קוד וסכסוך: תפקידה המכריע של הבינה המלאכותית בשלבי הלחימה
המלחמה המודרנית הפכה למרחב מורכב של לוחמה "היברידית", המשלבת לחימה קונבנציונלית עם לוחמת סייבר, לוחמה פסיכולוגית ולוחמה כלכלית.
עימותים כיום אינם מתרחשים רק בשדה הקרב, אלא גם בשלבים שלפני ואחרי הלחימה – שלבים המעוצבים יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית (AI). הבינה המלאכותית לא רק תומכת בפעולות צבאיות – היא משנה את הדרך שבה מלחמות מתחילות, מתנהלות ומסתיימות. כך AI משפיעה על הלחימה:
שלב 1: טרום-סכסוך – הכנת הקרקע
כיום, המלחמה מתחילה הרבה לפני הלחימה עצמה. הבינה המלאכותית מאפשרת למדינות לבצע פעולות חשאיות שמטרתן ערעור יציבות, בשילוב מידע הנאסף באמצעות סייבר, תצלומי לוויין ומודיעין אנושי על מנת לייצר פרופיל מדויק של האויב.
• דיס-אינפורמציה: כלים כמו "דיפ-פייק" וניתוח סנטימנט משמשים ללוחמה פסיכולוגית. דוגמה בולטת לכך היא השימוש של רוסיה בבינה מלאכותית במסגרת מתקפות סייבר טרם הפלישה לאוקראינה – מתקפות שערערו את התשתיות עוד לפני תנועת הכוחות.
• מניפולציה כלכלית: הבינה המלאכותית מזהה חולשות בשווקים ובמוסדות ומספקת כלים למניפולציה כלכלית. אף על פי שקשה לייחס השפעה לפעולות מסוג זה באופן ישיר, תיעוד של קמפיינים אשר עשו שימוש בדיסאינפורמציה באמצעות AI מצביע על ערעור האמון בכלכלה ובממשלות.
• בוטים וצ'אטבוטים: משמשים להפצת נרטיבים שקריים, להחרפת שסעים פנימיים ולהשפעה על תהליכי בחירות – כל זאת כדי לפגוע ביציבות הפנימית של מדינות יעד.
שילוב מוקדם זה של בינה מלאכותית מקנה יתרון אסטרטגי ללא עימות ישיר, ומייצר תנאים נוחים לעימות עתידי.
שלב 2: סכסוך פעיל – הבינה המלאכותית כמכפיל כוח
בעת עימות גלוי, הבינה המלאכותית הופכת לשחקן בשדה הקרב, מחזקת את הגמישות, המהירות והדיוק בכל הרמות הצבאיות:
• ברמה הטקטית: רחפנים ורובוטים מונעי AI מבצעים משימות באמינות גבוהה, תוך התאמה מהירה לשינויים בשטח. באוקראינה, רחפנים אוטונומיים זיהו מטרות וסוגרים מעגלי ירי בזמן אמת.
• ברמה האופרטיבית: הבינה המלאכותית מרכזת מידע ממל"טים, לוויינים וחיישנים הקיימים על לוחמים. מערכת כיפת ברזל הישראלית עושה שימוש ב-AI לטובת קבלת החלטות בזמן אמת לגבי אילו איומים ליירט – מה שמייעל את השימוש במשאבים ואת זמן התגובה.
• ברמה האסטרטגית: יכולות סייבר מונחות AI מאפשרות חדירה לרשתות, השבתת תשתיות ושליטה במרחבים דיגיטליים – דבר המאפשר פגיעה במערכות ובתשתיות ללא צורך בתקיפה פיזית. צפון קוריאה ידועה כמשתמשת בכלים מסוג זה לצורכי חדירה ושיבוש מערכות.
בכל הרמות, הבינה המלאכותית מקצרת את זמן קבלת ההחלטות משעות לשניות, ומאפשרת לשחקנים א-סימטריים לאתגר כוחות גדולים מהם – ובכך משנה את הפרדיגמה של הלחימה המודרנית.
שלב 3: לאחר סכסוך – עיצוב ה"יום שאחרי"
הבינה המלאכותית ממשיכה להשפיע גם לאחר סיום הקרב – בהשפעה על תהליך השיקום, הביטחון והשליטה בנרטיב:
• שיקום: הבינה המלאכותית מעריכה נזקים, חוזה צרכים הומניטריים ומייעלת את חלוקת המשאבים. בעיראק, נעשה שימוש ב-AI למיפוי מימדי ההרס ולתעדוף פרויקטי שיקום ביום שלאחר דעאש.
• ביטחון: מערכות בינה מלאכותית מפקחות על גבולות ומתריעות על איומים בזמן אמת. לאורך גבולות ישראלהבינה המלאכותית מזהה תנועות חריגות או אותות חשודים ובכך מונעת התפתחויות אלימות.
• שליטה בנרטיב: מעבר לשיקום הפיזי, מדינות משתמשות ב-AI לעיצוב התפיסה העולמית. סין, למשל, ממנפת תקשורת המבוססת AI על מנת לבנות נרטיב חיובי לאחר סכסוך. גם חמאס עושה שימוש ב"דיפ-פייק" ודיס-אינפורמציה לגיוס אהדה בעולם ולחיזוק השפעתה במרחב.
הבינה המלאכותית לאחר סיום סכסוך אינה רק משקמת – היא כותבת מחדש את הסיפור. המדינה השולטת בתשתיות הבינה המלאכותית בשלב זה היא זו שמעצבת את המפה הגיאופוליטית העתידית.
סיכום
הבינה המלאכותית מגדירה מחדש את המלחמה כמעגל אסטרטגי מתמשך – משיבוש לפני הסכסוך, דרך תיאום בעת לחימה ועד להשפעה לאחריה. היכולת לחזות, להשפיע ולשלוט חשובה כיום לעיתים יותר מהכוח הצבאי עצמו. הכוח האמיתי נמצא בידיהם של אלו השולטים בבינה המלאכותית בכל שלב – לא רק בהשפעה על תוצאות הקרב, אלא גם על תנאי הפתיחה וסיפור הסיום.
אבי שכטר הוא מנכ"ל קבוצת מר
