הסתיים החיזור אחר חברות ה־AI: החלו יוזמות להטלת מס ישיר על דאטה סנטרס
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- מדינות וקהילות מקומיות בארצות הברית מקדמות צעדי חקיקה ומיסוי נגד ענקיות הטכנולוגיה במטרה להבטיח שרווחי הבינה המלאכותית יחלקו עם הציבור ולא יגרמו רק לנזקים סביבתיים וכלכליים.
- וירג'יניה הטילה מס תקדימי על דאטה סנטרס לפי צריכת חשמל, בעוד מדינות כמו ניו יורק ואריזונה הקפיאו הקמת מתחמים חדשים כדי לבחון את השפעתם על התשתיות ועל שוק התעסוקה.
- ברמה הפדרלית עולות הצעות להעברת נתחי בעלות מחברות הבינה המלאכותית לידי הממשל, החל מהצעתו של ברני סנדרס להקמת קרן עושר ריבונית ועד למגעים של ממשל טראמפ עם חברת OpenAI.
השווי של חברות בתחום ה־AI הולך ושובר שיאים, ובארצות הברית חוששים שהרווחים העצומים יישארו רק בידי קומץ חברות ויזמים, בעוד הציבור הרחב יישאר עם הנזקים הסביבתיים והכלכליים: צריכת אנרגיה גבוהה ואבטלה.
החששות הללו הפכו את מדיניות ה־AI לאחד הנושאים הבוערים בפוליטיקה האמריקאית במיוחד לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, ומדינות ברחבי ארצות הברית וקהילות מקומיות החלו לנקוט צעדים בניסיון להבטיח שההון מה־AI יחלחל לכלל האוכלוסייה, כך דווח ב"ניו יורק טיימס".
הדוגמה הבולטת ביותר למגמה היא וירג'יניה. המדינה שהפכה את המרחבים הפתוחים שלה לאתרי דאטה סנטרס קיבלה בסוף יוני החלטה תקדימית, והיתה למדינה הראשונה שהטילה מס ישיר על הדאטה סנטרס, בהתאם לצריכת החשמל שלהם. עבור ענקיות הטכנולוגיה המחזיקות במתחמים הללו, כמו אמזון ומיקרוסופט, מדובר אומנם בסכום זניח יחסית לרווחים העתידיים שלהן, אך עבור קופת המדינה מדובר בתוספת משמעותית של עד כ־600 מיליון דולר בשנה הקרובה.
"איך אנחנו נותנים לחברות העשירות בהיסטוריה האנושית להגיע לכאן ולא לשחק לפי אותם כללים כמו כולם?", אמרה הסנטורית הדמוקרטית לואיז לוקאס, שיזמה את החקיקה. לטענתה, הפריחה המהירה של יזמי ה־AI והדרישות האנרגטיות שלהם מציבות מעמסה כבדה על תשתיות המקומיות, ותעשיית הענק חייבת לשאת בנטל ולחלק את פירות הצמיחה עם הציבור.
וירג'יניה היא אומנם פורצת דרך במידה מסוימת, אך היא לא לבד ביוזמותיה. לפי דו"ח של חברת aterio, מספר הדאטה סנטרס שנמצאים בבנייה בארצות הברית זינק מכמאה בתחילת 2021 לקרוב לאלף השנה, ויותר ויותר מדינות וקהילות ברחבי ארצות הברית נוקטות צעדים להגנה על התושבים המקומיים.
נברסקה ואוהיו הפסיקו להעניק תמריצי מס נדיבים לחברות הטכנולוגיה, ובניו יורק המושלת קאת'י הוקול היא הראשונה שהטילה איסור כללי על הקמת דאטה סנטרס בשנה הבאה. היא גם הבטיחה לבחון מחדש את מדיניות המס של המדינה כלפי הדאטה סנטרס. אריזונה הלכה בעקבותיה והטילה איסור דומה, כדי לתת לרשויות זמן לבחון את ההשלכות הסביבתיות והתקציביות. ניו ג'רזי העבירה חוקים שלפיהם יוטלו מכסות ותעריפים מיוחדים על צרכני החשמל הגדולים, שהם כאמור הדאטה סנטרס.
נברסקה, בדומה לווירג'יניה, משכה באמצעות מדיניות מס ידידותית חברות כמו אלפבית, שבנו דאטה סנטרס על השטחים הפתוחים. אולם הביקוש הגבוה הוביל לכך שהמושל הרפובליקני ג'ים פילן חתם ביולי על צו שמקפיא את הטבות המס לתעשייה בטענה שהשוק השתנה משמעותית. "אנחנו לא צריכים שתושבי נברסקה ישלמו", אמר. "ענקיות הטק צריכות לשלם".
יתרה מכך, בשנתיים האחרונות כ־120 קהילות ברחבי ארצות הברית שקלו או אימצו איסורים שונים על בניית דאטה סנטרס בשטחן, כך לפי כלי ניטור שפותח באוניברסיטת וירג'יניה.
מדינות וערים נהגו לחזר אחר חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו אמזון, מטא, אלפבית ומיקרוסופט עם תמריצי מס והטבות נוספות, במחשבה שהן יביאו עמן שגשוג כלכלי, כלומר משרות חדשות והכנסות מוגדלות ממסים. אולם הציפיות הללו לא תמיד התממשו. בכל הקשור לדאטה סנטרס המשרתים את תעשיית ה־AI, הם דורשים כיום פחות כוח אדם אך צורכים הרבה יותר מים וחשמל, ובהרבה מקרים גורמים ליותר נזק כלכלי מתועלת. "מה ההחזר על ההשקעה, אם לא מתווספות משרות?", תהתה הוקול בחודש שעבר.
ברמה הארצית, ההצעה הקיצונית ביותר היא של הסנטור ברני סנדרס, שידוע כמי שמחזיק בעמדות סוציאליסטיות, והציע שהממשל יחזיק בנתח של 50% בחברות ה־AI הגדולות באמצעות מס חד־פעמי שישולם במניות לקרן עושר ריבונית חדשה שתקום. "AI ורובוטיקה הן בין הטכנולוגיות הטרנספורמטיביות ביותר בהיסטוריה של האנושות", אמר סנדרס בריאיון ל"ניו יורק טיימס". "יש להן השפעה עצומה על הכלכלה שלנו ופוטנציאל למחוק מיליוני משרות". לפי ההצעה, שלא צפויה להתגשם בעתיד הקרוב, הקרן תהיה בעלת שווי של 7 טריליון דולר, ודרכה יוכל הממשל להעביר תשלום של יותר מאלף דולר לכל אמריקאי.
עם זאת, בחודש שעבר דיווח "הפייננשל טיימס" כי בממשל טראמפ בוחנים אפשרויות לשתף את הציבור בתועלת מהפכת ה־AI, ובמסגרת זו התקיימו שיחות עם OpenAI על העברת נתח של 5% מהחברה לממשל.
הרעיון הזה כבר גרר ביקורת מצד מומחים בתעשייה. לטענתם, החזקה של הממשל בחברות ה־AI תיטיב בסופו של דבר בעיקר עם החברות עצמן ולא בהכרח עם האנשים שמושפעים מהן. יתרה מכך, לטענתם הממשל לא ימהר להטיל רגולציה שעלולה לפגוע ברווחים של חברות שבהן הוא מושקע. "האפשרויות לניצול המצב כל כך נרחבות, שכולם צריכים להרגיש לא בנוח מזה", אמר בן האריס, סגן נשיא במכון ברוקינגס.
בתוך כך נראה שיש מי שהצליחה לנצל את הביקוש הגבוה ל־AI לטובת צמיחה כלכלית. מלזיה דיווחה בסוף השבוע על צמיחה שנתית של 6% ברבעון השני הודות להתרחבות של 7.5% בסקטור הייצור, שחלק ניכר ממנו מוקדש לייצור שבבים, ולהתרחבות של 6.6% בסקטור הבנייה בתמיכת הפיתוח הנרחב של דאטה סנטרס במדינה. "מלזיה היא הדוגמה הטובה ביותר לדרך שבה אפשר לנצל הזדמנויות מהגיוון בשרשרת האספקה של ה־AI", אמר ל"פייננשל טיימס" רוברט ווקר, חוקר במכון המחקר לאווי. "מלזיה גורפת את הדיבידנדים של האסטרטגיה הזו".
