עד 203 אלף שקל בחודש: השכר שעליו יוותר זליכה אם ייכנס לכנסת
ב־2023 הגיע שכרו השנתי של פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי, בקריה האקדמית אונו ל־2.43 מיליון שקל, יותר מכפול משכרו ב־2017. ב־2025 ירד השכר ל־1.99 מיליון שקל. בסך הכל השתכר 14.3 מיליון שקל ברוטו בשבע שנים עד 2025
פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר ומספר 2 ברשימה המשותפת שלו ושל יועז הנדל בבחירות לכנסת, קיבל מהקריה האקדמית אונו 14.3 מיליון שקל ברוטו בשבע השנים האחרונות עד 2025. כך עולה מהדוחות השנתיים שהמכללה מגישה לרשם העמותות, שבהם היא מחויבת לפרט את שכר חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר. ב־2023 הגיע שכרו ל־2.43 מיליון שקל, כ־203 אלף שקל בחודש בממוצע, והוא היה מקבל השכר השני בגובהו במוסד, לפני מנכ"ל המכללה.
הקריה האקדמית אונו היא עמותה רשומה, ולכן היא מדווחת מדי שנה לרשם העמותות על חמשת מקבלי השכר הגבוה בה. זליכה מופיע ברשימה בכל השנים מאז 2017, מלבד 2018. בכל הדיווחים הוא רשום כחבר "סגל אקדמי בכיר" במשרה מלאה. לפי המכללה, הוא עומד בראש החוג לחשבונאות במכללה.
ב־2017 דווח שכר שנתי של 1,104,154 שקל, וזליכה היה חמישי ברשימה. ב־2018 לא הופיע בה כלל, והנמוך ברשימה באותה שנה קיבל 1,093,223 שקל. מ־2019 השכר טיפס בכל שנה: 1.59 מיליון שקל ב־2019, 1.89 מיליון שקל ב־2020, 1.95 מיליון שקל ב־2021 ו־2.07 מיליון שקל ב־2022. ב־2023 הגיעה הקפיצה הגדולה, 17.2% בשנה אחת, ל־2,430,651 שקל.
מ־2020 זליכה מרוויח יותר ממנכ"ל המכללה, רנן הרטמן. ב־2023 הפער ביניהם הגיע ל־465 אלף שקל. מעליו נמצא רק חבר סגל אחר, שקיבל באותה שנה 2.6 מיליון שקל. גם בשנת הכספים 2021, שבה הקים זליכה את המפלגה הכלכלית החדשה והתמודד בבחירות של מרץ 2021, דווח שהועסק במשרה מלאה לאורך 12 חודשים, בשכר של 1.95 מיליון שקל. ב־2024 נשאר השכר כמעט ללא שינוי, 2.41 מיליון שקל. ב־2025 התהפכה המגמה. השכר ירד ב־17.5% ל־1,988,562 שקל, וזליכה ירד למקום השלישי ברשימה. הדוחות אינם מסבירים את הירידה, ואין נתונים לגבי שכרו הנוכחי.
הירידה בשכרו של זליכה ב־2025 התרחשה בשנה טובה במיוחד למכללה. לפי הדוחות הכספיים לשנת 2025, הכנסות אונו עלו ב־10.7% ל־555 מיליון שקל, והעודף השנתי יותר מהוכפל ל־30.6 מיליון שקל. המכללה אינה מקבלת הקצבות מהמדינה, וכמעט כל הכנסותיה מגיעות משכר לימוד.
הוצאות השכר של המכללה עלו ב־9.3%, והשכר בסעיף הוצאות ההוראה עלה ב־10%. שכרו של זליכה באותה שנה הסתכם ב־0.6% מכלל הוצאות השכר. במקביל, יתרות המזומנים, הפיקדונות וההשקעות לזמן קצר כמעט הוכפלו, והמכללה נושאת בהלוואות בנקאיות לזמן ארוך של 198 מיליון שקל.
אונו משמשת כמכללה פרטית ולכן שכר המרצים וההנהלה אינו נתון למגבלות מטעם המדינה. כך למשל, שכרו של נשיא אוניברסיטה מתוקצבת מוגבל למשכורת של כ-82 אלף שקל בחודש, ושכר מנכ״ל מוגבל לבערך 64 אלף שקל.
לצד עבודתו במכללה, זליכה עבד לאורך השנים כיועץ כלכלי בתשלום, בעיקר לוועדי עובדים. כך, למשל, פורסם בכלכליסט כי ייעץ לוועד עובדי נגה וליו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן.
תגובת הקריה האקדמית אונו: "לא נתייחס לשכרם של מרצים".
תגובת פרופ' ירון זליכה: "אין ספק שאצטרך לרדת משמעותית בהכנסתי עם הגיעי לכנסת, ואעשה זאת בחפץ לב ומתוך תחושת שליחות. היה לי נוח יותר להישאר בשוק הפרטי, אבל אני רואה את הציבור שנאנק תחת יוקר המחיה, ואני מרגיש שליחות ומחויבות לבצע את המשימה שלי — להוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל. מעולם לא פחדתי לשלם מחירים על שליחותי הציבורית".
זליכה ודוברת הקריה האקדמית אונו לא התייחסו לשאלה אם זליכה עדיין מועסק, אך מבירור מול המוקד הטלפוני של המוסד האקדמי עולה כי הוא ממשיך למלא תפקיד גם בימים אלו. גורמים בקריה האקדמית אונו טענו כי החוק מתיר את המשך העסקתו גם אם ייבחר, וזאת למשך שישה חודשים. יצוין כי הנחיות היועץ המשפטי לכנסת מורות להפסיק עיסוקים נוספים בהקדם האפשרי.
