שר התקשורת פנה לפייסבוק כדי לבדוק איך נפגעו הפוסטים של ינון מגל - בלי שום נתונים
לפני שנתיים שלח השר שלמה קרעי מכתב רשמי למטא בדרישה לבדוק מדוע נפגעה החשיפה של תועמלן ערוץ 14 בפייסבוק, וטען שמגל מביא "מידע חיוני לציבור". כעת, בעקבות בקשת חופש המידע שהוגשה בנושא, מתברר: משרד התקשורת לא החזיק בשום נתון שמעיד על ירידה בחשיפה, ולא הצליח לאתר מה המידע ה"חיוני" שמגל מפרסם. עו"ד יהונתן קלינגר: "שר מפעיל סמכויות ושולח מכתבים לטובת עסקים פרטיים - בלי שמציגים לו נתונים"
לפני שנתיים, פנה שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי בבקשה דחופה למטא וטען: האלגוריתם של פייסבוק פוגע בחשיפה של הפוסטים של ינון מגל. רק עכשיו מתברר: הפנייה לא התבססה על שום מידע קונקרטי.
"המקרה הזה הוא סימפטום של בעיה כללית שיש במערכת", אמר לכלכליסט עו"ד יהונתן קלינגר, שבקשת חופש מידע שהגיש הביאה לגילוי זה. "כשאנשים מקבלים החלטות ומוציאים מכתבים ללא שיש בידיהם את המידע הדרוש אנו מגיעים לעולם של דרדור השיח. עולם שבו דעות חשובות יותר מעובדות".
בפברואר 2024 דווח בהארץ שקרעי שלח מכתב למטא בדרישה לבדוק מדוע נפגעה החשיפה בפייסבוק של מגל. לפי הדיווח, מנהל הרשתות החברתיות של תועמלן ערוץ 14 זיהה ירידה בחשיפה לתכנים של מגל בפייסבוק, ופנה לשר התקשורת בבקשת סיוע.
קרעי נענה, וב-31 בינואר 2024 העביר לנציגות מטא בישראל את הפנייה של מגל, והוסיף מכתב שכולל את חתימתו האישית: "בטוחני שנפלה טעות באלגוריתם שהגביל חשבון של עיתונאי באופן כזה. עיתונאים מטבעם מפרסמים תוכן ומידע חיוני לציבור, ומשכך יש להקפיד שבעתיים שלא להגביל את חופש הביטוי שלהם ולבחון פעולות אלגוריתמיות מגבילות כאלו בזהירות מירבית. אשמח אם תבדוק את פנייתו של מר מגל".
פנייה רשמית כזו, העריך קלינגר, לא יכולה להתבצע ללא שהוצגו לשר נתונים מדויקים שמעידים על ירידה בהיקף החשיפה. לפיכך, ב-4 בפברואר הגיש קלינגר בקשת חופש מידע בנושא. "אבקשכם את המידע שהועבר לשר והמעיד על כך שהוקטנה חשיפתו של העיתונאי מגל, וכן את המידע שהשר טוען כי הוא 'חיוני לציבור' ומגל פרסמו", הוא כתב.
לפי החוק, יש להיענות לבקשות חופש מידע בתוך 30 יום. למשרד התקשורת נדרש קצת יותר זמן, 688 ימים ליתר דיוק, וביום שלישי הגיעה התשובה המיוחלת. "הוחלט לדחות את הפנייה", נכתב שם. "לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשות". כלומר, נראה המידע שביקש קלינגר לא קיים, ופניית קרעי למטא לא התבססה על נתונים כלשהם שהוצגו לו והדגימו ירידה בחשיפה לתכנים של מגל בפייסבוק, אלא נעשתה רק על בסיס הבקשה של מגל.
"בינואר 2024 שולח שר תקשורת במדינת ישראל מכתב לגוף מסחרי שנמצא, בצורה כזו או אחרת תחת פיקוחו", אמר קלינגר. "הוא מבקש מהגוף שיפעל על סמך נתונים שהוא טוען שהוצגו בפניו. אלא מה מתברר שנתיים אחרי, כשמגיעה סוף סוף התשובה לבקשת חופש המידע? ששר בממשלה מקבל החלטה על סמך נתונים שלא נמצאים בידי הרשות או שלא ניתן לאתרם. השר מקבל החלטות, מפעיל את הסמכויות שלו ושולח מכתבים על חשבוני, לטובת העסקים הפרטיים של אדם כזה או אחר, בלי שמציגים לו נתונים".
קלינגר הוסיף: "במכתב של קרעי הוא טען שמגל מביא מידע חיוני לציבור. מגל עצמו טען שהוא 'אנטי-עיתונאי', ולא ברור מה המידע שהוא מביא. לכן, ביקשתי גם לדעת מה המידע החיוני לציבור ששר התקשורת טוען שמגל מביא. גם זה, כמובן, לא נמצא בידי הרשות. אם הרשות היתה חושבת שמגל הוא כלי תקשורת חיוני, שצריך סיוע, היא היתה צריכה לקבל את ההחלטה בצורה שוויונית, דמוקרטית, פתוחה. אבל היא לא".
ב-X (לשעבר טוויטר) היו מי שמצאו בתקרית זו עדות לבעיה עמוקה יותר. כששר מסוים מתבזה ושולח מכתב למטא עם טענות לא קיימות ושטויות אחרות, מי שמתבזה זה גם הוא אבל גם המדינה שלנו", כתב רן בר-זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק. "כשעבדתי בחברה גלובלית מסוימת היינו לפעמים מקבלים דרישות הזויות מכל מיני רפובליקות ללא מוצא לים והיינו צוחקים עליהן. מי היה מאמין שתוך כמה שנים נהפוך לכאלו".
