סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מייסדי פאגאיה מימין אביטל פרדו יהב יולזרי ו גל קרובינר
מייסדי פאגאיה. מימין: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר (Photo: Inbal Marmari)

בלעדי
קבוצת משקיעים דורשת שפאגאיה תדון בהתנהלות קרן האשראי שלה

המשקיעים שהזרימו לקרן פאגאיה אופורטיוניטי 200 מיליון דולר שלחו מכתב להנהלת הקרן, שבו ביקרו את התנהלותה וטענו לחוסר שקיפות; בקבוצה חברים גם קרדיט סוויס ומור פנסיה וגמל

שנה חלפה מאז החלה הטלטלה בקרן פאגאיה אופורטיוניטי, קרן האשראי הצרכני של חברת הפינטק פאגאיה, והרוחות ממשיכות לסעור.
בתחילת השבוע שלחה קבוצת משקיעים, שבראשה עומד הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, מכתב להנהלת הקרן שמעלה ביקורת וסימני שאלה ביחס להתנהלותה, וכן טענות לחוסר שקיפות, ובסופו דרישה לקיום אסיפה של כלל המשקיעים בקרן בתחילת חודש יוני הקרוב, על מנת להציג את הדברים בפני הנהלת החברה, ויתכן שאף לקדם מהלכים נוספים.
על המכתב, שנשלח לפאגאיה אופורטיוניטי ע"י משרד עורכי הדין Ogier, חתומים שורה ארוכה של משקיעים, שהיקף ההשקעות שלהם בקרן, שמנהלת כמיליארד דולר, מגיע ל-200 מיליון דולר. כלומר, כ-20% מנכסי הקרן. בין היתר מדובר על קרדיט סוויס; מור פנסיה וגמל, שהשקיעה בקרן כ-26.7 מיליון דולר; חברת ORT הציבורית שבשליטת תנחום אורן, שהשקיעה 11 מיליון דולר; הפמילי אופיס פידליס, שהשקיע 18 מיליון דולר; זאב אבלס, לשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר בנק אגוד שהשקיע 250 אלף דולר; עו"ד מאיר שני, מנכ"ל כלל תעשיות לשעבר, שהשקיע 400 אלף דולר; ועורכת הדין דליה טל, ששימשה במשך שנים ארוכות כיועצת משפטית חיצונית של בנק לאומי, שהשקיעה 270 אלף דולר.
יש לציין כי על המכתב לא חתומים מוסדיים ישראלים נוספים דוגמת הפניקס, כלל ביטוח ומגדל ביטוח, שהשקיעו גם הם בקרן עשרות מיליוני דולרים. בהתאם לכך, במכתב מציינים עורכי הדין שאין להם רוב של 50% מבין המשקיעים בקרן (כלומר, השותפים המוגבלים) שמאפשר להם חוקית לזמן אסיפה, אך "לנוכח הנסיבות יש צורך במפגש של השותפים המוגבלים ללא דיחוי", לשון המכתב שהגיע לידי כלכליסט.
לפני כשנה, באפריל 2023, בשל בקשות משיכה של עשרות מיליוני דולרים מצד לקוחות, פאגאיה אופורטיוניטי הודיעה ללקוחות שהיא מפסיקה להיענות לבקשות משיכה באופן מלא ומיידי.
הקרן הפעילה באופן חוקי לחלוטין מנגנון שמאפשר משיכה מדורגת. ביוני הקרן החלה לאפשר למשקיעים למשוך עד 10% מהיקף ההשקעה שלהם, כאשר 10% מסכום זה (כלומר 1% מהיקף ההשקעה) הוא במזומן, והיתרה מופנית לקרן עתידית שממנה ישולמו הפדיונות בעתיד. בסוף 2023 המנגנון שונה שוב והציעה למשקיעים שתי אפשרויות: לקבל 10% מהיקף בקשת המשיכה מדי רבעון, כש-40% מהסכום במזומן והיתרה מופנית לאותה קרן, והאפשרות השנייה היא למשוך 20% מהסכום במזומן ולקבל אותו במנות רבעוניות שוות, והיתרה מופנית לקרן המדוברת.
לפי המכתב שנשלח לפאגאיה אופורטיוניטי, המנגנון הזה עשוי לרמז לכך שמנהלי הקרן "מבקשים להציג תמונה מלאכותית שלפיה היקף הבקשות החדשות לפדיונות הצטמצם ב-2024. האפשרות של המשקיעים למשוך 20% מההון המושקע ללא התחייבות משמעותית מצד הקרן לתוכנית הנזלה שתפעל לתוך 2025 אינה מעידה על הרצון של מנהלי הקרן לפתור את בעיית הנזילות של המשקיעים. מדובר בצעד זמני ל-2024 ללא שקיפות לגבי תוכנית לשירות בקשות הפדיונות".
עוד נטען במכתב כי לפי הדו"ח שסיפקה פאגאיה אופורטיוניטי למשקיעים בסיכום 2023, לקרן יש תזרים מזומנים חיובי בשיעור של 7.2%, שנובע, כפי הנראה, ממכירת הלוואות, והתזרים הזה אמור להספיק לה, לטענת המכתב, כדי לשרת את בקשות המשיכה. כלומר, לפי המכתב, אין סיבה שלא לחזור להיענות מלאה לבקשת הפדיונות. "התזרים, יחד עם פוטנציאל ההכנסות ממכירת הלוואת אחרות, אומר שלקרן חייב להיות מספיק מזומן, ואף יותר מכך, כדי לשלם למשקיעים שרוצים לפדות את מלוא כספם כבר בשנה הנוכחית".
בנוסף, במכתב נכתב כי פורטפוליו ההלוואות שהקרן רוכשת נרכש לא אחת מהחברה-האם פאגאיה הציבורית, ושהתמריץ לכך הוא שיפור התוצאות הכספיות של פאגאיה עצמה. "מדובר בפוטנציאל לניגוד עניינים". לפי המכתב, "הקרן הגדילה בעקביות את ההחזקות שלה בהלוואות שפאגאיה 'אורזת' לאורך 2023 לכדי יותר מ-50% מהיקף הנכסים שלה, כאשר כל ההלוואות הארוזות (ABS) מקורן בפאגאיה. סביר כי התמריץ המרכזי לרכישת נכסים אלו על ידי הקרן הוא העמלה שאותה גובה פאגאיה עבור האיגוח של ההלוואות. הקרן רכשה מספר סוגי הלוואות, שנמצאות בסיכון גבוה ובסיכון נמוך, כך שמדובר בפוטנציאל לניגוד עניינים.
קרן האשראי הצרכני של פאגאיה הוקמה בשנת 2018. היא משווקת למשקיעים כשירים בלבד ופועלת בארה"ב. הכספים של המשקיעים משמשים כדי לרכוש הלוואות מסוגים שונים ולהעמיד הלוואות, תוך שימוש בטכנולוגיית החיתום של החברה-האם פאגאיה. עליית הריבית בעולם ובארה"ב השפיעה בצורה משמעותית על הקרן, בדומה לקרנות אחרות, שכן היא הפכה נכסים סולידיים כמו אג"ח ממשלתיות לכאלו שנושאים תשואה גבוהה, מה שבאופן טבעי מפחית את הביקוש לנכסי סיכון ולמוצרים כמו קרן פאגאיה אופורטיוניטי. כמו כן, עליית הריבית העלתה באופן גורף את החשש מפני חדלות של לווים.
פאגאיה, חברת הפינטק הישראלית שמפתחת בין היתר טכנולוגיה מתקדמת לחיתום אשראי, הונפקה בנאסד"ק במהלך 2022 באמצעות מיזוג עם ספאק (מעין שלד בורסאי), לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. מאז המניה בעיקר ירדה מורדות ושווי השוק של החברה עומד על 700 מיליון דולר. את 2023 סיימה החברה עם עלייה של 13% בהכנסות שהסתכמו ב-812 מיליון דולר. ההפסד בשורה התחתונה עמד על 128 מיליון דולר.
מפאגאיה אופורטיוניטי נמסר: ״פאגאיה רואה במור שותפה חשובה לדרך ונמצאת עימה בקשר ישיר ושוטף, כך היה עד כה וכך יהיה בהמשך. קיבלנו פניה ממספר גופים שכוללת שאלות, שרובן ככולן הועלו בעבר, אך נשמח להשיב שוב לכל מי שפנה.
פאגאיה גאה לשרת גופים מוסדיים בינלאומיים וישראלים ולפעול בשקיפות למען כלל לקוחותיה כפי שהוכיחו פעולותיה בשנה האחרונה״. ממור גמל ופנסיה לא התקבלה תגובה.