"אם AI יכול להחליף אותי ב-100% ממה שאני עושה - מעולה"
מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר, ושרון שטיינר, סמנכ"לית HR בחברה מסבירים מדוע למרות שהחברה השיקה כלי בינה מלאכותית שמסוגל "לשכפל" את עבודת הפרילנסרים - דווקא הם עשויים להיות המרוויחים הגדולים בעידן שבו ה-AI מאיים להחליף את כולנו
מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר, פרסם שלשום פוסט אופטימי על כניסת הבינה המלאכותית - שינוי טון לעומת מכתב קודם ששלח לעובדי החברה בו הזהיר כי ה-AI מגיע לקחת להם (וגם לו) את העבודה. באותו מכתב הוא קרא לכולם להתעורר והמליץ על צעדים שחייב כל אדם לנקוט על מנת להישאר רלוונטי בעידן הבינה המלאכותית.
אחרי שערך סבב שיחות עם עובדי החברה כתב את הפוסט - שאיזן מעט את התמונה. כעת, הוא טוען שלמרות שמהפיכת הבינה המלאכותית היא אינה טרנד חולף, ישנן גם מגבלות ל-AI. מה שיעשה את ההבדל בכל הקשור לפריצת גבולות - יהיו האנשים - הטאלנטים הטובים ביותר.
במקביל, החברה השיקה לאחרונה את Fiverr GO שמאפשר לפרילנסרים שמשתמשים בפלטפורמה ליצור סוכן AI שמחקה את הסגנון שלהם על מנת 'לשכפל' את העבודה שלהם, וכך לייעל אותה ולהגדיל את התפוקה. הרעיון הוא להפוך פרילנס בודד לכזה שיכול לנהל עשרות לקוחות במקביל. השאלה המתבקשת כמובן היא האם הכלי הזה בסופו של דבר יחליף גם את הפרילנס.
שוחחנו עם קאופמן ועם סמנכ"לית ה-HR וקהילת הפרילנסרים בחברה, שרון שטיינר, על עתיד שוק העבודה: מה יקרה כשהבינה המלאכותית תחליף כמעט את כל הפונקציות שמבצעים כיום עובדים; האם הפרילנסרים יוחלפו על ידי AI; איך אפשר להמשיך ולהישאר רלוונטי ועל מי מוטלת האחריות לכך.
במכתב לעובדים, הצגת תמונה מדאיגה והמלצת על כמה פעולות שעל אנשים לעשות על מנת להישאר טאלנטים מובילים בתחומם. בפוסט האחרון שלך, שהיה יותר אופטימי, אתה כותב שכבר התחלתם לעבוד על תהליכי עבודה עם AI - מה זה אומר בעצם בפועל?
"לדעתי אנחנו בתקופה מאוד מאוד מרגשת אבל יש בה הרבה אספקטים מפחידים. מה שמפחיד זה בעיקר העובדה שהעולם משתנה מאוד מהר ובני אדם לא מגיבים הכי טוב לשינוי. זה מחייב אותנו להמציא את עצמנו מחדש, את הדרך שבה אנחנו עובדים, את הערך שלנו. מה שמרגש כאן זו דווקא היכולת שלנו לגלות את האנושיות שלנו מחדש", אומר קאופמן.
"בעולם אוטופי הייתי רוצה שכל אחד מהעובדים שלנו, וגם כל אחד מהפרילנסרים אצלנו בפלטפורמה, ימצא דרך באמצעות אוטומציה, באמצעות טכנולוגיה, להחליף לא פחות מ-100% ממה שהם עושים היום. עכשיו אולי תגידי, אם החלפתי את כל מה שאני עושה - אז אתה (כמעסיק) לא צריך אותי. אבל לדעתי זה בדיוק ההיפך, כי עכשיו יש לי אותך עם 100% מהזמן שלך לא על מנת לעשות דברים שאנשים אינם הכי טובים בהם - ואת כל הזמן שלך להיות בנאדם, להיות יצירתי, עם הטעם המיוחד שלך והרעיונות שצ'אט GPT לא יודע לתת. זה מה שאני רוצה. אני לא צריך שמישהו יעשה עבודה ידנית - בדיוק כפי שכשהמציאו את האקסל לא היה שום יתרון להיות רואה חשבון שממשיך לעשות חישובים על נייר".
אבל כתבת שהבינה המלאכותית מגיעה לקחת גם לך את העבודה ומצד שני אתה אומר שחשיבה אסטרטגית, יצירתיות, יכולות אנושיות יותר יישארו אצל בני האנוש - אז האם אתה באמת חושב שה-AI מגיע לקחת לך את העבודה?
"אם לא אוכל לפנות יותר ויותר מהזמן שלי לעסוק בדברים שבהם יש לי ייתרון ייחודי - ואמשיך לעסוק במשימות אופרטיביות, בניתוחים, במצגות - דברים שה-AI כבר יודע לעשות יותר טוב - אז אני בצרות. כי יהיו אנשים שיהיו יותר טובים ויוכלו לעשות את התפקיד שלי טוב יותר ממני.
לבינה המלאכותית יש יכולות מופלאות, כולם קיבלו כוחות-על אבל כאן גם הבעיה - אם לכולם יש את הכלים האלה, את הטכנולוגיה, מה עושה אותך יותר טוב מאחרים? לכן, היכולת לקבל ייתרון תחרותי בסופו של דבר תמיד תהיה הדלתא. הדבר החסר. בסוף, אנשים תמיד יצטרכו יתרון תחרותי שמצליח להעלות אותם מעל לכל היתר. זה בטבע האנושי".
העתיד כהפרעת קשב
היה זה בעיצומה של מהפיכה אחרת בשוק העבודה כששרון שטיינר הצטרפה לפייבר, לפני 13 שנים, בהתחלה בלי שהיה לה אפילו תפקיד מוגדר - מהפיכת הגיג אקונומי.
"נפגשתי אז עם מיכה די במקרה ונורא נדלקתי על הרעיון של הגיג אקונומי, בתור מי שבא מעולם העבודה ראיתי פה איזה משהו ממש דיסטרפטיב משבש של כל תעשיית השוק העבודה ופשוט הצטרפתי, בלי תפקיד, לא היה לי טייטל, לא היה לי כלום, אבל פשוט ידעתי שאני רוצה להיות במקום הזה. מאז אני חושבת שעברנו כבר יותר משלוש מהפיכות בשוק העבודה ומה שקורה בחמש השנים האחרונות זה באמת קורה בקצב מטורף", היא מספרת.
ברור שה-AI זו מהפיכה, אולי ה-מהפיכה בשוק העבודה, אבל מהם הטרנדים שאת מזהה כרגע בשוק מהמקום של מנהלת קהילת הפרילנסרים בפייבר וכסמנכ"לית משאבי האנוש בחברה שמעסיקה אלף עובדים?
"אחד הטרנדים הברורים הוא טשטוש הולך וגובר בין עובדים לבין פרילנסרים. כבר היום רבים מהעובדים שלנו עוסקים בפרוייקטים נוספים מעבר לתפקידם הרשמי - בין אם ביזמות, הקמת סטארטאפים או פרוייקטים עצמאיים. זו כבר לא תופעה נדירה אלא דרך חיים, והיא רק תלך ותתרחב.
העובדים מדור ה-Z במיוחד כבר לא מסתפקים יותר בקריירה לינארית אחת. אני רואה את זה אפילו אצלי הילדים שלי: לכל אחד בעתיד יהיו שלושה 'חלונות' פתוחים במקביל: חלון לפרנסה, חלון ללמידה וחלון לפעילות ערכית או קהילתית. זו כבר לא 'הפרעת קשב' - זו המציאות החדשה.
בנוסף, בניגוד לעבר אז קידום התרחש בעיקר כלפי מעלה - לתפקידי ניהול - בעתיד הקרוב אנשים יתקדמו יותר לרוחב. הם יעברו בין תחומים, ילמדו תפקידים חדשים כל שלוש-חמש שנים ויצברו רוחב מקצועי, יכולות מגוונות, שיביאו איתם עבודה איכותית יותר ומעט מאוד טעויות.
כמו כן, מהפיכת ה-AI לא רק משנה את האופן שבו אנחנו עובדים אלא גם ממש מגדירה מחדש מה זה בכלל להיות עובד. בקצב הזה, ייתכן שעוד לפני שנלמד את התפקיד הבא - הוא כבר יתחלף".
יש מקצועות שאת מזהה שכבר נוצרים או נעלמים?
"אנחנו רואים היווצרות של מקצועות חדשים בעיקר בכל מה שקשור להכנסת AI לארגונים. למשל, פרילנסרים שהם מהנדסי פרומפטים. הרבה אנשי תוכן שעסקו בכתיבה או בעיתונות נכנסים לתחום חדש של הנדסת פרומפטים. כמו כן הוצאה לאור של ספרים גם כן עוברת שיבוש, וכל הנושא של הכתיבה מאוד חזק. סופרים יכולים לקבל חבילה של עריכה, הגהה ואולי אפילו איור. באנדלים שאפשר לבצע מאוד מהר. בצד השני, עיצוב גרפי זה גם כן מקצוע שמאוד משנה את פניו".
בעוד שפרילנסרים באופן טבעי, כחלק מהצורך שלהם להישאר תחרותיים בשוק ממשיכים להתעדכן ולהסתגל לשינויים, אצל עובדים שכירים הצורך הזה פחות ברור. המכתב שכתב קאופמן לעובדים מבקש לזעזע אותם ולגרום להם לחשוב על הדרכים בהן הם יוכלו להישאר רלוונטיים. לזקק את הערך שלהם בשוק.
"חדירת הבינה המלאכותית מביאה שינויים תכופים ודורשת מכל אחד ואחת מאיתנו להסתגל במהירות למציאות משתנה, וכמעסיקים מוטלת עלינו האחריות לנהוג בשקיפות, לחבר את העובדים לגודל השעה ולסייע להם להיערך לשינויים הדרמטיים. במקביל, היא מטילה אחריות גדולה על העובדים שלנו – להבין שהיכולת להשאר רלוונטיים תלויה כיום ביכולת להתפתח, להתעדכן ולרכוש מיומנויות AI חדשות. המכתב ששלח מיכה לעובדים מבטא קריאה ברורה לפעולה: לא לפחד מהשינוי, אלא להבין שהוא מציב יתרון תחרותי למי שיבחר להיות חלק ממנו", אומרת שטיינר.
"העתיד דורש מאיתנו לדמיין מחדש את תפקידי העובדים, ולפתח גישות שממקמות את האדם במרכז גם בעידן של אוטומציה. בעוד תפקידים מסוימים ייעלמו, ייווצרו תפקידים חדשים שידרשו יצירתיות, חשיבה ביקורתית ושליטה בטכנולוגיות מתקדמות. עובדים שיבחרו להתפתח עם השינוי יהיו אלה שלא רק שיישארו רלוונטיים – אלא יהפכו לנכס של ממש בכל ארגון".
המקצועות החדשים
אחד המקצועות שהבינה המלאכותית מאיימת ללא ספק להחליף הוא כותבי התוכן שכן כבר היום ניתן לייצר באמצעות AI תוכן טוב והכלים משתפרים על בסיס יומיומי. אם ניקח לדוגמא את כותבי התוכן שעובדים כפרילנסרים בפייבר - הם נמצאים בסיכון גבוה להיות מוחלפים על ידי בינה מלאכותית. אבל קאופמן לא מוטרד מכך, הסיטואציה הזו מוכרת לו ממהפכות קודמות. "את יודעת כמה קטגוריות שלמות של שירותים נכחדו אצלנו? מאות. אז מה? יש מאות קטגוריות חדשות שנוצרות כתוצאה מהטכנולוגיה", הוא אומר.
כמו מה למשל?
"לא את ואפילו לא אני, שזה כל עיסוקי, יודע בעוד שנתיים מהיום אפילו איך יקראו למקצועות החדשים שעדיין לא הומצאו. אנשים שעוסקים בדאטה לייבלינג, אנשים שמפתחים סוכני בינה מלאכותית, זה לא היה קיים לפני שנתיים. קטגוריות שלמות של תוכן שנוצרו כתוצאה מהטכנולוגיה ויש להם ביקוש מטורף. אני לא יודע מה יהיו המקצועות החדשים בעוד שנתיים אבל אני יודע שתמצאו אותם קודם בפייבר".
אתה חושב שפייבר תהייה רלוונטית עוד שנתיים?
"חד משמעית. אני יודע שפייבר תמשיך להיות דינמית וכל מקצוע, כל תחום - תוכלי למצוא אותו ראשון בפייבר. אנחנו יודעים להיות מספיק אג'ילים. הראנו לאורך ההיסטוריה של החברה שאנחנו יודעים לפתח גם שלושים או חמישים קטגוריות ברבעון אחד. כל עוד זה המצב - פייבר בסדר".
אם נבחן רגע את פייבר גו, בעצם איך שלא מסתכלים על זה, המוצר הזה מייתר את הפרילנסר בסופו של דבר
"לא. הרעיון היה להיות קונטרה לנצלנות של ה-AI. נניח שאת גרפיקאית, ואת מפרסמת את העבודות שלך בסושיאל הרי ה-AI סורק את כל האינטרנט ולוקח את כל מה שעשה האדם ולומד מזה. עכשיו, כשפלוני נכנס למודל ומבקש תמונה - היוצרים שעזרו לאמן את המודל לא מקבלים קרדיט. מה שאנחנו עושים בפייבר גו הוא שה-AI לומד רק את אותו פרילנס ולא לוקח את מה שהוא למד ומעביר לאחרים. המטרה היא לא להחליף את היצירתיות אלא לפנות לאנשים זמן למה שהם באמת אוהבים ויודעים לעשות - ליצור. זה מפנה להם זמן לעסוק ביצירה במקום להתעסק באדמיניסטרציה של העסק שלהם".
וכאן עולה השאלה: מי אחראי להבטיח שהפרילנס או העובד ימשיך להיות רלוונטי? כאשר מדובר בפרילנסרים התשובה מובנת מאליה - האחריות בידיהם. אבל קאופמן סבור שהאחריות הזו מוטלת על כל אדם, ללא קשר לצורת העסקתו. עם זאת, לארגונים יש אינטרס שהעובדים יידעו להשתמש בטכנולוגיה החדשה הקיימת - וישפרו את התפוקה.
"האחריות לשידרוג, להכשרה של עובדים לעבודה עם AI, היא של העובדים קודם כל", אומר קאופמן. "כארגון זו המוטיבציה והאינטרס שלנו לעזור לעובדים כמה שאנחנו יכולים אבל זו לא האחריות הראשונה שלנו. האחריות של כל בעל מקצוע להיות בעל מקצוע יותר טוב בעצמו ואני לא יכול להחליף את זה. אם מישהו לא מוכן לשבת בלילה ולשחק עם כלי AI, ללמוד אותם ולהפוך למאסטר בהם, אלוהים לא יעזור לא - אז בטח לא אני.
האחריות היא של האדם עצמו ואחר כך אפשר לדבר על האחריות הארגונית - שמגיעה ממקום מאוד אינטרסנטי - אני רוצה שהעובדים שלי יהיו יותר יעילים. אבל אני לא חושב שזה התפקיד שלי, כי השוק גדול ואני יכול לבחור ממנו. זה לא השנתה בגלל AI".
