המלכוד של הסייבר: מוצרים עם ביקוש עצום שלא בטוח שמותר למכור בחו"ל
סטארטאפיסטים שעוסקים בסייבר ומכוונים לקרנות אמריקאיות צריכים לקחת בחשבון שהחוק הישראלי אוסר על רישום פטנט בחו"ל להמצאות שיש להן ערך צבאי או ביטחוני
תחום הסייבר בישראל ובעולם חווה בשנים האחרונות צמיחה דרמטית. מספר חברות הסייבר הישראליות עלה מ-272 בשנת 2014 ל-505 בשנת 2024 - עלייה של כ-86%. אף שמדובר בכשבעה אחוזים בלבד מכלל חברות ההיי-טק בארץ, הן זוכות לנתח עצום מההשקעות: כ-38% מכלל ההשקעות בהיי-טק בשנת 2024 הופנו דווקא אליהן.
מרשימים במיוחד הם היקפי ההשקעות בסייבר: חברות סייבר ישראליות גייסו במהלך 2024 כארבעה מיליארד דולר - פי שניים מהיקפי הגיוס ב-2023. המשקיעים הבינלאומיים מזהים את הפוטנציאל העצום, ובארה"ב, למשל, נפתחו קרנות ייעודיות להשקעות בסייבר הישראלי. התחום כולו מהווה מנוע צמיחה מרכזי של כלכלת ישראל ושל תעשיית החדשנות המקומית.
דווקא על רקע ההצלחה הזו, חשוב להעלות את המודעות לסיכון משפטי וביטחוני שרבים אינם מכירים: האיסור על הגשת בקשת פטנט ראשונה בחו"ל להמצאות שיש להן זיקה ביטחונית. סעיף 98 לחוק הפטנטים קובע כי אסור להגיש בקשת פטנט מחוץ לישראל עבור המצאות שיש להן ערך צבאי או ביטחוני, אלא אם חלפו שישה חודשים מהגשת בקשה בישראל ולא הוטל צו חיסיון, או אם ניתן לכך אישור מראש משר הביטחון. מי שעובר על האיסור מבצע עבירה פלילית שעלולה לגרור קנס או אף מאסר.
מנהלים בתחום הסייבר עלולים לחשוב בטעות שהמגבלה חלה רק על המצאות בעלות אופי התקפי מובהק, כמו כלי פריצה או אמצעי תקיפה דיגיטליים, אבל בפועל, החוק מתייחס לכל המצאה שיכולה להיחשב בעלת ערך ביטחוני, ולכן גם פתרונות הגנתיים יכולים להיות רלוונטיים. כך, למשל, מערכות לגילוי חדירות, כלים לניטור ואבטחת ענן, פתרונות הגנה על תשתיות קריטיות – כולם עלולים להיחשב כבעלי חשיבות לביטחון הלאומי ולכן להיות כפופים לסעיף 98. במילים אחרות, אין הבדל עקרוני בין המצאה התקפית להמצאה הגנתית לעניין המגבלה.
המשמעות היא שכל סטארט-אפ או חברה הפועלת בתחום הסייבר, שרוצה לרוץ קדימה ולהגיש בקשת פטנט בארה"ב, עלולה להסתכן בהפרת החוק אם לא תבצע תחילה בדיקה משפטית נכונה בישראל. המהירות שבה חברות סייבר פועלות כדי להשיג יתרון תחרותי עלולה דווקא להפוך לנקודת חולשה, אם היא מביאה אותן להפר את ההגבלות בלי לשים לב.
כדאי לדעת כי הסדר דומה קיים גם בתחומים נוספים שנחשבים רגישים במיוחד, ובראשם אנרגיה אטומית ותהליכים גרעיניים. גם שם נדרש אישור ממשלתי מיוחד כדי לפרסם או להגיש בקשות פטנט מחוץ לישראל. ההיגיון ברור: המדינה רוצה לשמור את השליטה על טכנולוגיות שעשויות להשפיע ישירות על הביטחון הלאומי.
כדי לבדוק אם המוצר שפותח נכנס תחת סעיף 98, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולא להחליט לבד ולהסתכן בהפרה לא מודעת של החוק ובהשלכות פליליות וביטחוניות כבדות.
אנדרי ופניארסקי הוא עו"ד ועורך פטנטים, יועץ לקבוצת ליטיגציית קניין רוחני במשרד פרל כהן
