האם המחשוב הקוונטי ייצור ענף נדל"ן חדש בתל אביב?
ענקית הנדל"ן האמריקאית JLL מעריכה כי עידן המחשוב הקוונטי עומוד ליצור שוק "נדל״ן קוונטי" חדש ומציבה את תל אביב בין המוקדים הבולטים בו. הענף החדש יתבסס על בניית מרכזי נתונים המותאמים לצרכים הייחודיים של הטכנולוגיה
כשחושבים על מחשוב קוונטי, נדל"ן הוא כנראה הדבר האחרון שעולה לראש. אך בדו״ח חדש של JLL, החיבור ביניהם מוצג כברור ומתבקש. תחת הכותרת "עתיד הנדל״ן הקוונטי" מנתחת ענקית הנדל"ן האמריקאית כיצד טכנולוגיה שצמחה במעבדות פיזיקה הופכת בהדרגה לנכס מסחרי בעל השפעה עצומה, מדוע מרכזי הנתונים יהפכו לזירת השינוי המשמעותית, ואילו ערים בעולם מתחילות להתבסס כאקו־סיסטמים גלובליים בתחום.
כדי להבין את גודל השינוי שמחשוב קוונטי עשוי להביא איתו, כדאי להתעכב לרגע על ההבדלים הבסיסיים בינו לבין המחשוב הקלאסי. בעוד מחשוב קלאסי מבוסס על ביטים שיכולים להיות או אפס או אחד, מחשוב קוונטי עושה שימוש בקיוביטים - יחידות מידע שמסוגלות להיות גם אפס וגם אחד בעת ובעונה אחת. התופעה הזו, שנקראת סופרפוזיציה, מאפשרת לקיוביט לייצג כמה מצבים במקביל. לכך מצטרפת השזירה, תופעה שבה שני קיוביטים מקושרים זה לזה ומתנהגים כאילו היו ישות אחת, גם כשהם מרוחקים זה מזה פיזית. החיבור בין שתי התכונות האלה יוצר כוח חישובי שמתעצם באופן אקספוננציאלי ככל שמוסיפים קיוביטים. ובמילים אחרות: מחשב רגיל עם עשרה ביטים יכול לייצג מצב יחיד מתוך 1,024, ואילו מחשב קוונטי עם עשרה קיוביטים יכול לייצג ולעבד את כל 1,024 המצבים במקביל.
הקשר לנדל"ן נבנה בדיוק במקום הזה. מחשוב קוונטי דורש מתקנים מסוג חדש. הקיוביטים רגישים במיוחד לסביבה, ולכן יש לבודד אותם מהפרעות אלקטרומגנטיות, לקרר אותם בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט, ולהחזיק אותם בחדרים עם מערכות בקרה מורכבות. מרכז נתונים רגיל אינו מספיק.
המשמעות היא שהכניסה של מחשוב קוונטי למסלול מסחרי תגרור צורך עולמי בהקמה של מבנים ייעודיים, בהרחבת מרכזי נתונים קיימים ובהסבת מבנים אחרים. כאן נכנס שוק הנדל"ן לתמונה, ושם מזהה JLL את ההזדמנות.
חברת JLL נוסדה לפני כ־240 שנה ונחשבת לאחת הגדולות בעולם. החברה פועלת ביותר מ־80 מדינות, מעסיקה כ־110 אלף עובדים ומנהלת כ־427 מיליון מ״ר נדל״ן. הכנסותיה השנתיות עומדות על כ־23.4 מיליארד דולר והיא חברה במדד Fortune 500, ונסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של כ־12.8 מיליארד דולר. החברה מחזיקה נציגות ישראלית המונה כיום כ־300 עובדים.
מפת הדרכים של החברה מציגה שלושה שלבים. בשלב הראשון, שבו אנחנו נמצאים כיום, מחשוב קוונטי נשאר בעיקר במעבדות ובמתקני מחקר סמוך לאוניברסיטאות ולמכוני מדע. בשלב השני יתחילו ניסיונות לשלב מחשבים קוונטיים בתוך מרכזי נתונים קיימים כפיילוטים מצומצמים, במקביל לירידה הדרגתית בשיעור השגיאות ובעלויות. ובשלב השלישי, עשור ויותר קדימה, נראה מרכזי נתונים היברידיים - כאלה שבהם מחשוב קלאסי, בינה מלאכותית וקוונטום חיים יחד. במרכזים הללו מחשוב קוונטי יהפוך לרכיב סטנדרטי לצד שרתים רגילים ויחידות עיבוד גרפיות.
המודל העסקי שצפוי לשלוט בשלב הזה הוא Quantum-as-a-Service - שירות ענן שבו ארגונים יוכלו לשכור יכולות קוונטיות לפי דרישה. המודל הזה נחשב למפתח האמיתי למסחור, משום שהעלות הגבוהה והמורכבות של מחשוב קוונטי הופכות את ההחזקה העצמאית לבלתי משתלמת לרוב הארגונים. באמצעות הענן חברות יוכלו ליהנות מכוח קוונטי מבלי להחזיק את המערכת בעצמן. עם הזמן, וככל שהטכנולוגיה תוזל ותפושט, ייתכן שנראה מעבר לשימוש מקומי רחב יותר.
ב־2024 הסתכמו הכנסות החברות הפועלות בתחום בפחות מ־750 מיליון דולר, אבל ההשקעות בסטארט־אפים קוונטיים חצו את רף ה־2 מיליארד דולר. התחזיות של JLL מדברות על 10 מיליארד דולר השקעות בשנה עד 2027 ו־20 מיליארד דולר עד 2030.
אם יתרחש הרגע שבו מחשוב קוונטי יוכיח "יתרון קוונטי" ברור, כלומר מצב שבו הוא מפסיק להיות תיאורטי ומספק תוצאה שימושית טובה יותר ממחשב רגיל, ההשקעות עשויות לזנק בבת אחת ל־50 מיליארד דולר בשנה. ההשוואה של JLL ברורה: בדיוק כפי ש־ChatGPT הדליק את גל ההשקעות ב־AI, כך "יתרון קוונטי" ידליק גל מקביל בתחום החדש.
כדי להבין היכן יתרכז הפיתוח הגלובלי, מציגה JLL במפת הדו"ח שלה את מה שהיא מכנה "אקו־סיסטמות קוונטיות". על פי הניתוח, מחשוב קוונטי אינו יכול להתפתח בכל מקום באותה מידה, אלא זקוק לקרקע פורייה המשלבת כמה מרכיבים חיוניים: אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מהמובילים בתחומם, תשתיות פיזיות מתקדמות כמו מעבדות ומרכזי נתונים קיימים, תמיכה ממשלתית עקבית וארוכת טווח, ומעל לכל - נוכחות של מגזר פרטי שמוכן להשקיע, להקים חברות חדשות ולבנות סביבת חדשנות. רק במקומות שבהם התנאים הללו מתקיימים בו־זמנית אפשר לראות התהוות אמיתית של תעשייה קוונטית.
מפה זו, שבה מסומנים מוקדי פעילות בולטים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה, כוללת גם את תל אביב. אומנם הדו"ח אינו נכנס לעומק הפעילות בעיר ולא מפרט נתונים מקומיים, אך עצם הסימון על המפה מציב אותה בשורה אחת עם הערים שבהן מתהווה תעשיית הקוונטום, ומשדר מסר לפיו ישראל, ותל אביב בפרט, אינן נותרות מאחור בגל הטכנולוגי הבא.
המשמעות היא שתחום הנדל"ן המקומי צפוי להידרש להיערכות חדשה: יזמים ומשקיעים יידרשו לחשוב על בנייה של מרכזי נתונים מותאמים לצרכים ייחודיים כמו בידוד אלקטרומגנטי וקירור קריוגני - הנדרשים עבור מחשבים קוונטיים, לצד אפשרות של הסבת מבנים קיימים למתקנים מתקדמים, בעיקר באזורים הקרובים לאוניברסיטאות ומוסדות מחקר. תל אביב הופכת כך לחלק בלתי נפרד ממפת הדרכים של שוק עתידי שעשוי להיקרא לראשונה "נדל"ן קוונטי" - תחום שבו מפגש בין מדע, טכנולוגיה ותשתית פיזית ייצור קטגוריה חדשה של השקעות ונכסים.
הדו"ח מסתיים במסר למשקיעים: ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כמו שהבינה המלאכותית גרמה לביקוש אדיר במרכזי נתונים ולעלייה דרמטית בהשקעות, כך צפוי לקרות גם עם מחשוב קוונטי. מי שיבחר להיכנס מוקדם, לבנות קשרים באקו־סיסטמות המובילות ולפתח מומחיות, יהיה זה שייהנה מהיתרון כאשר הגל יתפוצץ.
עבור תל אביב, זה עשוי להפוך להזדמנות נדל"נית וכלכלית ראשונה במעלה - סימון על המפה הגלובלית שיכול להתפתח למציאות פיזית של מבנים, השקעות ותשתיות כבר בעשור הקרוב.
