"כדי שקטר ההייטק ימשיך לדהור, צריך לשמור על הקרנות הישראליות"
הקרנות הישראליות נמצאות בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות בתולדות ההייטק המקומי. האטה בגיוסי הון, עליית קרנן של קרנות אמריקאיות בשלבים מוקדמים, ושינויים תכופים סביב AI, כל אלו משנים את כללי המשחק. לקראת אירוע Roadshow+ של כלכליסט, שוחחנו עם בכירי תעשיית ההון סיכון בישראל על המנועים הבאים, היתרון היחסי המקומי והדרך לשמור על עצמאות האקוסיסטם
ליזמים בראשית דרכם קשה יותר מתמיד לסגור סבב השקעות. שנת 2025 מסמנת האטה חדה בהון סיכון בישראל. במחצית הראשונה של השנה גייסו הקרנות הישראליות כ-260 מיליון דולר בלבד - קצב הנמוך ב-60% מהשנה שעברה. לפי הדוח האחרון בנושא קרנות של IVC ההון הפנוי להשקעות חדשות עומד על 11 מיליארד דולר, מתוכו כ-3 מיליארד לחברות חדשות.
"לצד הנתונים האלה, הקרנות האמריקאיות לא נעלמות מהשלבים המוקדמים. להפך, הן נכנסות גם ל-Seed ו-Series A, ולא מהססות לקחת סיכון כשהן מזהות פוטנציאל לקטגוריה גלובלית. היתרון שלהן ברור: עוצמת הון, קצב השקעה גדול, ויכולת לתמוך בחברה לאורך כל מסלול הצמיחה", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק. "ובכל זאת, לקרנות הישראליות יש תפקיד קריטי שאין לו תחליף שנכון לשרידות האקוסיסטם כולו״, היא אומרת בראיון לקראת אירוע RoadShow+ של כלכליסט ופועלים טק.
אירוע RoadShow+ שיתקיים ב-25.11.25 באקספו תל אביב (למוזמנים בלבד) מחבר בין חברות בשלבי פרהסיד עד סבב גיוס A לטובי המשקיעים בישראל, במטרה לייצר עבור היזמים שנבחרו הזדמנות לסדרה מרוכזת של מפגשי אחד על אחד עם שותפים בקרנות הון סיכון מהמובילות בישראל.
קיסוס-הרצוג מזהירה כי הממשלה לא מתעדפת מספיק את חיזוק קרנות ההון סיכון המקומיות. "הקרנות הישראליות ׳תמיד פה’. הן לא תיירות שבאות בשנים חמות ונעלמות בשעת משבר. הן חלק מהאקוסיסטם, עם אחריות לבנות אותו לאורך זמן. לקרנות האמריקאיות יש אמנם נציגות בישראל, אבל זה לא תחליף לקרן שכל השותפים שלה יושבים כאן וחיים את השוק מדי יום: הן אוכלות מאותו מסטינג של היזמים, הן גדלו ביחד באותה שכונה, שירתו יחד בצבא או למדו באוניברסיטה ויש להכרות הזו משמעות.״
בנוסף, לדבריה, "הקרנות הישראליות נוטות להסתכל לא רק על הסייבר וה-AI - שני תחומים שקיבלו הכי הרבה כותרות בשנים האחרונות - אלא גם על טכנולוגיות נוספות שנבנות כאן כמו: דיפנס, הלת'טק, פודטק, פינטק, חומרה ודיפטק תעשייתי. אלו תחומים שלרוב זקוקים למשקיעים עם הבנה עמוקה, סבלנות, וקשרים לשוק המקומי כדי לפרוץ לשווקים גלובליים. הקרנות הישראליות הן אלו שמזהות את הניצוץ בנישות האלה הרבה לפני שהוא נהיה 'חם' בעולם".
״וכרגע יש כאן כשל בהתייחסות של האוצר״, היא אומרת, ״נכון שרשות החדשנות השיקה יוזמות חשובות שמספקות מנגנוני מאצ’ינג ותמריצים. אבל זה לא מספיק. לא מדובר רק בצורך טכני בהקצאת משאבים, אלא בהלך רוח ממשלתי: כרגע הממשלה לא מתעדפת מספיק לדעתי חיזוק של קרנות ההון סיכון המקומיות כיעד אסטרטגי. אם המדיניות תמשיך כך - השוק יתנהג באופן חופשי, ללא יד מתערבת, והמשמעות היא ברורה: הקרנות האמריקאיות עם הצ’קים הגדולים ישתלטו על השלבים הראשונים, בתחומים שמעניינים אותם, והקרנות הישראליות, שאין להן את אותו עומק כיסים, יתקשו להישאר שחקן משמעותי".
פבל ליבשיץ, שותף בחץ ונצ'רס מעריך כי הסייבר ימשיך להוביל את גל האקזיטים הישראלי, אך מזהה כבר כעת את המנוע הבא: תחום הדאטה, ספציפית בעולמות ה-infrastructure. "תחום הדאטה עובר טרנספורמציה דומה למה שתחום הסייבר עבר בעשור הקודם, הן מבחינת הטאלנט שמקים את החברות, צורת מכירה ויכולות לממש את החברות הרבה לפני ההנפקה", הוא אומר.
יתרון נוסף של הקרנות המקומית לדבריו, הוא המעורבות העמוקה בשלבי הסיד. "במשך שנים בנינו רשת רחבה המונה מעל 150 מומחים גלובליים בחברות Fortune 1000 אשר עובדים בצורה צמודה עם חברות פורטפוליו ומאפשרת לחברות להגיע למוצר מכיר בצורה סיסטמטית ומהירה. עזרה מסוג זה אינה טריביאלית ודורשת מעורבות עמוקה מצד שותפי הקרן, משהו שקרנות אמריקאיות עושות פחות בשלב הסיד".
איה פטרבורג, מייסדת קרן S Capital, מזהירה שאמנם "ישראל היא מובילה עולמית בסייבר וזהו נכס אסטרטגי לכלכלה שלנו, אבל אם נתמקד רק בו - נפספס הזדמנויות עצומות בתחומים אחרים". לדבריה, כל החברות ששוות היום טריליון דולר ומעלה – אנבידיה, גוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ואפל – אינן חברות סייבר. "כדי לייצר בישראל חברות ענק, עלינו לשמר את הייתרון בסייבר ובמקביל להשקיע במוקדי מצויינות נוספים - תשתיות AI, רובוטיקה, פינטק ודיפנס־טק".
לדבריה, לחברות סייבר פעמים רבות קל יותר לייצר הכנסות מוקדמות מכיוון שהן נהנות ממסלולי מכירה ראשונית ברורים ותקציבים קיימים בארגונים. לעומת זאת, בתחום ה-AI התקציבים עדיין לא ממוסדים במלואם ולכן נדרשת משמעת שיווקית ומכירתית גבוהה כדי לעבור מ-PoC לחוזים אמיתיים.
"מבחינת שוויי חברות, סייבר נהנה מוולואציות יפות, אך בחברות AI – בעיקר בתשתיות ובמודלים כגון אנטרופיק ו Open AI אנו רואים שוויים גבוהים במיוחד, גבוהים אף משל הסייבר", היא אומרת.
קובי סמבורסקי, מייסד ושותף מנהל בגלילות קפיטל, הקרן הראשונה שממוקדת סייבר, אומר כי דווקא עכשיו השילוב בין סייבר ו-AI מייצר הזדמנויות גדולות מאוד בתחום. עם זאת, "לא רק סייבר – AI משנה את כללי המשחק גם באזורים אחרים של תוכנה ארגונית ומייצר הזדמנויות גדולות ומרגשות לאורך ולרוחב תוכנה ותשתיות ארגוניות".
לדבריו, "ישראלים תמיד היו טובים ביכולת להבין לעומק שינוי ולהטמיע אותו מהר יותר מאחרים. כך גם ב-AI. אני מאמין שיזמים ישראלים מזהים מהר את השינוי וההזדמנויות שהוא מאפשר. זאת בנוסף כמובן ליתרונות שלנו בסייבר ובאזורים דומים. אנחנו מסתכלים כיום בעיקר על השילוב בין סייבר ל-AI ושם היתרונות שלנו ברורים", הוא אומר.
התקופה אמנם מאתגרת אבל סמבורסקי אומר ש-2025 היא אחת השנים החזקות ביותר לקרן והוא מאוד אופטימי. "ראינו צמיחה של 60% באקזיטים הישראליים ב-2024 ו-2025 תהיה גדולה פי 4 או 5 ממנה. אין שום סיבה שהמגמה לא תמשיך וביתר שאת כשאבק הקרבות ישקע. יש לנו תעשייה נהדרת, מובילה עולמית בלא מעט תחומים. היא תמשיך להסב לנו נחת בשנים הבאות".
פטרבורג גם היא אופטימית. "התעשייה הישראלית ידועה כמי שיוצאת ממשברים מחוזקת. גם הפעם נראה: גיוסים סלקטיביים ואיכותיים יותר; עלייה ברכישות ומיזוגים וצמיחה מואצת בתחומי דיפנס-טק ו-AI תשתיתי", היא אומרת. עם זאת, "יזמים שלא ילמדו למנף את ה־AI בתבונה - פשוט לא ישרדו. היתרון של הישראלים טמון ביצירתיות תחת אילוצים ובחשיבה מערכתית. עכשיו הזמן להפוך את היתרון הזה למנוע הצמיחה הבא של ההייטק".
ההייטק הישראלי הוא הרבה מעבר לחדשנות טכנולוגית, מסכמת קיסוס-הרצוג. "השבוע התבשרנו על תכנית הסברה בהיקף של חצי מיליארד שקל לחיזוק התדמית של ישראל בעולם. אבל צריך לזכור – כבר היום יש לנו את כרטיס הביקור החזק ביותר: ההייטק הישראלי. הוא מספר לעולם סיפור על יצירתיות, על אומץ, על יכולת להפוך רעיון קטן למציאות גלובלית. ובתוך כל הסיפור הזה, כדי שקטר ההייטק ימשיך לדהור, צריך לשמור על הקרנות הישראליות, המסילה של התעשייה הזו מאז ומתמיד".
