בדיקת כלכליסט
הדגם הזול בסדרת POCO מציע מחיר נמוך מאוד - וביצועים קצת איטיים
סמארטפון POCO M7 Pro של שיאומי עולה כ-1,000 שקל בלבד, כולל מפרט שמסוגל להתמודד עם שימוש יום יומי ודורש קצת סבלנות. למי הוא יכול להתאים?
דגמים של POCO מבית שיאומי נתפסים בדרך כלל כמכשירי ביניים, והסדרה החזקה ביותר של המותג כוללת את מכשירי POCO X. אבל יש גם מכשירים זולים יותר, ולאחרונה הגיע לארץ אחד כזה - POCO M7 Pro. כמה זול? המחיר הרשמי הוא כ-1,100 שקל ואפשר בקלות למצוא אותו במחיר נמוך יותר - לעומת מחיר שמגיע ל-2,000 שקל לדגמי X.
אז עד כמה משתלם דגם זול במיוחד של אותו מותג ועל מה צריך להתפשר? לקחנו אותו לבדיקה באדיבות המילטון, היבואנית הרשמית של מכשירי שיאומי.
מבנה ועיצוב: שומר על הקו של המותג
חיצונית ה-M7 Pro ממשיך את הקו של מכשירי פוקו, וזה ניכר בעיקר בגב המכשיר שמחולק לשני צבעים, בחלוקה לא שווה. זה נחמד לקבל עיצוב שונה מהרגיל, אבל סביר להניח שתרצו לכסות את המכשיר עם מגן סיליקון ושיאומי, כרגיל, מצרפת כזה לערכה ואז העיצוב הזה מוסתר. יש גם שתי עדשות שבולטות קצת מגוף המכשיר ומוקפות במשטח מרובע.
החזית סטנדרטית: מסך שטוח שנמתח מקצה לקצה, פינות מעוגלות ומצלמת סלפי שתופסת מעט מאוד מקום. בצד ימין יש כפתור הפעלה ומקשים לשליטה בווליום, בתחתית שקע טעינה ומגירת SIM, צד שמאל ריק ובחלק העליון הפתעה - שקע אוזניות, תכונה שכבר כמעט נכחדה לחלוטין. אין תמיכה ב-eSIM, חבל אבל הגיוני לרמת המחיר הזו.
ה-M7 הוא מכשיר גדול, עם מסך 6.67 אינץ' ומשקל של 190 גרם, אבל הוא לא מרגיש כבד. הגב עשוי פלסטיק שלא מרגיש זול במיוחד, ובחזית המסך מוגן על ידי גורילה גלאס 5 הוותיקה, שבשנה הבאה תחגוג עשור(!). המכשיר עומד בתקן IP64, כלומר הגנה טובה מפני אבק וחול והוא אמור לשרוד גם גשם והתזת מים, ולא יותר מכך.
חומרה: נראית טוב על הנייר אבל לא חזקה במיוחד
המכשיר מופעל באמצעות מעבד Dimensity 7025 Ultra של Mediatek והוא מגיע לארץ בשתי גרסאות - עם 8 גיגה בייט זיכרון ואחסון בנפח 256 גיגה או 12 גיגה זיכרון ו-512 גיגה לאחסון. זה אמנם מעבד עם שמונה ליבות, כמו שאוהבים להדגיש במקרים רבים בפרסומים, אבל הוא מיועד למכשירים זולים והביצועים לא מרשימים במיוחד.
בשימוש יום יומי ה-M7 עושה את העבודה - הוא לא מהיר במיוחד, אבל עדיין הוא עדיין מספיק טוב לעבודה שוטפת. החולשה כן מורגשת בדפדוף באתרים, למשל, או באפליקציות שונות - הגלילה של כותרות או תמונות קצת איטית ומקרטעת, ולא חלקה וזורמת. במשחקים דווקא לא נרשמה בעיה מיוחדת, והמכשיר מתמודד איתם בצורה טובה.
הבהירות חזקה מאוד כך שאין בעיה להשתמש במכשיר גם באור השמש, והוא מצויד בשני רמקולים (בתחתית ובראש המסך) שמספקים צליל חזק וטוב יחסית - לא איכותי במיוחד, אבל כבר נתקלתי באיכות נמוכה יותר במכשירים יקרים יותר וגם במקרים בהם הסתפקו ברמקול אחד.
הסוללה מציעה קיבולת של 5,110 מיליאמפר, והמכשיר תומך בטעינה בהספק של 45 וואט. שיאומי צירפה לערכה מטען מתאים, ובעזרתו טעינה מ-15% ל-50% נמשכה פחות מ-20 דקות ולטעינה מלאה נדרשה פחות משעה - לא רע בכלל.
תוכנה: זהירות, עומס לפניך
במקור מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 14 עם ממשק HyperOS 1 של שיאומי, ובמהלך השימוש במכשיר הוא התעדכן לאנדרואיד 15 ו-Hyper OS 2. מי שמכיר את מכשירי שיאומי יסתדר כאן בלי בעיות וגם מי שעבד עם אנדרואיד לא יתקשה.
ברירת המחדל היא שימוש בשלושה מקשים בתחתית המסך לניווט - מקש חזרה למסך הבית, מקש להצגת אפליקציות פתוחות ועוד אחד לחזרה מסך אחד אחורה. ה-M7 מגיע עם שפע של אפליקציות ומשחקים שהותקנו מראש, במהלך ההפעלה הראשונה מוצג מסך עם עוד משחקים להתקנה ונראה כאילו אי אפשר לדלג עליו, צריך להסיר את הסימון מכל משחק בנפרד כדי להמשיך. ואם זה לא מספיק מציק, אז גם במהלך השימוש במכשיר קופצות הצעות והודעות שונות לגבי התקנת משחקים.
לא היו לי ציפיות לתכונות AI ממכשיר במחיר של כ-1,000 שקל, והפותעתי לטובה. בגלריית התמונות אפשר למחוק פריטים שונים, כולל זיהוי אוטומטי שלהם או של אנשים, ויש גם אפשרות לסימון ידני. בדפדפן של שיאומי יש כלי AI (זה בעצם שילוב של ג'מיני) שמציע תרגום אוטומטי, הצגת נקודות עיקריות מטקסט או אפשרות לשאול שאלות לגבי הטקסט. מנגד, באפליקציית הפתקים אין אפשרות לערוך טקסט או לבצע הגהה שלו וברשמקול אין תמלול אוטומטי של הקלטות.
מצלמה: בסיסית ולא חדה
מגב המכשיר אמנם בולטות שתי עדשות, אבל למעשה יש רק מצלמה אחת עם חיישן של 50 מגה פיקסל, ובעדשה השנייה נמצא חיישן עומק. בחזית יש מצלמת סלפי עם חיישן של 20 מגה פיקסל.
הנתונים האלה מתורגמים לתמונות שנראות טוב בגדול, וכשמתעמקים ומגדילים אותן קצת קל לראות שהן לא חדות. במצב לילה החיישן לוכד הרבה אור, הרבה מעבר למה שתראו בעצמכם במציאות. התוצאה זהה - בגדול התמונות נראות בסדר גמור, אבל הן לא באמת חדות. יש זום אופטי X2 וזום דיגיטלי X20, וגם בזום המקסימלי אפשר לקרוא שלט מרחוק, למשל, ושוב - התמונות לא חדות.
כרגיל אצל שיאומי יש מצב צילום AI לשיפור בחירת מצב הצילום, במסך הגלריה אפשר כאמור להסיר פריטים מתמונות ואפשר גם לערוך את מצב השמיים בתמונות כדי להוסיף עננים או קשת בענן, למשל (אפשר גם קשת כפולה).
סיכום
ל-POCO M7 Pro יש שם שמעורר כמה ציפיות - בכל זאת, גם POCO וגם -Pro - ומחיר שמבהיר שלא צריך לפתח ציפיות. התוצאה היא איפה שהוא באמצע: הוא אמנם עובד טוב, אבל זה לא מכשיר ביניים שמתחרה אפילו בחזקים ממנו. ההגנה עליו קצת מיושנת, הביצועים קצת איטיים ויש רק מצלמה אחת שמפיקה תמונות לא חדות. מצד שני, זה לא מרגיש כמו מכשיר שעולה רק 1,000 שקל - הוא עומד בשימוש יום יומי וכולל גם קצת יכולות AI.
הוא יכול להיות אופציה לא רעה לשמש כטלפון ראשון או שני לילדים, וגם למי שמחפש טלפון בסיסי, בלי תכונות מתקדמות וזול מאוד. במקרים אחרים כדאי להשקיע עוד קצת ולקנות מכשיר חזק יותר.
