הגיעה העת לפרוייקט "מלחמת הכוכבים" של ישראל
בעשור האחרון, ובעוצמה גוברת מאז פרוץ המערכה עם איראן, ישראל מבססת את עצמה כמעצמה טכנולוגית ביטחונית. מערכות יירוט מבוססות בינה מלאכותית, תקשורת לוויינית, סייבר התקפי והגנתי, הנדסה אופטית מתקדמת ועוד שלל טכנולוגיות מתקדמות הן לא רק מענה לצרכים מבצעיים, אלא גם נכסים אסטרטגיים שיכולים וצריכים להזרים ערך אדיר למשק האזרחי.
למעשה, ישראל עומדת כיום בפני חלון הזדמנויות לאומי - להזניק את הכלכלה קדימה באמצעות מודל מוכח: המרת ידע, טכנולוגיה והשקעה ביטחונית לצמיחה אזרחית רוחבית. זהו הרגע ליישם גרסה מקומית של חזון "מלחמת הכוכבים" האמריקאית, לא כפרויקט צבאי בלבד אלא כתוכנית לאומית רב-שכבתית שמחברת בין ביטחון, תעשייה אזרחית, חדשנות אזורית ועתיד כלכלי יציב.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שמערכות ביטחוניות הן זרז עוצמתי לפיתוח אזרחי. מהמעבורת לחלל, דרך מערכות GPS ועד האינטרנט, פרויקטים צבאיים אמריקאיים הפכו תוך שנים אחדות למנועי צמיחה אזרחיים בשווי מיליארדי דולרים. ישראל, שכבר חולשת על תחומים כמו AI מבצעי, סייבר טקטי, אופטיקה רפואית ולווייני תצפית, יכולה לייצר תשתית אזרחית חכמה המבוססת על אותן טכנולוגיות.
תשתיות אלה אינן רק "nice to have", הן התשתית לצמיחה בעידן שאחרי המשבר. מערכות שליטה ובקרה צבאיות יכולות להפוך לפתרונות לניהול לוגיסטי חכם. אלגוריתמים של זיהוי איומים בזמן אמת יכולים לאפשר ניטור תנועה ובקרה תחבורתית. מערכות תקשורת מאובטחות הן יסוד הכרחי לשירותי בריאות מרחוק ורפואה מותאמת אישית. חקלאות מדויקת, בינה רובוטית בניתוחים, רכב, תחבורה ותעופה אזרחית, כל אלה דורשים את אותה תשתית חישובית ומודיעינית שפותחה מתוך לחימה – ועכשיו יכולה לשרת את החיים.
הצעד הראשון למימוש התכנית הוא בהכרזתה של הממשלה על תוכנית לאומית למינוף הטכנולוגיה הביטחונית לצמיחה אזרחית. תוכנית זו צריכה לכלול שיתופי פעולה בין משרד הביטחון, רשות החדשנות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות והרשויות המקומיות. חשוב להקים גוף ביצועי ייעודי אולי במתכונת של הקמת "מנהלת טכנולוגיות לאומיות" שירכז את ההשקעות, יפתח רגולציה תומכת, ויחבר בין הצרכים האזרחיים לטכנולוגיה הצבאית.
השלב השני יהיה זיהוי התחומים האזרחיים שבהם לטכנולוגיה הביטחונית יש "אחיזה טבעית". רפואה דיגיטלית, ערים חכמות, סנסורים לתחבורה ובטיחות, פיתוח תשתיות אופטיות מתקדמות.
כל תחום כזה יכול לשלב סטארט-אפים, תאגידים בינלאומיים ומוסדות אקדמיים כמו גם הקמת חממה בינלאומית בישראל לצורך משיכת גורמים מהעולם (מדינתיים ועסקיים) לשיתופי פעולה נרחבים יותר ביישומים של הטכנולוגיות.
ולבסוף, מדידה ותמרוץ. המדינה צריכה להגדיר מדדים של "החזר אזרחי" על השקעה ביטחונית. לדוגמה – כמה יוזמות אזרחיות נולדו מטכנולוגיה צבאית? כמה משרות אזרחיות חדשות נוצרו? איזה ערך תעשייתי יצואני הופק?
הצורך הביטחוני בישראל ברור. אך בשונה ממה שהורגלנו אליו, בעידן של מערכות חכמות, פלטפורמות גמישות ועיבוד מידע מבוזר. ההשקעה בביטחון היא גם הזדמנות כלכלית. המאבק הביטחוני יכול וצריך להיות מנוע צמיחה אזרחי. ישראל צריכה להפוך את "מלחמת הכוכבים" שלה לא רק למערכת הגנה, אלא לחזון כלכלי רחב, שמשפיע על כל אזרח. דווקא מתוך משבר – נוכל לבנות כלכלה חזקה, חכמה, ומוגנת יותר.
קובי בן משה הוא מנכ"ל חברת הייעוץ וניהול AVIV מקבוצת Matrix
