פרסום ראשון
"הצהרות לחוד ומציאות לחוד": הביקורת החריפה של השופט על מצב בית העצמאות
עבודות השימור של המבנה ההיסטורי שבו הוכרזה הקמת המדינה הופסקו בעקבות סכסוך כספי בין משרד ראש הממשלה לעיריית תל אביב. בית המשפט המחוזי בת"א חייב את החברה העירונית שניהלה את הפרויקט לשלם לקבלן עבודות השלד כ־1.7 מיליון שקל, ומתח ביקורת חריפה על מצבו של האתר, שנותר סגור לציבור
מה יעלה בגורלו של בית העצמאות בתל אביב, אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של הציונות, שבו הכריז דוד בן־גוריון על הקמת מדינת ישראל? בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס אתמול למצבו הרעוע של המבנה ההיסטורי וציין כי הוא "ניצב כאתר בנייה הרוס, וישועה לא נראית באופק". מפסק הדין החלקי שניתן אתמול עולה כי המדינה, שאחראית מכוח החוק למימון פעולות השחזור, השימור וההפעלה של הבניין, התקשרה עם עיריית תל אביב כדי שתדאג לביצוען. העירייה, מצדה, הפקידה את המלאכה בידי חברה עירונית שבבעלותה – מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
אך הפרויקט נקלע לסכסוך בין הצדדים, ובשנים האחרונות הוגשו תביעות הדדיות. המדינה טוענת כי ניהול הפרויקט סבל מאי־סדרים כספיים, ואילו העירייה טוענת כי המדינה מתנערת מחובת המימון המוטלת עליה מכוח החוק. בינתיים, עבודות השיפוץ הופסקו ובית העצמאות נותר סגור לציבור.
בתווך ניצבת חברת הקבלנות ע. אליאס, שביצעה את עבודות השלד בפרויקט וטוענת כי לא קיבלה את מלוא התשלום המגיע לה. הסכסוך בין הצדדים הוביל בשנים האחרונות לשורה של הליכים משפטיים, שבמסגרתם כל צד מטיל את האחריות לעיכוב בשיפוצים על האחרים. אתמול חייב בית המשפט המחוזי את חברת המוזיאון, תאגיד עירוני בבעלות עיריית תל אביב, לשלם לקבלנית כ־1.1 מיליון שקל בגין חשבונות מאושרים שטרם נפרעו, ולהשיב לה כספי עיכבון בסך כ־567 אלף שקל. בית המשפט קבע כי אין להותיר את הקבלנית כבת ערובה במחלוקת התקציבית בין משרד ראש הממשלה לבין העירייה וחברת המוזיאון.
בית העצמאות ברחוב רוטשילד 16 בתל אביב שימש בעבר כביתו של ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, ובהמשך כמוזיאון לאמנות. במבנה זה הכריז דוד בן־גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ונחתמה מגילת העצמאות. בפסק הדין החלקי שניתן לטובת הקבלנית הביע השופט את מורת רוחו ממצבו של האתר ההיסטורי: "המקום בו מוכרזת עצמאותה של אומה, אמור להיות אתר של חג", כתב. הוא השווה את מצבו של בית העצמאות להיכל העצמאות בפילדלפיה, וציין כי המבקשים לבקר באתר האמריקאי "טוב ייעשה אם יירשמו מראש לסיורים במקום".
השופט התייחס גם לחוק בית העצמאות, שנחקק ב־2009 ומעגן את החובה לשחזר ולשמר את המבנה, וציין כי סעיף 1 לחוק קובע כי מטרתו "לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל... בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה". אלא שלדברי השופט, "הצהרות לחוד ומציאות לחוד". הוא ציין כי חלפו יותר מ־15 שנה מאז נחקק החוק, אך המבקשים לבקר בבית העצמאות יגלו "במקום בניין משופץ ומרשים יראו שלד בניין הרוס, שהיה מט לנפול אלמלא ננקטו צעדים לשמור עליו מפני קריסה". עוד הוסיף כי הציבור אינו יכול להיכנס למבנה, שנראה "כאתר בנייה זנוח".
השופט תהה: "הכך יאה וכך נאה לבניין שבו הוכרזה עצמאות המדינה לפני למעלה מ־78 שנה? האם מדינת ישראל מזה וחברת המוזיאון ועיריית ת"א מזה לא יוכלו למצוא את הדרך לפתרון שיאפשר להחזיר עטרה ליושנה, בימים האלה ובזמן הזה?". מפסק הדין עולה כי לפני שנים פרסם משרד ראש הממשלה, מכוח חוק בית העצמאות, מכרז פומבי לבחירת גוף שינהל את בית העצמאות ויפעיל אותו. עיריית תל אביב נבחרה במכרז והציעה לספק את השירותים באמצעות חברת המוזיאון. בספטמבר 2011 נחתם הסכם ההתקשרות המקורי בין המשרד לעירייה, שעליו חתמה גם חברת המוזיאון, כמי שתספק בפועל את שירותי הגוף המנהל.
עבודות הבנייה בפרויקט החלו במרץ 2019, באמצעות קבלן שהוחלף בהמשך. בשנת 2021 נבחרה חברת ע. אליאס לביצוע עבודות השלד, ובמהלך 2022 נחתם בינה לבין חברת המוזיאון הסכם לביצוע העבודות. בתחילה התקדמו העבודות כסדרן, אך בהמשך התגלעו מחלוקות בין הצדדים. במחצית השנייה של 2023 טען משרד ראש הממשלה כי התגלו בפרויקט אי־סדרים כספיים חמורים, לרבות פערים בין רישומי המשרד לרישומי חברת המוזיאון בנוגע לכספים שהועברו לטובת הפרויקט. בעקבות זאת החליט המשרד באופן חד־צדדי להפסיק את העברת הכספים. לטענת חברת המוזיאון והעירייה, ההחלטה התקבלה בלי שנמסרה להן הודעה על כך.
באפריל 2024 פנתה גנזת המדינה למנכ"ל חברת המוזיאון והודיעה לו על החלטת משרד ראש הממשלה שלא להאריך את ההתקשרות. בעקבות זאת הודיעה חברת המוזיאון לקבלנית על סיום ההתקשרות עמה ועל הפסקת עבודותיה לצמיתות. חברת אליאס פנתה לחברת המוזיאון ולמשרד ראש הממשלה בדרישות כספיות בגין העבודות שביצעה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות.
אתמול ניתן פסק דין חלקי, שבמסגרתו הורה בית המשפט לחברת המוזיאון לשלם לקבלנית כ־1.1 מיליון שקל בגין חשבונות מאושרים שטרם נפרעו, וכן להשיב לה כספי עיכבון בסך כ־567 אלף שקל. בהחלטתו התייחס השופט גם למחלוקת בין משרד ראש הממשלה לחברת המוזיאון. "כפי שראינו, עמדת משרד ראש הממשלה היא כי אושר תשלום והועבר תשלום בסכומים העולים על אלה שנתבעים בפסק הדין החלקי", ציין. לדבריו, הצדדים חלוקים גם בשאלה היכן נמצאים כספי התמורה שיועדו לקבלנית ועוכבו עד להשלמת העבודות.
עם זאת, השופט קבע כי אין הצדקה לעכב את התשלום לקבלנית עד להכרעה בסכסוך בין המדינה לחברת המוזיאון. "כך או כך, אינני סבור שיהיה זה ראוי והוגן לחייב את התובעת, שסיימה עבודתה, להמתין שנים עד שייושרו ההדורים בהסכמה או בפסק דין בין משרד ראש הממשלה מזה ובין חברת המוזיאון מזה", קבע. מנגד, השופט החליט שלא לחייב בשלב זה בהוצאות בגין הבקשה. לדבריו, "חברת המוזיאון נהגה באחריות שעה שסייעה בבירור המחלוקת ביחס לזיקוק אותם רכיבים שמגיע לתובעת תשלום בגינם". באשר לחלקו של משרד ראש הממשלה בתשלום, קבע כי "אין לשלול כי יוטל עליו בסופו של יום לשאת בו".
הסכסוך המשפטי העיקרי והטענות ההדדיות בין משרד ראש הממשלה לבין עיריית תל אביב וחברת המוזיאון ימשיכו להתברר בבית המשפט, אם הצדדים לא יגיעו לפשרה. את חברת ע. אליאס ייצגו עורכי הדין גיורא בן־טל וזהר פדובה ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות'. את מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מייצגים עורכי הדין יורם זמיר ודותן שני ממשרד שפיגלמן, קורן, זמיר ושות', ואת משרד ראש הממשלה מייצג עו"ד יהונתן גלנטי ממשרד לוסטיגמן לפלר ושות'.
