"יוזמת נדל"ן דורסנית": אושרה התוכנית לבניית מלון בשולי גבעת התנ"ך בירושלים
הוועדה המחוזית ירושלים דחתה את כל 98 ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, שכוללת 96 חדרי אירוח ומרכז מסחרי. בהתנגדויות נטען כי התוכנית תפגע במצודת אייל ההיסטורית: "מעדיפים רווח של יזם פרטי על חשבון מורשת העיר ותושביה". יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, שירה תלמי באבאי: "מדובר בתוכנית ראויה, שמשפרת את המרחב הציבורי לצד מבנים לשימור"
למרות ההתנגדויות הרבות, הוועדה המחוזית ירושלים החליטה לאשר את התוכנית לבניית מלון ומרכז מסחרי בשולי גבעת התנ"ך בירושלים.
התוכנית היא יוזמה של חברת Cronty Investments Holdings Limited, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים. היא משתרעת על שטח של כ-20 אלף מ"ר במצודת אייל (קסר אל-רזאל), אתר היסטורי הממוקם בשולי גבעת התנ"ך, ליד תיאטרון החאן, מתחם התחנה הראשונה, מרכז מורשת בגין והכנסייה הסקוטית. המצודה נבנתה לפני כמה מאות שנים על קרקע בבעלות הכנסייה היוונית אורתודוכסית, וכוללת מגדל תצפית מבוצר. "מיקומה של כתף הינום מול חומות העיר העתיקה העניקה לאתר לא רק יופי נשגב, אלא גם חשיבות אסטרטגית רבה. היושב בה חולש על מבואותיה הדרומיים של ירושלים ועל חלק גדול ממערב העיר", נכתב בתיק התיעוד של האתר, שהוכן ע"י האדריכל משה שפירא.
התוכנית, שנערכה ע"י האדריכל ירון קופרשטוק, מציעה שימור של המצודה ושינוי ייעוד הקרקע מ"ציבורי" ל"מסחר, תיירות ומבני ציבור". הבנייה כוללת שש קומות מעל הקרקע ושש קומות בתת הקרקע. ע"פ הוראות התוכנית, המלון יכלול שלושה אגפים: אגף אחד "מסחרי תומך תיירות" על חזית רחוב דוד רמז, ושני אגפים מלונאיים ובהם כ-96 חדרי אירוח. השטח בין רחוב דוד רמז למצודה יהפוך לשטח ציבורי פתוח.
לתוכנית הוגשו 98 התנגדויות. כך למשל, האדריכלית צפי שלף מהמועצה לשימור אתרים בירושלים טענה כי "מדובר במונומנט נדיר לשימור, שנמצא בסכנת פגיעה כתוצאה מיוזמת הנדל'ן הדורסנית. השימוש במונח ׳חשיפה׳ או שימור של המצודה הוא מגוחך. אין לזה שום קשר לתוכנית שמקודמת. המבנה החדש כרוך בעקירת כ-50 עצים עתיקים, בעלי נוכחות דרמטית במרחב הציבורי. מבנה המלון ׳חונק׳ את מונומנט המצודה עצמו וגם את הכנסיה הסקוטית שנמצאת ממזרח לו. זו תוכנית שמהותה רווח ליזם פרטי בשטח שייעודו ציבורי, משמע רווח של יזם פרטי על חשבון מורשת העיר ותושביה".
התאחדות האדריכלים הגישה אף היא התנגדות שנקודת המוצא שלה היא שייעודו של השטח הוא ציבורי: "ע"פ התוכנית המאושרת משנת 1975, מרבית שטח התוכנית המוצעת הוא בייעוד שטח למבני ציבור. במצב המאושר קיים שטח קרקע ריק מבנייה בשטח של כ-3.2 דונם בייעוד למבני ציבור, ובמצב המוצע הופכים לשטח בייעוד מסחר, תיירות, ומבנים ומוסדות ציבור. הנוהג הרווח הוא כי לא משנים ייעוד ציבורי לייעוד סחיר, וככל ששינוי כזה מתבקש, צריכות להיות סיבות מהותיות שמאפשרות שינוי כזה".
הפרופסורים דרור וערן פייטלסון טענו בהתנגדותם כי "הבינוי המוצע מתיימר לחשוף ולהנגיש את מצודת האייל, אבל למעשה הוא עוטף ומסתיר אותה. בניין המצודה הוא שכיית חמדה שצריך להדגיש ולמצוא לה שימוש ראוי, ולא בתור קישוט למבנה חדש שמיתמר סביבה ומגמד אותה. יש לא מעט חדרי מלון בסביבה, והתוספת של מלון זה אינה משמעותית מבחינה תיירותית, אבל לקיחתו מידי הציבור מאוד משמעותית מבחינת הפגיעה בערכים הציבוריים. השאלה היא למי צריך לייעד את השטח המאוד ייחודי הזה - לתושבי העיר ולאזרחי המדינה, או למעט תיירים וליזם".
כאמור, הוועדה המחוזית ירושלים, בראשות שירה תלמי באבאי, דחתה את כל ההתנגדויות: "לוועדה הוצגה התוכנית המצויה במיקום מרכזי בעיר ורובו מיועד לפיתוח, במצב מוזנח וללא טיפול משך שנים ארוכות, אינו נגיש לציבור, והנגישות אליו באמצעות מדרגות תלולת וחלק מהחזיתות שלו מגודרות כלפי הרחוב, באופן המתיר מעין הציבור את המבנים לשימור, וכן את גבעת התנ"ך הסמוכה למתחם התוכנית. לאחר בחינת מסמכי התוכנית ושמיעת טענות הצדדים והמלצת הוועדה המקומית בהפקדה, המלצת מהנדס העיר, ולאחר התייעצות עם יועצת השימור של הוועדה ויועץ התחבורה של הוועדה, וכן יועצות הסביבה והאקולוגיה של לשכת התכנון, ולאחר שחברי הוועדה בהשתתפות לשכת התכנון סיירו בתחום התוכנית, הוועדה התרשמה כי מדובר בתוכנית ראויה, המציעה שיפור של המרחב הציבורי בצומת מרכזי וייחודי בעיר אשר הוועדה רואה צורך בפיתוחו בשל מיקומו בהקשר העירוני, המציעה הנגשה לציבור של מתחם הכולל מבנים לשימור תוך שימור המונומנט הקיים ופיתוח תיירותי".
