ניתוח
המוח האנושי הפך לנכס הכי מבוקש במרוץ ה־AI
OpenAI, גוגל ומטא במצוד אחר ההון האנושי. הענקיות רוכשות סטארט־אפים במיליארדי דולרים רק כדי לשים יד על הכישרון מאחוריהם, והמייסדים של חברות ה־AI הפכו למשאב הלוהט בתחום
מה המשאב החשוב ביותר במלחמת הבינה המלאכותית (AI), שבה מעורבות מרבית חברות הטכנולוגיה הבולטות בעולם? כוח מחשוב רב הוא נחוץ, בוודאי. גם מידע לאימון המודלים המודרניים דרוש, וחברות מוכנות לשלם עליו סכומים נאים. אבל במלחמה לפיתוח הבינה המלאכותית שתוכל להחליף את בני האדם יש כיום משאב אחד שהביקוש לו הגבוה ביותר: בני אדם, למרבה האירוניה. ספציפית, בני אדם שנמצאים ברף העליון של יכולות פיתוח מודלי AI. והטובים ביותר בתחום שווים מאות מיליוני דולרים. השווי של הטובים שבטובים, אלו שבראש הפירמידה, יכול להגיע למיליארדי דולרים.
השקעת סכומי עתק כדי לגייס כישרונות מובילים, בפרט ב־AI, אומנם אינה דבר חדש. ב־2023 גוגל שילמה 3 מיליארד דולר בעבור הסכם לשימוש בטכנולוגיה של סטארט־אפ הצ'טבוטים Character.AI, שכלל גם את חזרתם לחברה של מייסדי הסטארט־אפ — הישראלי נועם שזיר ועמיתו דניאל דה פרייטס. אבל עתה הביקוש לכוח אדם מחריף, ובשבועות האחרונים אנחנו עדים למאבקים של חברות ה־AI הגדולות על השמות הגדולים בתחום. הם אולי לא מוכרים למרבית הקוראים, אבל שמות אלו הפכו בתקופה הזו למולטי־מיליונרים ומיליארדרים, בלי אקזיט או הנפקה, וכשרבים מהם אינם מייסדים אלא "סתם" שכירים בחברת AI.
מטא פתחה את הארנק: האגרסיבית ביותר בגיוסים
את תחילתו של טירוף הגיוסים הנוכחי אפשר לתארך למאי השנה, כש־OpenAI רכשה את סטארט־אפ מכשירי הבינה המלאכותית io בעסקה של 6.4 מיליארד דולר. המטרה העיקרית של הרכישה לא היתה הטכנולוגיה של הסטארט־אפ, אין לו מוצר בשוק והוא אפילו לא הכריז על מוצר, אלא כוח האדם שמאחוריו ובפרט המייסד – המעצב המיתולוגי של אפל ג'וני אייב – ו־55 העובדים שבחר בקפידה.
בשבוע שעבר הוסיפה OpenAI לרשימת העובדים שלה עוד ארבעה שמות בולטים - סגן נשיא טסלה להנדסה לשעבר דיוויד לאו, ומהנדסי וחוקרי ה־AI המוערכים אודאי רודאראג'ו ומייק דלטון מ־xAI, ואנג'לה פאן ממטא.
מטא היא אולי האגרסיבית ביותר בתחום. ביוני שילמה החברה 14.3 מיליארד דולר בעבור מחצית מחברת Scale AI. גם בעסקה הזו המטרה העיקרית לא היתה החברה עצמה, אלא דווקא המייסד והמנכ"ל שלה, אלכסנדר וונג (28), שהצטרף בעקבותיה למטא כדי להוביל מעבדת AI חדשה. הוא גם יצא מורווח מההשקעה עצמה – לוונג 15% ממניות Scale AI.
מטא ביצעה את העסקה על רקע קשיים לגייס כישרונות מובילים בתחום ה־AI. אלו כללו הצעות שכר בהיקפים של עד 300 מיליון דולר על פני 4 שנים למהנדסי AI בכירים ב־OpenAI, אנת'רופיק וגוגל. התקווה היתה שגיוסו של וונג, שנחשב לדמות מקושרת ומוערכת בתחום, ביחד עם חבילות השכר החלומיות, יפתו את הכישרונות המובילים לעבור לחברה שנתפסת בפער לעומת חברות AI אחרות. הימור המיליארדים של מטא הצליח. היא גייסה 11 מהנדסים בכירים מ־OpenAI, אנת'רופיק וגוגל, והכריזה לפני כשבועיים על הקמת מעבדות בינת־על (Meta Superintelligence Labs, MSL), גוף חדש בהובלת וונג שירכז את מאמצי החברה בתחום ה־AI.
עד כמה הצעות הערך של מטא מפתות אפשר ללמוד מגיוס נוסף שנחשף ארבעה ימים לאחר מכן: דניאל גרוס, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ ה־AI של איליה סוצקובר Safe SuperIntelligence, עזב את תפקידו לטובת משרה במעבדות ה־AI של מטא, שם אפילו לא יחזיק בתפקיד הבכיר אלא יהיה כפוף לוונג. גרוס עזב עמדה של מייסד ומנכ"ל באחד הסטארט־אפים החמים ביום בתחום, כזה שמייצר עניין תקשורתי רב מהיום שנחשף לפני שנה, ושגייס באפריל 2 מיליארד דולר לפי שווי של 32 מיליארד דולר, אף שאין לו עדיין מוצר בשוק או תוכניות להשיק מוצר בקרוב, לטובת משרת שכיר בחברה עם מוניטין בעייתי. חבילת השכר שקיבל לא פורסמה, אך הנחה סבירה תהיה שהיא מונה תשע ספרות לפחות, כש־10 ספרות הן בהחלט בתחום הסביר.
בשבוע שעבר רשמה מטא הישג משמעותי נוסף כשהצליחה לגייס את רואומינג פנג, אחד מחוקרי ה־AI הבכירים ביותר של אפל, ומי שהוביל את צוות מודל היסוד של ענקית הטכנולוגיה, עם חבילת שכר של עשרות מיליארדי דולרים.
בסוף השבוע האחרון חתמה גוגל על עסקה של 2.4 מיליארד דולר עם סטארט־אפ ה־AI ווינדסורף (Windsurf), שבמסגרתה היא תקבל רישיון לא בלעדי לטכנולוגיה של הסטארט־אפ, והמייסדים וארון מוהאן ודאגלס צ'ן, ביחד עם כמה מעובדיהם המובילים, יצטרפו לחטיבת ה־AI שלה דיפמיינד (DeepMind). מדובר בהישג מרשים במיוחד בעבור גוגל, שכן רק במאי היתה OpenAI במו"מ לרכישת ווינדסרף, שקרס לאור חשש המייסדים משיתוף אפשרי של המידע של החברה עם מיקרוסופט, אחת המשקיעות הגדולות ב־OpenAI.
מה שמעניין בהקשר זה הוא הסכום שבו היתה מעוניינת OpenAI לרכוש את ווינדסרף: 3 מיליארד דולר. גוגל שילמה 2.4 מיליארד דולר, בעיקר בעבור המייסדים של החברה. כלומר, כל הטכנולוגיה של ווינדסרף, הלקוחות שכבר יש לחברה, הקניין הרוחני שלה, התשתיות שיצרה, כל אלו שווים בסביבות ה־600 מיליון דולר בלבד. לא כלום, אבל גם לא מספר שמצביע על משהו ייחודי ובלתי ניתן לשכפול. המייסדים והעובדים, לעומת זאת, יקרים יותר, ובשבילם שווה לפתוח את הארנק.
התחום מתרחב, כמות הכישרונות מצומצמת
במשולש המשאבים הנחוצים של חברות AI יש סיבה שנכון להיום כוח אדם מתועדף על פני עוצמת מחשוב או מידע לאימון המודלים. עוצמת מחשוב, קרי שבבים, ניתן לייצר עוד ובמהירות, עם מפעלים חדשים שנבנים במהירות ושבבים חזקים יותר שמגיעים לשוק על בסיס קבוע. מידע לאימון המודלים אומנם נמצא בחסר, וגם המקורות שלו מוגבלים, אבל הוא לא אקסקלוסיבי בטבעו.
חברה כמו רדיט (Reddit), שחתמה על הסכמי תוכן עם חברות AI דוגמת OpenAI וגוגל, יכולה לחתום על הסכמים דומים עם כל חברה שתהיה מעוניינת בכך. המידע לא נשחק או מתבלה ככל שמספר החברות שמשמשות בו עולה.
אבל כוח אדם הוא סיפור שונה. מספר הכישרונות הטובים ביותר, הסופרסטארים, אלו שיש להם הידע והניסיון ביצירת מודלי AI והחזיקו בתפקידי פיתוח והנדסה בכירים, מועט מאוד ומוערך במאות רבות לכל היותר. זאת, בשעה שהביקוש בשוק בקרב החברות הגדולות לעובדים מסוג זה עומד על כמה אלפים. וזה מבלי להתייחס לסטארט־אפים השונים שמבקשים להטביע את חותמם בשוק.
בניגוד למידע, עובדים אלו הם אקסקלוסיביים, חברות לא יכולות לחלוק בהם. זהו משחק סכום אפס קלאסי: מהנדס AI בכיר שהלך למטא עזב לרוב משרה בחברה אחרת, ומעתה רק מטא יכולה ליהנות מהכישרונות שלו. הידע והיכולות שהוא מביא יהיו שלה ושלה בלבד, לא של גוגל או OpenAI.
ולעומת שבבים, עובדים אלו הם לא משאב מתחדש במהירות. על מנת להגיע למעמדם וליכולותיהם, דרוש הליך ארוך שכולל לימודים אקדמיים מתקדמים ולאחר מכן עבודה יישומית של כמה שנים, פעמים רבות כמו שראינו כמייסדי חברה, על מנת לפתח ולחדד את היכולות שלהם. וגם אחרי תהליך זה, רק למיעוט מהעובדים יש הכישרון המולד להגיע לרמת יכולות של סופרסטאר. כרגע, המספרים של עובדים חדשים מסוג זה נמוכים. הסכומים האדירים שנשפכים עתה ימשכו בוודאי המוני כישרונות חדשים לתחום, אבל יעברו שנים עד שאלו יגיעו לרמת היכולות שהחברות מחפשות.
הקרב על עתיד ה־AI, מעריכות חברות רבות במידה רבה של צדק, ייתכן שיוכרע לפני שזה יקרה. ולכן, המיליארדים שנשפכים על מספר מצומצם מאוד של אנשים. האירוניה היא שכל עובדים אלו פועלים על פיתוח שאם יצליח, יהפוך אותם ואת ממשיכי דרכם למיותרים. מלחמת כוח האדם ב־AI היא אולי הפעם האחרונה שבה יהיה ביקוש אמיתי לכוח החשיבה וההמצאה של בני אנוש.
