דעות
הודו וישראל: שותפות בעיצוב עתיד הבינה המלאכותית
השקעה של 15 מיליארד דולר של גוגל בהודו, 180 אלף חברות הזנק ו-6 מיליון אנשי מקצוע מול 2,300 חברות AI ישראליות. שגריר הודו בישראל מסביר כיצד השילוב בין ההיקף ההודי לחדשנות הישראלית יכול ליצור פתרונות AI גלובליים בבריאות, חקלאות ובחינוך
המהפכה הדיגיטלית של הודו קיבלה לאחרונה תנופה משמעותית עם הכרזתה של חברת גוגל על השקעה חסרת תקדים בהיקף של 15 מיליארד דולר להקמת מרכז הבינה המלאכותית (AI) הראשון שלה בעיר וישאקהפאטנם. ההשקעה הגדולה ביותר של גוגל ב-AI מחוץ לארצות הברית. היוזמה תיצור תשתית טכנולוגית מתקדמת, תספק יכולת מחשוב בהיקף של ג׳יגוואטים, ותקים שער תת-ימי בינלאומי חדש, צעד שממצב את הודו כמרכז עולמי מוביל לחדשנות בבינה מלאכותית.
הבשורה מגיעה בזמן שהודו מתכוננת לארח את פסגת ההשפעה של הבינה המלאכותית (AI Impact Summit) בפברואר 2026, אירוע שעשוי לעצב את השיח הבינלאומי על עתיד התחום.. על רקע זה, שיתוף פעולה בין הודו לשותפות בעלות חזון דומה, בראשן ישראל, הופך למשמעותי במיוחד. שתי המדינות, דמוקרטיות ומונעות חדשנות, מצויות בעמדה ייחודית לפיתוח פתרונות AI אתיים, נגישים ובעלי השפעה גלובלית.
חזון משותף
הודו חיזקה את מחויבותה ל-AI עם השקת המשימה הלאומית לבינה מלאכותית במרץ 2024, תכנית חומש בהיקף של 1.25 מיליארד דולר לקידום מחקר, תשתיות ויישומי בינה מלאכותית במגוון סקטורים. במקביל, ישראל הקימה מינהלת לאומית לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, במטרה לרכז ולתאם את המאמצים הלאומיים בתחום.
הודו מנגישה תשתיות מחשוב מתקדמות באמצעות משאבי GPU מבוססי ענן והוזלת כוח המחשוב ליזמים וחוקרים. יכולת המחשוב הלאומית של הודו כבר חצתה את רף ה־34,000 GPU, מה שמציבה אותה כאחת התשתיות הגדולות בעולם. בישראל, מאמצים דומים מתמקדים בחיזוק יכולת הסופר-מחשוב הריבונית, תחת משימות הלאומית של מחקר ופיתוח.
שתי המדינות בונות מודלים בסיסיים של AI מותאמים למרקם התרבותי והלשוני שלהן. הודו מתמקדת בפיתוח מודלי שפה גדולים (LLMs) רב-לשוניים, ואילו ישראל משקיעה בפיתוח יכולות עיבוד שפה טבעית בעברית ובערבית. בהודו נאספים מאגרי מידע פתוחים ואיכותיים תוך ניסיון לשמור על פרטיות, בעוד שישראל מחזיקה במאגרי נתונים עשירים בתחומי הבריאות והחקלאות – בעלי ערך רב למחקר יישומי.
כישרון וחדשנות
בהודו פועלים למעלה מ־6 מיליון אנשי מקצוע במערכת האקו-סיסטם הטכנולוגית וה-AI. ישראל, אף שהיא אקו-סיסטם סטארט-אפים מוביל, שואפת להרחיב את הטאלנטים בתחומי AI ומחקר מתקדם. שילוב זה יוצר משלימות טבעית: הטאלנטים בהודו יכולים לסייע בקידום האקוסיסטם עם אנשי מקצוע, בעוד שהמנטורים ויכולות המחקר והפיתוח המתקדמים בישראל, יכולים להעשיר את היוזמות של הודו בתחום ה-AI.
בהודו פועלות כ־180 אלף חברות הזנק. 89% מהחברות החדשות בשנים האחרונות משתמשות בבינה מלאכותית, ו־26% כבר הגיעו לרמת בגרות בתחום, זאת גם בעזרת התמיכה הממשלתית. בישראל כ־9,000 חברות סטארט אפ, מהן כ־2,300 מונעות AI. שילוב ההיקף האנושי והטכנולוגי בהודו עם החדשנות הישראלית תאפשר פיתוח פתרונות גלובליים וברי קיימא.
מסגרות לשיתוף פעולה
• הקרן ההודית–ישראלית למחקר ופיתוח תעשייתי וחדשנות טכנולוגית (I4F) -40 מיליון דולר על פני חמש שנים, לתמיכה בפיתוח, ניסוי ומסחור של טכנולוגיות מתקדמות, כולל AI.
• הקולות המשותפים למחקר הודו–ישראל (IIJRC) – מאפשרים לאקדמיה ומוסדות מחקר משתי המדינות לקדם פרויקטים חדשניים בתחומי AI.
AI כעדיפות לאומית
הודו וישראל רואות בבינה מלאכותית לא רק כלי כלכלי, אלא מנוף לשינוי חברתי ולשיפור איכות החיים. הודו מתמודדת עם אתגרים רחבי היקף: בריאות כפרית וביטחון מזון. ואילו ישראל ידועה בחדשנות מהירה וממוקדת פתרונות. השילוב בין גודל האתגרים ההודיים לבין קצב החדשנות הישראלי יוצר הזדמנות לפיתוח פתרונות בעלי השפעה עולמית בתחומים כמו השקיה חכמה, תחזיות וניבוי רפואי, חינוך רב-לשוני ואופטימיזציית בתחום התחבורה עירונית.
שתיהן מחויבות ל-AI בטוח ואחראי, ויכולות יחד לעצב ממשל גלובלי שמעמיד את כבוד האדם והערכים המשותפים במרכז.
אנו מזמינים חוקרים, יזמים, משקיעים ומקבלי החלטות מישראל להשתתף באירוע AI Impact Summit ב19-20 בפברואר 2026 ולבחון שיתופי פעולה עם האקוסיסטם ההודי.לפרטים באתר: https://impact.indiaai.gov.in/
הודו וישראל אינן רק שותפות לחדשנות אלא לעיצוב עתיד פורץ דרך, מוסרי ובר-קיימא בעידן ה-AI.
ג׳. פי. סינג הוא שגריר הודו בישראל
