הטייס העיוור: כשהטכנולוגיה יוצרת משבר מנהיגותי
מנכ״לים וסמנכ״לים רבים מגלים כי איבדו דבר-מה בסיסי ביכולתם לנווט ולהנהיג את הארגון, וזה קורה דווקא בתקופה ש-AI ודאטה מייצרים הזדמנויות חדשות לצמיחה. זה לא שהם פחות חכמים או מנוסים, אלא שהחלטות אסטרטגיות שהתבססו על הניסיון והחושים העסקיים שלהם, מושפעות באחרונה ממערכות ומודלים שהם לא תמיד מבינים.
אם בעבר ההנהלה הגדירה את הכיוון והמערכת יישמה, כיום חלק מהתהליך הזה מתהפך: אלגוריתמים מנתחים שווקים, ממפים לקוחות, ממליצים על מסרים ומתעדפים השקעות. נוצר מצב חדש שבו הדרג הבכיר ממשיך לדבר על אסטרטגיה, בעוד שהאסטרטגיה בפועל מתעצבת בקוד.
הטכנולוגיה מאיימת גם על המנהיגים
לא מפתיע לגלות שרבים מהמנהלים מודאגים באופן אישי מפיגור טכנולוגי הקשור ל-AI. סקר של edX, בו השתתפו 1,600 עובדי ידע ומנהלים בכירים (C-Suite) ומעל 500 מנכ"לים מרחבי ארה"ב, חשף כי 79% מהמנהלים חוששים שאם לא ילמדו להשתמש בבינה מלאכותית, הם לא יהיו מוכנים לעתיד. יתרה מכך, כמעט מחצית (49%) מהמנכ"לים בסקר מאמינים ש"רוב" או "כל" עבודתם תוכל להיות אוטומטית לחלוטין או מוחלפת על ידי בינה מלאכותית.
האם אנו בדרך לעולם בו מנהלים שלא מבינים איך פועל מודל AI, מה מגבלותיו, או מהו מבנה הנתונים שמזין אותו, עלולים לאבד שליטה על ליבת קבלת ההחלטות? ימים יגידו. אך כבר עתה ברור שכדי להמשיך ולהוביל, מנהלים צריכים להיות יותר טכנולוגיים. לא כדי לכתוב קוד, אלא כדי להבין את המנגנון שמשפיע על קבלת ההחלטות.
החברות המצליחות שכבר הבינו זאת, בונות הנהלה שנערכת לגודל השעה. JP Morgan למשל, מינתה סמנכ"ל דאטה (Chief Data Officer) שהוא חבר הנהלה בכיר וחברת Airbus מפעילה “Data Cockpit” המאפשר למנכ״ל לראות את הנתונים הגולמיים כמו מהנדס, ולהשתמש בהם לקבלת החלטות באופן רציף. ארגונים מסוג זה הבינו שקבלת החלטות עסקיות היא המשך ישיר של ההבנה הדאטאית, ולא יכולה להתקיים בלעדיה.
לעומתן, חברות רבות עדיין מחלקות את העולם לשניים כפי שהיה נהוג במשך שנים: הביזנס מגדיר והטכנולוגיה רק מבצעת, חבל שבפועל זה כבר לא יכול לעבוד. אם המידע לא זמין למנהלים והם לא שולטים ומבינים אותו לעומק, יש להניח שההחלטות שלהם מתקבלות מאוחר מדי, על בסיס נתונים חסרים או שגויים, והפער בין ההנהלה לטכנולוגיה רק הולך וגדל. זה מתכון בטוח להאטת חדשנות, ואולי חמור מכך, להנהלה קצרת רואי. הייתם רוצים לעלות למטוס עם טייס עיוור?
צעדים ראשונים לשינוי
כדי להשאיר את השליטה בידי ההנהלה, ארגונים צריכים להכניס את הדאטה לשפה הניהולית. ראשית, יש לייצר תהליכי למידה לדרג הבכיר. המנהלים צריכים להכיר ולהבין את עקרונות ה-AI והענן כמו שהם מכירים ומבינים דוחות כספיים. גם מסקר edX עולה ש-72% מהמנהלים (C-Suite) מאמינים שחברתם צריכה להגדיל את ההשקעה בלמידה ופיתוח המתמקדים בבינה מלאכותית.
בנוסף לכך, יש לוודא שסמנכ"לי המידע והדאטה מקבלים כיסא קבוע סביב שולחן ההנהלה. מומלץ גם לגבש מדדי הצלחה מעודכנים להנהלה, שיעקבו אחר איכות וקצב קבלת ההחלטות המבוססות על דאטה, ולא רק על EBITDA.
דרושים מנהלים ש"מכירים את המנוע"
בימי המהפכה התעשייתית כל אחד היה יכול לנהוג במכונית, גם בלי להבין איך פועל מנוע בנזין. אבל במהפכת ה-AI - אם מקובל לומר ש"הנתונים הם הדלק והמודלים הם המנוע", הרי שהמנכ"ל הוא הנהג שמוביל את כולם - רק שבימינו מנהל שלא מבין את המנוע לא באמת מוביל את המכונית.
דו״ח ה-AI של מקינזי לשנת 2025 מצא כי רק 6% מהחברות מצליחות לשלב AI באופן המשפיע על התוצאות במידה משמעותית. החברות הללו, שמייחסות לשימוש ב-AI השפעה של 5 אחוזים או יותר על הרווח התפעולי, זכו ממקינזי לכינוי המחמיא "AI High Performers".
לפי דו"ח מקינזי, באותן חברות AI High Performers אנשים הסכימו "במידה רבה", פי שלושה יותר מבחברות אחרות, לכך שמנהלים בכירים בארגונם מחויבים ליוזמות הבינה המלאכותית. הם גם מעורבים באופן פעיל יותר בקידום אימוץ AI, וחשוב אולי מהכול - מהווים דוגמה אישית לאימוץ ושימוש בבינה מלאכותית.
כדי להצטרף לארגונים אלה, או לפחות להתקרב לרמתם, נקודת התחלה טובה תהיה להבטיח שגם אצלכם המנהלים לומדים את עולם ה-AI והחידושים בו, מובילים את האימוץ ומספקים דוגמה אישית לשימוש ב-AI.
אופיר אייזיק הוא מנכ"ל ONE datAI מקבוצת וואן טכנולוגיות
