ישראל פספסה את רכבת ה-AI? להיפך. בקרוב נראה את זה מגיע
האם ישראל פספסה את רכבת ה-AI? האם זה מאוחר מדי בשביל האקוסיסטם לתפוס עמדת הובלה במהפכה החשובה של זמננו? הטענות הללו נשמעות לא פעם, בין אם בחדרי חדרים ובין שבתקשורת; בין אם בידי משקיעים, יזמים, עיתונאים, או מובילי דעה מודאגים. החשש ברור: הפוטנציאל של שוק ה-AI הוא עצום, ואסור להישאר מאחור. רק השנה, ענקיות הטק השקיעו יותר מ-150 מיליארד דולר על פיתוח בינה מלאכותית, ותחזית עדכנית של סיטי גרופ צופה כי הן יוציאו 2.8 טריליון דולר עד 2029 על פיתוח AI, ובניית דאטה סנטרים ותשתיות.
החששות הללו נובעים מהיבטים שונים. ראשית, ההשוואה לענף הסייבר. שנית, סוג הטאלנט שצומח בישראל - והחשש שאנחנו "לא יודעים" לגדל יזמי AI. ושלישית, אופי חברות ה-AI שכן צומחות פה: כלומר, הפיגור של ישראל בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות הבסיס ומודלי הליבה, לעומת שכבת יישומי ה-AI.
הטאלנט הוא שם המשחק
מדברים הרבה על כך שתחום ה-AI נשלט על ידי בוגרי סטנפורד ומוסדות אקדמיים בולטים, לעומת הטאלנט של ישראל (שמקורו בבוגרי היחידות הטכנולוגיות), שלכאורה מותאם פחות. אבל, אני מעוניין לטעון שהמצב דווקא הפוך. לישראל יש הזדמנות טובה מאוד, דווקא בשל טאלנט חזק שלמד לעבוד עם בינה מלאכותית ברמות הגבוהות והאינטימיות ביותר, וברובו עדיין משרת וצפוי להשתחרר בשנים הקרובות.
הבינה המלאכותית נמצאת בשימוש עמוק ביכולות הטכנולוגיות בצה"ל: אימון מודלים, פירוק מודלים, חקירה שלהם עד לעומק הבסיסי ביותר. בדיוק כפי שתחום הסייבר צמח ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל - מאחר שלנו אין את משאבי העל של ארגוני הביון הגדולים - כך צומחות ביחידות הללו היכולות להריץ מודלים על חומרה מוגבלת. ניתן כבר לראות את ההתחלה של התהליך, עם יזמים שהשתחררו כעת, ועם ניסיון מבצעי ב-AI ועבודה עם דאטה סטים מורכבים מאוד.
במובן זה, ההשוואה לסייבר מתבקשת. כן, הסייבר היה ונשאר הקטר של ההייטק, ושל המשק הישראלי בכלל. לפי הדוח האחרון של SNC, ב-2024 כמעט הוכפל היקף המימון של חברות סייבר ישראליות, וכ-40% מכלל השקעות הסייבר הפרטיות בארה"ב הגיעו לחברות ישראליות. העובדה שישראל היא מעצמה עולמית בתחום הסייבר לא צריכה להיות לנו לרועץ, ואם כבר להיפך. כן, בהשוואה ליזמים במרבית ההאבים המובילים בעולם - יזמים ישראלים בדרך כלל לא יבלטו ב-12 שנות לימוד של תארים מתקדמים, אבל כן יצטיינו בחתירה לפרקטיקה. כשמשקיע יצטרך להחליט אם הוא משקיע ביזמים בוגרי סטנפורד, או בסטארט-אפ של בוגרי תלפיות ואר"מ – לי יש הערכה איפה נכון לשים את הז'יטונים.
ההזדמנות - כאן ועכשיו
השאלה שרבים שואלים היא, בעצם, איך עדיין לא צמחה בסטארט-אפ ניישן חברה כמו OpenAI, אנת'רופיק או מיסטרל. במובנים רבים חשוב להבין שהאבחנה הזו איננה ייחודית לתחום ה-AI: ישראל מעולם לא בלטה כבית גידול לחברות ענק רבות ששוות עשרות מיליארדי דולרים; אבל בהחלט הצטיינה בבניית טכנולוגיה וטאלנט ברמות הגבוהות ביותר בעולם. לכן, ההזדמנות לחלוטין קיימת. איך? אנחנו הולכים לראות יותר ויותר חברות ישראליות שמתעסקות עם תשתיות ה-AI: עם הצורה שבה בונים מודלים, או שבה מפתחים מודלים רזים שמסוגלים לרוץ בצורה יעילה מאוד. הטאלנט כבר כאן, הוא מנוסה, והוא הולך לצאת אל השוק. חברות ה-AI הישראליות העתידיות יוכלו להתחרות עם הענקיות העולמיות בכל הדרכים: בין אם אלו מודלים מהירים, משימתיים, או ממוקדים יותר.
האם זה לא יהיה מאוחר מדי? חד-משמעית לא. ניתן לומר זאת בביטחה מאחר שהטאלנט הישראלי נמצא בחזית כבר כיום. כדי להוביל באמת, נצטרך גם לראות זרימה של השקעות, ומשקיעים יצטרכו להבין שהטאלנט הישראלי אינו מוביל רק בתחום הסייבר. צריך גם לזכור ששוק ה-AI מתפתח בקצב מהיר כל-כך, שאי-אפשר לדעת אם מובילות ה-AI העולמיות יהיו שם גם בעוד חמש או עשר שנים. הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה באופן שבו אנחנו תופסים טכנולוגיה, בדומה למה שעשו מהפכות הענן, המובייל או האינטרנט, רק בקנה מידה גדול יותר. כפי שחברות הופיעו ואחרות נעלמו, זה יכול לקרות גם לענקיות של היום. כאן המקום והרגע של היזמים הישראלים לבלוט. ולכן, התשובה היא לא, לא פספסנו את הרכבת.
נדיר יזרעאל הוא מייסד-שותף ו-CTO של ארמיס
