רוצים להשקיע חכם? תתחילו לחשוד: הרשתות מלאות בהונאות והרגולציה נשארת מאחור
החל מתחילת השנה הנוכחית נרקמים קורי עכביש מתוחכמים, בדמות פרסומות בפייסבוק ובאינסטגרם, העושות שימוש בטכנולוגיית AI, שבהן מוצגים לכאורה ידוענים (כגון עיתונאים מוכרים בתחום הכלכלי או נגידי בנק ישראל לשעבר) או גופים מוכרים (כגון הבורסה לניירות ערך בתל אביב), הנותנים "המלצות חמות" לרכישת מניות בעלות פוטנציאל גבוה להשיא רווח, תוך הזמנת הציבור להצטרף לקבוצות וואטסאפ או טלגרם בניהול אותם ידוענים, כביכול, שבהם ניתן לקבל ייעוץ, טיפים נוספים וללמוד על אסטרטגיית השקעה מצליחה.
כך, למשל, במאי האחרון דווח כי הופץ ברשתות סרטון מזויף המציג עיתונאי בכיר, כשהוא ממליץ, כביכול, על השקעה בפלטפורמת מסחר אלגוריתמית חדשה. הסרטון, שנחזה להיות אותנטי, עורר אמון בקרב קהל משקיעים נרחב וגרם לחלק לא מבוטל מהם להעביר עשרות אלפי שקלים עבור "פתיחת תיק השקעות" באתר, שבדיעבד התגלה ככתובת פיקטיבית לחלוטין.
הונאה זו הצליחה לא רק בשל העדינות הטכנולוגית של זיוף הקול והחזות, אלא בעיקר משום שהיא חיברה בין אמינות מוכחת לבין פיתוי כלכלי. עשרות נפגעים באותה פרשה פנו לרשות לניירות ערך, אך הדבר לא סייע בידם להשיב את כספם.
סגמנט אחר של אותן פרסומות רשת יוצר אשליה מסוכנת של ניהול קבוצת וואטסאפ או טלגרם ע"י אישיות מוכרת ובעלת מוניטין מעולה בתחום הפיננסים, אשר ניתן לסמוך עליה, בעוד שבפועל מדובר בתרמית של הרצת מניות ועוקץ פיננסי.
המתודה קבועה, אך המעטפת משתכללת מיום ליום (בזכות טכנולוגיות דיפ־פייק, המאפשרות זיוף וידאו, קול ותמונה של ידוענים, באיכות שקשה להבחין בה): קבוצה מתואמת ומאורגנת רוכשת מניה של חברה קטנה ואלמונית יחסית, הנסחרת בבורסה מוכרת או בזירת מסחר אלקטרונית ידועה, לרוב בנאסד"ק, מבלי לציין דבר אודות פעילותה ונכסיה של אותה חברה. לאחר מכן, מתפרצות ברשתות החברתיות ובאותן קבוצות משקיעים המלצות "אורגניות" להשקעה, תוך שימוש בשפה מתלהבת, תצלומי רווחים, וסרטונים מזויפים. הציבור נכנס לפעולה, ניתנות הוראות קנייה ושער המניה מזנק. מארגני המזימה מחליטים מראש על מועד שבו פעילות ההרצה תמצה את עצמה ומוכרים ברווח את המניות שקנו מבעוד מועד (Pump & Dump), בזמן שיתר המשקיעים נותרים עם הפסד ניכר.
מדובר במהלך האסור על פי סעיף 54 לחוק ניירות ערך, שעניינו השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך. ככל שמדובר בקמפיין מתוזמן, המציג מצג שווא של ביקוש בשוק, זו עשויה להיות גם עבירת הונאה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
גופי האכיפה והרגולציה בישראל חסרים את הכלים הנדרשים, מבחינת חקיקה והקמת גופים ייעודים, כדי להתמודד בצורה יעילה ומהירה עם התופעה הפושה. אמנם פורסם השבוע כי בקרוב הרשות לני"ע מתכננת להוציא נייר עמדה שיסדיר את תחום ההמלצות להשקעות ברחבי הרשת ולהחיל הגבלות על העוסקים בדבר, אך על המחוקק להתעשת בהקדם ולקדם בחקיקה צעדים משמעותיים לשם הגנת ציבור המשקיעים, ובכלל זה: הטלת חובת סימון תוכן פיננסי וחשיפת אינטרסים כלכליים; הטלת אחריות ישירה או שילוחית על פלטפורמות המאפשרות הפצת תוכן מטעה; הקמת יחידת סייבר פיננסית ייעודית ברשות ניירות ערך, בדומה למערכים הפועלים בארה"ב ובבריטניה; והסדרת השימוש בדמותו של אדם ציבורי או פרטי למטרות מסחריות, גם כאשר הוא נעשה באמצעים טכנולוגיים.
עד אז, על ציבור המשקיעים להיזהר כפליים ולהיעזר במספר כללי אצבע לשם כך, כדי לבחון היטב את מהות ההמלצה והגורם העומד (או לא) מאחוריה: יש לבחון היטב האם הפרסום נעשה ומומן ע"י גוף מוכר בעל רישיון ייעוץ או ניהול תיקים; לבחון היטב את הידוע ביחס לאותה חברה שלגביה ניתנה המלצת הקנייה ואילו פרסומים נעשו לאחרונה ישירות על ידה, לרבות התנודות של הסחרות במניותיה לפני ההמלצה החמה לגביה; לבדוק האם קיימים מסמכים, דוחות, מידע חשבונאי או כל מקור לגיטימי התומך בהמלצה; האם קיימות נורות אזהרה המעידות על שימוש מניפולטיבי בתוכן השיווקי, באמצעות שפה שיווקית מדי והצגת "רווח בטוח".
הדרך להימנע מלהיתפס בקורי העכביש הללו היא להפסיק לרוץ ולהאמין להמלצות ברשתות החברתיות, ולהתחיל לבדוק, לשאול ולהתייעץ.
יוסי מנדלבאום הוא שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר ושות'
