40 מיליארד דולר ייעלמו עד 2027 – וחשבון הבנק שלכם יכול להיות הבא בתור
הבינה המלאכותית היוצרת מעמידה את הבנקים בפני משבר חמור, בו הם לא יכולים להבדיל בין המציאות לזיוף. ישראל יכולה להוביל את המאמץ העולמי למניעת עולם בו נהפוך לחסרי זהות דיגיטלית
בעידן הבינה המלאכותית היוצרת, המערכת הבנקאית העולמית עומדת בפני איום קיומי שלא נחזה בהיסטוריה. הבינה המלאכותית היוצרת לא רק שינתה את הדרך שבה אנחנו יוצרים תוכן - היא גם הפכה חלק משיטות אבטחת המידע הבנקאיות המסורתיות לחסרות תועלת. ה-AI כיום יכול לעקוף יחסית בקלות את פרוטוקולי האימות, הזיהוי והאבטחה הבנקאיים.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI ציין לאחרונה כי כיום שיבוטי הקול של AI יכולים לחקות אנשים באופן ש"לא ניתן להבדיל מהמציאות" ויחייבו שיטות חדשות לאימות. המשמעות המעשית היא שכל שיחה טלפונית לבנק, כל וידאו קול ואפילו מסמכים זיהוי סרוקים יכולים להיות מזויפים בקלות חסרת תקדים, בעולם שבו כל כך קל לייצר מציאות סינטטית.
ב-3 השנים האחרונות הייתה צמיחה מבהילה של למעלה מ-2,100% בהיקף השימוש בדיפ-פייק בנסיונות לגניבת זהות והונאות פיננסיות. דו"ח של מרכז השירותים הפיננסים של דלויט מצא כי בינה מלאכותית הביאה להונאות והפסדים של 12 מיליארד דולר בשנת 2023, וצפויה להביא להונאות והפסדים של כ-40 מיליארד דולר בשנת 2027 בארה"ב בלבד.
הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת יצירת שיבוט קול מושלם תוך שניות בלבד – דגימה של 3 שניות קול מספיקה כיום ליצירת זיוף מושלם שיכול לרוקן מיליונים באמצעות דגימת קול סינטטית שנוצרת על ידי AI. במקביל, וידאו דיפ-פייק שנוצרים ומשודרים בזמן אמת גורמים כבר כעת לנזקים כבדים: עובד פיננסי של חברה רב-לאומית הוטעה לשלם 25 מיליון דולר לרמאים שהתחזו למנכ"ל הכספים בשיחת ועידה. AI יכול כיום לייצר תעודות זהות, דרכונים, תלושי שכר ואישורי כניסה מזויפים באיכות שעוברת בדיקות בטיחות רגילות, כאשר התוכנות היוצרות זמינות לכל אחד ברשת והתהליך לוקח דקות בלבד.
מעבר לזיופים ה"ישירים", מערכות AI מפתחות יכולות מתוחכמות בהרבה: הן מנתחות דפוסי קנייה, העברות כספיות ופעילות בנקאית כדי ליצור פרופיל התנהגותי מהימן שמאפשר לבצע פעולות הנראות "רגילות" למערכות האבטחה הקיימות ולא יעלו על הרדאר שלהן כחשודות. תוקפים משתמשים ב- AI גם כדי לנתח מידע אישי מרשתות חברתיות וליצור תרחישי הונאה מותאמים אישית - הנדסה חברתית מוגברת AI שקשה מאוד להגן מפניה. התוצאה היא שהאיום כבר לא מגיע רק מהיכולת הטכנית לזייף, אלא מהיכולת ליצור "אמת סינטטית" משכנעת לחלוטין.
הזווית הישראלית: חדשנות מול איום גלובלי
ישראל, כמובילה עולמית בטכנולוגיות סייבר, פינטק ובינה מלאכותית, נמצאת ביתרון משמעותי במירוץ לפיתוח טכנולוגיות להתמודדות עם האיום הגלובלי הגובר בתחום הבנקאות.
כבר כיום מפתחות חברות ישראליות פתרונות מתקדמים לאתגר הבנקאי המשמעותי הזה – מרתימת כלי ה- AI לצורך ניתוח עמוק של עסקאות ואיתור דפוסי הונאה חדשים, טכנולוגיות שמגדירות את הDNA - הדיגיטלי של המשתמש לצורך איתור חריגות בזמן אמת, טכנולוגיות לזיהוי דיפ-פייק ועד טכנולוגיות להגנה רב שכבתית על זהויות דיגיטליות.
נראה שהפתרון בסופו של דבר לא יהיה טכנולוגי בלבד, אלא ידרוש גישה הוליסטית שתשלב טכנולוגיות קיימות ליצירת שכבה ביומטרית מתקדמת ומרובדת, ניתוח ההקשר הרחב של הפעילות הפיננסית, בדיקת עומק ואימות הדאטה ומקורות הפעילות, ולמידה מתמדת והתעדכנות בזמן אמת של מערכות מפני יכולות ושימושים חדשים של AI ורתימתו להונאות בתחום הבנקאות.
אנחנו נמצאים במירוץ נגד הזמן. כל יום שעובר מביא עמו טכנולוגיות AI מתקדמות יותר שיכולות לאיים על הביטחון הפיננסי של מיליוני אנשים. הבנקים בישראל ובעולם נדרשים לאמץ את הפתרונות המתקדמים של חברות הפינטק והסייבר כדי להשאר במירוץ.
העתיד של הביטחון הבנקאי תלוי ביכולתנו לא רק להגיב לאיומי ה-AI, אלא להקדים אותם. ישראל, עם האקו-סיסטם הטכנולוגי המתקדם שלה, יכולה להוביל את המאבק הזה - אבל הזמן אוזל. המשבר כבר כאן, והשאלה היא לא אם נצליח להתמודד איתו, אלא כמה מהר נעשה זאת.
בעוד 18 חודשים, יתכן שהבנק שלכם כבר לא יוכל להבדיל בינכם לבין הבינה המלאכותית היוצרת שמתחזה לכם. המירוץ החל – עלינו להתגונן היטב בעולם הזהות הדיגיטלית, או שנמצא את עצמנו חסרי זהות.
לילך דנביץ' היא דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב–NTT Israel
