סגור
יסמין לוקץ מתאחת בפודקאסט Re:Israel
(צילום: Re:Israel)
פודקאסט

"ישראל היא סטארט־אפ ניישן, אבל לא מספיק מהחדשנות הזו מגיע לציבור"

משקיעת ההון סיכון והיזמת החברתית יסמין לוקץ' התארחה בפודקאסט Re:Israel של אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט. בשיחה היא הצביעה על אחת הבעיות המרכזיות בישראל: פער גדול בין עוצמת ההייטק לבין היכולת של השירות הציבורי, עמותות ויוזמות חברתיות להשתמש בטכנולוגיה כדי לפתור בעיות אמיתיות. הפתרון שלה: לבנות קהילות שמחברות בין העולמות 

בפרק חדש של פודקאסט Re:Israel, המשותף לאוניברסיטת רייכמן ולכלכליסט, התארחה יסמין לוקץ' - משקיעת הון סיכון, יזמת חברתית, מרצה באוניברסיטת רייכמן, מייסדת ICON ו-Code for Israel, ומוכרת לציבור הרחב גם כחברת פאנל המשקיעים בתוכנית "הכרישים".
לוקץ', שחזרה לישראל ב-2022 אחרי כמעט שני עשורים בעמק הסיליקון, הציגה בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בי"ס אדלסון ליזמות, והסטודנט אמיר שרים, תפיסה פשוטה אך רחבה: ישראל יודעת לבנות חברות טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם, אבל לא תמיד יודעת להעביר את היכולות האלה אל המקומות שבהם הן דרושות ביותר - השירות הציבורי, הרשויות המקומיות, העמותות, החינוך, הבריאות, הביטחון האישי והפרויקטים החברתיים.
"מצד אחד יש כאן יזמים ויזמיות מדהימים שמייצרים חברות שמביאות ערך לעולם", אמרה. "אבל בסופו של דבר יש הרבה בעיות מהותיות בארץ שזה לא פותר. מצד שני, יש הרבה ארגונים חברתיים שמנסים לפתור את הבעיות האלה, וכמעט לא משתמשים בטכנולוגיה".

הפער: הייטק מתקדם, שירותים ציבוריים שנשארים מאחור

הבעיה שלוקץ' מבקשת לפתור היא לא מחסור בכישרון טכנולוגי. להפך, בישראל יש ריכוז יוצא דופן של יזמים, מפתחים, אנשי מוצר, משקיעים ומנהלים עם ניסיון בבניית פתרונות מורכבים. אבל חלק גדול מהיכולות האלה מופנה לסטארט־אפים מסחריים, בעוד שארגונים חברתיים וציבוריים נשארים לעיתים מאחור.
במילים אחרות: אותה מדינה שמייצרת חברות ענק, אקזיטים וטכנולוגיות עולמיות, מתקשה לפעמים להביא חדשנות דיגיטלית בסיסית אל חקלאים שסובלים מגניבות, אל עובדים סוציאליים שמנסים לאתר נוער בסיכון, או לעמותות שנלחמות באנטישמיות ברשת.
לדברי לוקץ', הפתרון אינו בהכרח עוד משרד ממשלתי או עוד תוכנית ענק. הוא מתחיל בחיבור: בין אנשים שיש להם יכולות טכנולוגיות לבין מי שמכירים מקרוב את הבעיות החברתיות.

הפתרון: קהילות שמחברות בין עולמות

את התובנה הזו גיבשה לוקץ' דרך ICON, הארגון שהקימה בארה"ב לפני יותר מעשור כדי לחבר בין ההייטק הישראלי לעמק הסיליקון. מה שהתחיל ככנס חד־יומי על ההייטק הישראלי הפך לקהילה רחבה של יזמים, משקיעים, מנהלים בכירים ותאגידים אמריקאיים.
"הארגון הוא קהילה של אנשים שהמשותף להם הוא ניצוץ בעיניים כשמדובר על הייטק ישראלי", סיפרה. "אנחנו קוראים לזה Pay it Forward Community. אף אחד לא משלם על מה שהארגון נותן לו, אבל אנחנו מבקשים מכל אחד להעביר את זה הלאה".
לדבריה, לאורך השנים נוצרו דרך ICON חיבורים שהובילו להשקעות, לקוחות, שותפויות ואף רכישות של חברות ישראליות. אבל ההבנה העמוקה יותר הייתה שכאשר שמים את האנשים הנכונים באותו חדר - דברים מתחילים לקרות.
"קהילה היא לא קבוצה", אמרה לוקץ'. "בקהילה אחד ועוד אחד שווים שלושה".

Code for Israel: כשהייטק פוגש בעיות חברתיות

מתוך אותה הבנה הקימה לוקץ' גם את Code for Israel - תנועת מתנדבים מההייטק שמפתחת ומטמיעה פתרונות טכנולוגיים בארגונים חברתיים. המטרה היא לקחת את מה שההייטק יודע לעשות עבור חברות מסחריות - וליישם אותו גם לטובת הציבור.
אחת הדוגמאות שהציגה היא שיתוף פעולה עם "השומר החדש", שמסייע לחקלאים להתמודד עם גניבות חקלאיות. צוותי מתנדבים פיתחו פתרונות המבוססים על סנסורים, שמאפשרים לזהות תנועה חשודה בשדות ולהזעיק מתנדבים למקום הנכון בזמן הנכון. בהמשך פותחו גם פתרונות לניטור בקר, כדי להתריע כאשר פרות יוצאות מהשטח או כאשר מתעורר חשד לגניבה.
דוגמה נוספת היא פרויקט עבור ארגון הנלחם באנטישמיות ברשת. לפני כן, מתנדבים נדרשו לאתר תכנים אנטישמיים, לתעד אותם ולהגיש תלונות לפלטפורמות באופן ידני. בעזרת מערכת טכנולוגית שפותחה עבורם, כל מתנדב יכול לטפל בכמות גדולה בהרבה של מקרים. "כל מתנדב מצליח להוריד בשעה פי עשרה ביטויי אנטישמיות בגלל הטכנולוגיה הזאת", אמרה לוקץ'.
פרויקט נוסף נעשה עם עיריית ירושלים ו-AT&T, במטרה לסייע לעובדים סוציאליים לאתר בני נוער בסיכון. המערכת סורקת אינדיקציות ברשתות החברתיות ומייצרת עבור אנשי המקצוע תמונת מצב שמסייעת להם להבין היכן כדאי להתחיל לפעול.
"זה נותן מכפיל כוח לעמותות", הסבירה לוקץ'. "ההייטק לא חייב לעבוד רק עבור חברות מסחריות. האנשים, החשיבה והיכולות של המגזר הזה יכולים לעזור לפתור בעיות חברתיות אמיתיות".

תו המילואים: להושיב את כל השחקנים סביב שולחן אחד

לוקץ' הציגה גם את "תו המילואים", יוזמה חדשה יחסית שנועדה לסייע למילואימניקים, למילואימניקיות ולבני משפחותיהם בשוק העבודה. לדבריה, מאז 7 באוקטובר הפך נושא המילואים לאחד האתגרים המרכזיים של החברה הישראלית, אבל ההיבט התעסוקתי שלו עדיין לא מקבל מענה מספק.
"גם אחרי ימי ההסתגלות, כשמילואימניק חוזר לעבודה, הוא לא באמת מסוגל לעשות את כל מה שיכול היה לעשות קודם מהיום הראשון", אמרה. "מי שנשארו בעבודה ולא יצאו למילואים קיבלו לפעמים קידום פשוט כי הם היו שם יותר זמן".
היוזמה מחברת בין עמותות שעוסקות במילואימניקים לבין מעסיקים גדולים במשק. הרעיון הוא ליצור מעין תו תקן למעסיקים: התחייבות לעמוד בדרישות החוק, ובנוסף לבחור לפחות שני מענים מתוך סל צעדים שיכולים לסייע למשרתי מילואים ולמשפחותיהם.
גם כאן, מבחינת לוקץ', העיקרון הוא קהילתי: לא עמותה אחת לבד, לא חברה אחת לבד, אלא חיבור של כל הגורמים שהם חלק מהבעיה - ולכן יכולים להיות גם חלק מהפתרון.
"בתור מעסיק אחד יש גבול למה שאתה יכול לעשות. בתור עמותה אחת יש גבול למה שאתה יכול לעשות. אבל כשכל העמותות וכל המעסיקים הגדולים יושבים יחד - יש כוח".

"פחות תלונות, יותר פתרונות"

המסר המרכזי של לוקץ' הוא קריאה לפעולה. לא לחכות שהמדינה תפתור הכול, ולא להסתפק בביקורת על מה שלא עובד.
"יש לי חברים שאומרים: לא יהיה פה טוב, לא יהיה פה טוב. די", אמרה. "אם לא תעשו כלום, ברור שלא יהיה פה טוב. אנחנו חייבים קודם כל לקום ולעשות משהו".
לדבריה, גם אנשים צעירים או לא מקושרים יכולים להתחיל לבנות קהילה סביב בעיה שמטרידה אותם. דווקא סטודנטים, למשל, יכולים לפתוח דלתות בקלות יחסית: לפנות למרצים, לבוגרים, לאנשי תעשייה, ולהגיד שהם רוצים לנסות לפתור בעיה.
"כל אחד יכול לקחת רעיון ולנסות לפעול עליו", אמרה. "אם ראית בעיה - אל רק תתלונן. תשאל מה אפשר לעשות".

"נפילה היא לא נפילה אם ממשיכים לזוז"

כשנשאלה מה נותן לה תקווה בישראל, לוקץ' חזרה לעולם ההון סיכון. "משקיעי הון סיכון הם אנשים אופטימיים", אמרה. "אם לא היינו אופטימיים, לא היינו עושים השקעות. הרי רוב הסטארט־אפים לא מצליחים. ובכל זאת אנחנו שמים שם כסף, כי אנחנו מאמינים שאולי דווקא אלה כן יצליחו".
את אותה אופטימיות היא מפנה גם כלפי החברה הישראלית. לדבריה, מה שנותן לה תקווה הוא בעיקר הדור הצעיר: "אני רואה אנשים ערכיים, שנותנים למדינה, שאכפת להם, שלומדים, ויש להם גם יכולות. אני מרגישה שאנחנו בידיים טובות".
בסיום השיחה סיפרה על משפט ששמעה: "A fall is not a fall unless you come to a complete stop" - נפילה אינה נפילה אם לא עצרת לגמרי.
"זה כל כך נכון לעולם היזמי ולעולם שלנו", סיכמה. "נפלתם? זה לא נחשב נפילה אם קמתם והמשכתם הלאה. תנסו, תפתחו את המגירה, תאווררו את הרעיונות שלכם. Be the change you want to see. אם נפלתם וקמתם - הכול טוב. רק תמשיכו הלאה".