר שממוקמות במרכז המסחרי מפריעות לתפקוד התקין של הציוד".

נכשלה שוב ושוב בניסויים

לפי הדו"חות, ניסויים בשני מרכזים מסחריים אחרים הביאו לתקלות דומות, כאשר במקרה אחד לא איתר הציוד את היעד באופן יציב גם ממרחק של 20 מטר בקו ראייה ישיר. למחרת, אחרי אפיון מחודש במשך שלוש שעות, הצליחה המערכת לאתר יעדים בטווח של כ־100 מטר בקו ראייה ישיר.
כן בוצע תרגיל לזיהוי יעד שמיקומו לא ידוע: "נסענו רחוב אחר רחוב במהירות של כ־2 קמ"ש והצלחנו למצוא אותו. מיד לאחר מכן הופעל הציוד הטקטי כדי לאתר את המיקום הספציפי שבו נמצא המכשיר, תוך התקרבות של מטרים ספורים ממנו. הצלחנו לאתר את המתחם שבו נמצא המכשיר (של היעד), אך לא את המכשיר עצמו בדיוק מוחלט. בעת סריקת האתר נראה כי קיימת אנטנה קרובה מאוד ליעד, כמו גם ממסרים בתוך המתחם, סיבה שבגללה הציוד איבד את התקשורת באופן קבוע".
כלומר, המערכת שנועדה לאתר מכשירי סלולר מתקשה לתפקד בסביבה שבה יש מספר רב של אנטנות סלולר.
בניסוי אחד, שבוצע ב־11 במאי, לא הצליחה המערכת לאתר את היעד גם כאשר היא מוקמה בחניה מול המקום שבו נכח. המסקנות של ניסוי זה הן שהציוד חייב להיות במערכת של כ־60 מטר מהיעד על מנת לאתר אותו, ובמקרה של איתור תוך כדי תנועה יש לנסוע במהירות של עד 5 קמ"ש כדי לאתר את היעד.
ב־15 במאי בוצע ניסוי נוסף, כאשר המערכת מותקנת בטנדר של שברולט, שסופק על ידי טכנאי ספטיר: "הציוד הצליח לאתר את היעד במרחק של לא יותר מ־40 עד 50 מטר, מבלי להצליח לייצב את הקליטה. הציוד קורב אל היעד עד למרחק של כ־30 מטר, אך עדיין לא הצליח לאתר את הטלפון הסלולרי. בשל כך, הטכנאי ביקש מאיתנו להחליף רכב, בטיעון שאינו מייצר מספיק אנרגיה לתפקוד תקין של הציוד (המערכת מחוברת ישירות למצבר הרכב). הציוד הותקן ברכב מסוג Ford Police Interceptor וחזרנו לאותו התרחיש. התוצאה היתה שלילית מכיוון שלא ניתן היה לקלוט את היעד, לא בתנועה ולא בחניה, כאשר היעד היה במרחק של 30 מטר. בשלב זה ציין הטכנאי כי הבעיה נובעת מכך שהאות עמוס מדי".
עו"ד בני ברץ המייצג את ספטיר מסר: "החברה קיבלה תביעה, תלמד אותה ובבוא העת תגיב בבית המשפט".