מדריך
הדרך למשרה הבאה עוברת דרך ה-AI: כך תבלטו בלינקדאין
סוכן הגיוס החדש של לינקדאין מאתר מועמדים וממליץ למעסיקים למי לפנות, ולפי החברה מאפשר למגייסים לבדוק 83% פחות פרופילים. מה כדאי לשנות בפרופיל כדי להגדיל את הסיכוי שיאתרו אתכם, אילו כישורים חשוב להבליט ולמה אפילו התגובות שאתם כותבים עשויות להשפיע על הסיכוי לקבל הצעה
בזמן שמחפשי עבודה נעזרים בבינה מלאכותית כדי לכתוב קורות חיים ולהגיש מועמדות, גם המעסיקים משתמשים בה כדי להחליט על מי שווה להתעכב. בסוף ספטמבר הכריזה לינקדאין על LinkedIn Hiring Assistant 2 או בקיצור- LIHA 2, הדור הבא של סוכן הגיוס שלה, שמאתר מועמדים, מעריך את התאמתם למשרות וממליץ למגייסים למי לפנות. הפריסה של הגרסה החדשה תחל בנובמבר בקרב לקוחות המשתמשים במוצר באנגלית. עבור מחפשי עבודה מדובר בשינוי שעשוי להשפיע על הסיכויים להגיע לריאיון: לא מספיק להיות בעלי הכישורים והניסיון המתאימים, צריך גם לוודא שהבינה המלאכותית יודעת לזהות אותם.
לפי נתוני לינקדאין, מגייסים המשתמשים בסוכן בודקים 83% פחות פרופילים כדי למצוא מועמדים מתאימים, ומאתרים מועמדים המתאימים לריאיון מהר יותר ב־33%. הסיכוי שיפנו למועמד שהסוכן איתר גבוה פי ארבעה בהשוואה לשיטות איתור מסורתיות. החידוש המרכזי הוא שהסוכן גם לומד מהמשוב של המגייסים ומהעדפות הארגון, ומשתמש במידע הזה בחיפושים הבאים. לפי נתוני לינקדאין, יותר מ־20 אלף חברות ברחבי העולם כבר משתמשות בפתרונות הגיוס מבוססי הסוכנים שלה, בהן AMD, סיסקו ופאלו אלטו.
השימוש ב-AI בתהליכי הגיוס אינו מסתיים באיתור מועמדים. לינקדאין מאפשרת למגייסים גם לבצע סינון ראשוני באמצעות שאלות שהמועמדים משיבים עליהן בווידאו או בכתב, כשהמערכת יכולה לשאול שאלות המשך בהתאם לתשובות. לפי נתוני החברה, משך החציון של תהליך הסינון הראשוני באמצעות Hiring Assistant עומד על שש דקות בלבד.
בסקר שערכה לינקדאין בארצות הברית באוגוסט האחרון, 64% מאנשי הגיוס אמרו שנעשה קשה יותר לדעת על מי אפשר לסמוך ומה אמיתי בהערכת מועמדים. בהתאם לכך, הגרסה החדשה של הסוכן משלבת גם נתוני אימות זהות, תשובות לשאלות סינון ומידע ממערכות הגיוס הארגוניות, כדי לסייע למגייסים להעריך את התאמת המועמדים.
"לינקדאין עובדת קצת כמו אפליקציית הכרויות", מסביר שי טיברג, מייסד שותף וסמנכ"ל השיווק של MAIA Digital. "יש מישהו שמזמין פרמטרים שמעניינים אותו - חיצוניים או אנושיים, ובצד השני יש מישהו שרושם דברים רלוונטיים וחשובים. אותן אפליקציות היכרויות מייצרות לנו match making, ועל אותו בסיס עובדת לינקדאין".
מייסדי MAIA Digital - אילי איגרא צרפתי ושי טיברג
(צילום: שגיא מקייטן)
MAIA Digital, שהוקמה על ידי טיברג ואילי איגרא צרפתי, מתמחה בפעילות בלינקדאין. החברה מסייעת לארגונים ולמנהלים לבנות נוכחות מקצועית בפלטפורמה, באמצעות ניהול עמודים עסקיים, קידום אורגני וממומן ומיצוב מנהלים ומומחי תוכן כמובילי דעה בתחומם. פעילותה כוללת גם הכשרות לעובדים ותוכניות שגרירי מותג, במסגרתן היא מלווה קבוצות של עובדים בבניית הנוכחות המקצועית שלהם. לדברי איגרא צרפתי, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, הפעילות נועדה לשרת יעדים ארגוניים בתחומי הגיוס ושימור העובדים, השיווק, המכירות והחשיפה למשקיעים. לפני כחודשיים נבחרה החברה לשותפה הרשמית הראשונה והיחידה של לינקדאין בישראל.
"רוב מחפשי הקריירה ומשני הקריירה נופלים כי הם לא מספיק מעדכנים את הפרופיל", אומר טיברג. "כשאני שואל בהרצאות מתי מישהו בשנים האחרונות נכנס לפרופיל לינקדאין ועדכן את הסקילס עם כישורי AI - יש דממת אלחוט. אם מגייס מפרסם תיאור משרה ומוסיף את הפרמטרים שחשובים לארגון ואין לך אותם בפרופיל, יהיה לך פחות סיכוי למאצ'ינג".
לדברי טיברג, ה־AI של לינקדאין כבר אינו מסתפק בהתאמה בין מילות מפתח. "החידוש הוא שה-AI לא סורק רק מה שכתוב בפרופיל, אלא גם פוסטים ותגובות, ומתבסס על כל הפעילות לינקדאין שלנו. המערכת יודעת לזהות כמה שנות ניסיון יש לך, אלו תחומי אחריות היו תחתיך, הישגים, מספרים, כמה אנשים ניהלת". עם זאת, הוא מדגיש שהמערכת יכולה להתבסס רק על מידע שהמועמד פירט בפרופיל שלו.
מהם הדברים שחשוב לשנות בפרופיל?
"חשוב להתחיל מהחלק העליון – ההד ליין", אומר איגרא צרפתי. "בכותרת לפרופיל חשוב שיהיו מילות מפתח שקשורות גם לתפקיד וגם לתעשייה, לא רק איפה עובדים". למשל, הוא מסביר, לא מספיק לכתוב Marketing Manager, משום שההגדרה יכולה להתייחס לתפקידים בתחומים שונים. לכן כדאי לציין גם את תחום ההתמחות ולשלב מילות מפתח שמתאימות למשרות שאליהן רוצים להגיש מועמדות.
בנוסף, הוא ממליץ למלא את חלקי הפרופיל השונים ולהרחיב על הניסיון, הכישורים וההישגים. "מה שיפה בלינקדאין אל מול קורות חיים סטטיים זה שאין מגבלת מקום ואפשר לשלב הרבה מידע". לדבריו, גם אם המגייסים לא קוראים את כל המידע, מערכת ה-AI יכולה לסרוק אותו ולהיעזר בו כדי להעריך את התאמת המועמד.
טיברג מציע דרך נוספת להגדיל את החשיפה המקצועית. "מועמדים לא מנצלים את התגובות בפלטפורמה. הן חשובות כי לא לכולם מרגיש נוח לפרסם פוסטים, ותגובות הן כלי שמאפשר להם להשתתף בשיח. כשאתה משתתף בשיח עוד אנשים נחשפים אליך ואתה רוכב על נטוורקינג של מישהו שיכול להיות מנהל בכיר, ראש צוות או מנהל גיוס. זה ממש מנוע צמיחה. תגובות זו דרך מצוינת למשוך תשומת לב, זה סוג של משחק מקדים. בנוסף, היום המערכת של המגייסים יודעת לסרוק את הפעילות שלכם, אז גם תגובות מצטרפות לדבר הזה".
טיפ נוסף של טיברג הוא לחבר לפרופיל חשבונות מפלטפורמות מקצועיות חיצוניות (Connected Apps) וכך להציג למגייסים יכולות ועבודות שבוצעו בפועל. למשל, מתכנת יכול לחבר את חשבון הגיטהאב (GitHub) שלו, פלטפורמה לשיתוף פרויקטים של פיתוח תוכנה, ולהציג פרויקטים שפיתח. אפשר לחבר גם פלטפורמות נוספות, בהן Behance להצגת עבודות עיצוב, Replit לפיתוח תוכנה ו־ElevenLabs ליצירת קול באמצעות בינה מלאכותית. על פי נתוני לינקדאין, בעלי פרופיל עם אפליקציה מחוברת מקבלים עד פי 2.9 יותר הודעות ממגייסים, אם כי הנתון אינו מוכיח שהחיבור לבדו גרם לכך. "הצגת תיק עבודות לצד הכישורים המפורטים בפרופיל עשויה להעניק למועמד יתרון על פני מועמדים אחרים", אומר טיברג.
האם הסוכן גם לומד מהעדפות של מגייסים ומהחלטות קודמות שלהם?
"ודאי", אומר טיברג. "לא רק המגייס אלא כל הארגון". לדבריו, המערכת לומדת גם מהשינויים בדרישות המשרות, שמשקפים את הכיוון שאליו הארגון רוצה להתפתח. כך, למשל, חברה מסורתית שמעוניינת להצעיר את כוח האדם שלה או לגייס עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים יכולה לשנות בהתאם את דרישות המשרות. "לינקדאין מתחשבת בקונטקסט הזה ומחפשת מועמדים שגם מתאימים לאן שהארגון הולך".
הכלים עשויים לשרת גם עובדים שכבר נמצאים בארגון ומעוניינים להתקדם או לעבור לתפקיד אחר. "לינקדאין לאחרונה הוסיפה את היכולת למוביליות פנים ארגונית. כשנפתחת היום משרה בארגון, רגע לפני שהיא יוצאת החוצה היא מתפרסמת במערכת הפנים ארגונית ומאפשרת לאנשים עם שאיפות, או כאלה שרוצים להתקדם או לעבור תפקיד, להגיש מועמדות למשרות קיימות בארגון".
ומה לגבי מועמדים שהמסלול המקצועי שלהם פחות שגרתי, כמו עובדים מבוגרים, אנשים שעושים הסבה מקצועית או מי שצברו ניסיון בצבא?
"חשוב להבין שלא מספיק היום להסתמך רק על הפרופיל", אומר איגרא צרפתי. לדבריו, לצד מילוי הפרופיל ופירוט הניסיון והכישורים, חשוב לבנות נוכחות פעילה ועקבית בלינקדאין באמצעות פרסום תכנים ותגובות. הדבר חשוב במיוחד למועמדים שהמסלול המקצועי שלהם פחות שגרתי. "כדאי לפרסם תכנים, בין אם זה ג'וניור שרוצה להראות למה מגיעה לו הזדמנות, או מישהו מאוד מנוסה שעושה הסבה וצריך להסביר לשוק למה הוא מתאים".
"בלינקדאין יש כ־1.4 מיליארד משתמשים בעולם וכ-3 מיליון בישראל, ורק עד 3% מפרסמים תוכן", הוא אומר. לדבריו, מי שמפרסם תכנים ומשתתף בשיח המקצועי יכול להגדיל את החשיפה שלו, למשוך הזדמנויות תעסוקתיות ולהמחיש למגייסים מדוע כדאי לשקול את מועמדותו.
טיברג מדגיש גם את חשיבותה של רשת הקשרים בלינקדאין. לדבריו, לא כדאי לשלוח בקשות התחברות באופן אקראי ל"כל מי שיש לו דופק", אלא להתמקד ביצירת קשרים איכותיים עם אנשים פעילים בתעשייה, אנשי מקצוע שעשויים להיות רלוונטיים לתחום העיסוק ומגייסים פוטנציאליים.
לדברי טיברג, בקרוב יגיעו לישראל גם כרטיסי ביקור דיגיטליים של לינקדאין (LinkedIn Business Card), שאפשר יהיה לשמור בארנק הדיגיטלי ולהשתמש בהם כדי להתחבר לאנשים באמצעות הצמדת טלפונים. הכלי החדש עשוי להקל על יצירת קשרים מקצועיים, גם מחוץ לפלטפורמה.
לצד השימוש הגובר בבינה מלאכותית, לינקדאין מנסה להתמודד עם תופעת ה־AI Slop - תוכן גנרי שנוצר באמצעות AI ואינו מביא ידע או נקודת מבט מקורית. בספטמבר דיווחה החברה כי צמצמה ב־40% את הצפיות בתוכן שסווג כך. "לינקדאין עושה הרבה מאמצים לשמור על תוכן ברמה הגבוהה. הם הכי נגד בוטים", אומר איגרא צרפתי.
טיברג מוסיף כי לפי נתונים שלינקדאין פרסמה, החברה מסוגלת לזהות 94% מהפעילות המתבצעת בפלטפורמה באמצעות AI. לדבריו, החברה מבחינה בין תוכן שנוצר בבינה מלאכותית, תגובות אוטומטיות, בקשות התחברות אוטומטיות ותוכן גנרי שאינו מביא ערך מקורי. עם זאת, הוא מדגיש שלינקדאין אינה מתנגדת לשימוש ב-AI, אלא מעודדת משתמשים להוסיף לתוכן את נקודת המבט האישית שלהם. "זה חייב לכלול איזשהו מרכיב אנושי כדי לשבור את התקרה של התוכן הגנרי או הקרינג'י שהרבה פעמים אנחנו רואים", הוא אומר.
