בלי מכרז ובלי שקיפות: כך מונה ראש המטה לבינה מלאכותית
תא"ל (במיל') ארז אסקל מונה לראש המטה לבינה מלאכותית ללא מכרז ובבהילות אף שההזנחה הלאומית והאזהרות מפניה נמשכות כבר מעל לשנה. גם יתר המינויים במטה פטורים במכרז ויאפשרו חלוקת ג'ובים. הנציבות: "הפטור ניתן לאור הדחיפות בהתנעת המטה"
משרד ראש הממשלה מינה בשבוע שעבר, בלא מכרז, את תא"ל (במיל') ארז אסקל לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית (AI) שהוקם במשרד ראש הממשלה, ויוביל את האסטרטגיה הלאומית בתחום. המינוי בוצע לאחר שלפני כ־3 שבועות, ב־25 בספטמבר, ממש בין החגים, אישרה הממשלה את הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית.
המינוי של אסקל בפטור ממכרז עבר בשקט, כשהציבור נשא עיניו להחזרת החטופים והיה עסוק בהכנות לחגים, והוא מעלה כמה שאלות: מדוע מיהרו במשרד ראש הממשלה למנות ראש מטה לתחום הבינה המלאכותית בהליך ללא מכרז, אף שכבר מעל לשנה מתריעים כל בכירי ההייטק על חוסר המוכנות הלאומית של ישראל לעידן של הבינה המלאכותית.
רק כשוועדה בראשות יעקב נגל קבעה כי "ישראל היום אינה במקום טוב להאצת התחום", וכי "המדינות הגדולות משקיעות מאות מיליארדים, בונות תשתיות עצומות ואנחנו בפער עמוק" — התעוררה הבהילות בהקמת המטה ובהליך התמוה למינוי העומד בראשו.
לא מדובר במינוי של אדם שכישוריו אינם הולמים את התפקיד, כפי שממשלת נתניהו היטיבה לעשות בשלל מינויים קודמים שלה. אסקל שימש בעבר כראש מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר, כמפקד יחידת המודיעין החזותי 9900, וכקצין מודיעין בכיר בחיל האוויר ובחטיבת המחקר באמ"ן. אסקל הופיע בפני ועדת נגל, בראשות פרופ' יעקב נגל, ראש המל"ל לשעבר, שנחשב מקורב לנתניהו — וייתכן שהוא הראוי ביותר לכהן בתפקיד, אך קיומו של הליך תקין, שהיה נמשך לא יותר מכמה שבועות בודדים, היה מאפשר לבחון החלטה חשובה שכזו כראוי.
נציבות שירות המדינה, המופקדת על עריכת מכרזים, קבלת עובדים ואיוש משרות, תמכה במתן הפטור ממכרז. מהנציבות נמסר כי "הפטור ממכרז אושר רק למינוי הראשון לתפקיד זה. הפטור ניתן לאור הדחיפות בהתנעת המטה מהר ככל האפשר, נוכח חשיבות הנושא והפיגור של המערכת הממשלתית בתחום זה לעומת מערכות אחרות. בשל כך יש חשיבות לקיצור לוחות הזמנים ככל האפשר. סיבה נוספת למתן הפטור ממכרז למינוי הראשון במשרה זו היא הגדרת התפקיד כתפקיד ביטחוני", נמסר מהנציבות. כמו תמיד, הנימוק כי שיקולים ביטחוניים מעורבים בעניין מסייע להצדקת מהלכים שלא נראים כי קיבלו את הביסוס המתאים.
השאלה השנייה שמתעוררת היא מדוע הוחלט להעביר את התחום אל משרד רה"מ ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במקביל, מטה הדיגיטל הלאומי הועבר ממשרד הכלכלה אל משרד רה"מ.
לפי ההחלטה, המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. המטה צפוי לגבש את התוכנית הלאומית להאצת התחום, ללוות משרדי ממשלה בנושאים רגולטוריים, ולהקים תשתיות מתקדמות כגון מתחמי אנרגיה ומרכזי מחשוב־על.
החלטת הממשלה מהחודש שעבר הפכה על פיה החלטה של ממשלת בנט–לפיד מ־1 באוגוסט 2021, שהטילה על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, אורית פרקש־הכהן, "להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית בנושא רגולציה, מדיניות מידע ונתונים, ולגבש תוכנית לאומית בהתאם".
הממשלה הקודמת גם החליטה על הקמת צוות בראשות מנכ"לית משרד החדשנות דאז ובהשתתפות כל הגורמים הרלבנטיים, לרבות משרד רה"מ, הביטחון, האוצר, רשות החדשנות ו־ות"ת, שיעסוק בנושאים אלה מבלי לפגוע בסמכויות משרד הביטחון.
לגזור קופון מהתקציב
גורמים ממשלתיים טוענים כעת כי לא מן הנמנע שאחת הסיבות המרכזיות לכך שהמטה הוקם במשרד רה"מ, והמינוי בוצע די בחטף ובלי שקיפות ציבורית ומכרז תחרותי, היא לא רק הרצון להציב את הנושא בסדר עדיפויות גבוה ובמשרד רה"מ, כפי שהמליצה ועדת נגל, אלא גם הקשר לתקציב הגבוה שהוקצה למטה.
בהחלטת הממשלה מהחודש שעבר ניתן למטה תקציב של 120 מיליון שקל, המיועד ברובו לשנת 2026, וכן 20 תקנים עבור הקמת המטה. החל משנת 2027 ואילך יוקצו 13 מיליון שקל בשנה להוצאות שכר ותפעול המטה. השנה ובשנה הבאה יועברו מרבית הכספים מביצוע קיצוץ רוחבי בתקציב.
התקציב הזה, שצפוי לגדול בעתיד, יהיה בשליטת משרד רה"מ ולא בידיה של שרת החדשנות גילה גמליאל. שליטה על תקציב כזה היא משמעותית במיוחד לנוכח ההקלות שניתנו בגיוס עובדים ובהתקשרויות. סביר להניח שהמטה ייעזר בהרבה מומחים וחברות חיצוניות בעלות גבוהה שיוכלו "לגזור קופון" שמן.
כמה ימים לפני שהממשלה החליטה על הקמת מטה הבינה המלאכותית במשרד רה"מ, קרא יזם ההייטק דובי פרנסס, בכנס החשכ"ל, לאמץ את המלצות ועדת נגל לבינה מלאכותית, ובכלל זה תקצוב המטה. פרנסס נמנה עם נציגי המגזר העסקי שהעבירו חומרים לוועדה.
בחודש יולי 2025, חודשיים לפני החלטת הממשלה, פורסם שפרנסס, איש עסקים ומשקיע הון סיכון, מייסד קרן "גרופ 11", מקים קרן להשקעות בדיפנס־טק, וצירף אליו את אבנר נתניהו — בנו של ראש הממשלה. פרנסס נחשב לאחד ממקורביו של בנימין נתניהו וייעץ לו בענייני בינה מלאכותית.
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "ההחלטה למקם את הגוף במשרד ראש הממשלה, ולהכפיף את ראש המטה ישירות לראש הממשלה, נבעה מהחשיבות האסטרטגית של תחום הבינה המלאכותית והשלכותיו מרחיקות הלכת על המשק, החברה, הביטחון הלאומי והמעמד הבין־לאומי של ישראל".
