סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

בלעדי
שיא בביוטק: 1E גייסה 120 מיליון דולר 5 חודשים מהקמתה

חברת הביוטק שייסד ד"ר עידו בצ'לט ובין משקיעיה הגדולים מריוס נכט, הוקמה ביולי השנה. החברה פועלת בתחום פיתוח התרופות ומעסיקה כבר עשרות חוקרים בפארק המדע ברחובות. גורם בתחום: "ביכולתה לקצר לוחות זמנים לפיתוח תרופות"

חברת הביוטק הישראלית 1E תרפויטיקס גייסה ממשקיעים 120 מיליון דולר במסגרת סבב הגיוס הראשוני (שלב ה־seed), כך נודע ל"כלכליסט".
גיוס בהיקף שכזה לחברת ביוטק צעירה נחשב חריג ביותר וככל הידוע זהו היקף הגיוס הגדול ביותר עבור חברת ביוטק ישראלית בשלב הראשון של פעילותה. להבדיל מחברות טכנולוגיה בתחומים כמו סייבר או ביג דאטה, חברות ביוטק מגייסות בדרך כלל סכומים צנועים בהרבה בשלב הסיד – מיליוני דולרים בודדים לכל היותר. החברה פועלת בתחום פיתוח תרופות.


עוד נודע ל"כלכליסט" כי אחד המשקיעים הגדולים בחברה הוא איש העסקים מריוס נכט, ממייסדי חברת צ'ק פוינט. נכט נחשב בשנים האחרונות למשקיע הבולט בישראל בתחומי הביוטק והטכנולוגיה הרפואית.
על פי נתוני רשם החברות, חברת 1E תרפויטיקס נרשמה בישראל ב־11 ביולי 2021 – לפני פחות מחמישה חודשים. החברה, שכבר מעסיקה עשרות חוקרים ובימים אלה נמצאת בתהליכי התרחבות וגיוס של עובדים ומנהלים בכירים, שכרה קומת מעבדות ומשרדים בשטח של יותר מ־1,000 מ"ר באחד הבניינים בפארק המדע ברחובות. הדבר היחיד שמסגיר את עצם קיומה הוא שלט שהודפס במדפסת משרדית והודבק על דלת הלובי של החברה.
עובדים המועסקים בפארק אמרו ל"כלכליסט", כי המעבדות שבנתה 1E בחודשים האחרונים הן כאלה שלא רואים גם בחברות ותיקות. אדם שביקר במשרדי 1E אמר ל"כלכליסט": "לא ראיתי ריכוז כזה של ציוד מתקדם במעבדה אחת, לא בתעשייה ולא באקדמיה. אני מעריך שרק עלות הציוד שהחברה קנתה מגיעה לכמה עשרות מיליוני דולרים".

2 צפייה בגלריה
מימין מריוס נכט וד"ר עידו בצ'לט
מימין מריוס נכט וד"ר עידו בצ'לט
מימין: מריוס נכט, מהמשקיעים בחברה, וד"ר עידו בצ'לט
(צילום: אוראל כהן)
החברה לא מפעילה אפילו אתר אינטרנט והיא העלתה עד כה לרשת עמוד בודד בכתובת www.1etx.com ובו כתובת דואר אלקטרוני לפניות אליה וכן תיאור בתמצית של פעילות החברה.
המייסד והמדען הראשי שלה הוא ד"ר עידו בצ'לט, מדען ישראלי הנחשב לכוכב עולה בשמי הטכנולוגיה ופיתוח התרופות. הוא סיים דוקטורט בפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, למד לפוסט־דוקטורט בהנדסה ביולוגית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), לאחריו המשיך לפוסט־דוקטורט נוסף באוניברסיטת הרווארד במעבדה של פרופ' ג'ורג' צ'רץ', שנחשב לאחד מחלוצי הביולוגיה הסינתטית בעולם. בהרווארד עסק בצ'לט בפיתוח של ננו־רובוטים רפואיים, תחום שבו המשיך לעסוק עם חזרתו לישראל.
לפני 15 שנה, כשהיה סטודנט צעיר לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית, פיתח בצ'לט שיטה חדשה לטיפול באלרגיות ובאסטמה. על השיטה שפיתח הוא זכה בפרס ברנהולץ שמעניקה האוניברסיטה על יצירתיות ומקוריות במחקר יישומי. בצ'לט, צ’יליאני במוצאו, הוא קרוב משפחתה של מישל בצ'לט, מי שעד 2018 כיהנה בתפקיד נשיאת צ׳ילה.
בעמוד האינטרנט של 1E החברה מגדירה את עצמה כ"מפתחת תרופות ממוקדות RNA מטיפוס חדש". הפלטפורמה שפיתחה החברה מסוגלת לייצר במהירות תרופות חדשניות לשורה של מחלות בתחומי האונקולוגיה, ההזדקנות והנוירולוגיה וכן לאחת הבעיות הבוערות של עולם הרפואה: עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה. גורם שנחשף לפעילותה של 1E סיפר, כי "החברה הזו פיתחה פלטפורמה שנועדה לייצר 'טילים מונחים' לטיפולים ממוקדים בשורה ארוכה של מחלות. השיטה שבה פועלת 1E יכולה להפוך את עולם התרופות כפי שהכרנו אותו עד היום – ולגרום לקיצור דרמטי בלוחות הזמנים לפיתוח תרופות".

2 צפייה בגלריה
מוסף 3.5.18 בית חולים איכילוב תל אביב
מוסף 3.5.18 בית חולים איכילוב תל אביב
בית חולים איכילוב תל אביב
(צילום: שאול גולן)

שיתוף הפעולה ב־1E איננו הראשון בין בצ'לט לבין נכט. השניים כבר הקימו בעבר כמה חברות. אחת מהן היא wild biotech. לפני חצי שנה התפרסם במגזין המדע היוקרתי science כי החברה אספה דגימות צואה מתוך מערכת העיכול של 200 סוגי חיות־פרא, מאריות באפריקה ועד לווייתנים באיי פוקלנד, וזיהתה באמצעותם חיידקים שיכולים לסייע בריפוי בני אדם. לדוגמה: היכולת של חיות פרא — בשונה מבני אדם - לאכול בשר נבלות בלי להיפגע נובעת, כך גילו ב־wild biotech, מהימצאותם של חיידקים ידידותיים המספקים לאותן חיות מערכת־הגנה, אותה משכפלת החברה לטובת פיתוח תרופות לבני אדם.
חברה נוספת שהקימו בצ'לט ונכט היא אומיון (Aummune), שמשרדיה נמצאים בבית החולים איכילוב בתל אביב. אומיון, מתמקדת בטיפולים אונקולוגיים והיא פיתחה טכנולוגיה ש"מאמנת" תרופות חדשניות הניתנות לחולי סרטן להבדיל בין תאים בריאים לבין תאים סרטניים, ובכך לתקוף רק את התאים החולים ולהימנע מפגיעה בתאים בריאים.