תרומת מניות: כששוק ההון משרת את החברה
יותר ויותר יזמים, בוגרי אקזיטים, משקיעים ואנשי טכנולוגיה מאמצים גישה חדשה שלפיה הצלחה כלכלית אינה מנותקת מערכים חברתיים – אלא הולכת יד ביד איתם. העשייה העסקית כבר אינה מתמקדת רק ברווחים, אלא כוללת גם מחויבות להשפעה חברתית רחבה ומשמעותית. אחת הדרכים הבולטות לביטוי המגמה הזו היא תרומת מניות או אופציות שטרם מומשו – כלי פיננסי המאפשר לתכנן תרומה מראש, להגדיל את השפעתה, ולשלב אותה כחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה של החברה והיזם, עוד לפני מימוש הרווח.
מדובר במהלך מוכר היטב בארה"ב. קרנות Donor-Advised Funds (DAFs) מנהלות כיום נכסים בהיקף של יותר מ־230 מיליארד דולר; למעלה מ־1.8 מיליון חשבונות פעילים פועלים במסגרתן. לפי National Philanthropic Trust, בשנת 2023 בלבד הופקדו כ־52 מיליארד דולר לקרנות DAF בארה"ב, וממתוכן הועברו כ־30 מיליארד דולר לארגוני חברה אזרחית. מדובר בצמיחה עקבית של כ־10% בשנה, הן בהפקדות והן בהיקף התרומות בפועל.
אחד היתרונות המרכזיים של תרומת מניות הוא ההיבט הכלכלי: במקום למכור מניות ולשלם מס רווחי הון ואז לתרום את הסכום הנקי, ניתן לתרום את המניות עצמן. כך, התורם זוכה לפטור מלא ממס על הרווח, וכן להטבת מס על שווי ההעברה כולו. לפי נתוני Fidelity Charitable, מהלך כזה עשוי להגדיל את הסכום הנתרם בכ־20% – 40% לעומת תרומת מזומן באותם תנאים. מעבר לכך, הנכסים בקרן ממשיכים להיות מושקעים, כך שהתשואה העתידית מגדילה את פוטנציאל התרומה ומעצימה את ההשפעה החברתית לאורך זמן.
היתרון אינו רק פיננסי, אלא גם תפעולי: הקרנות מעניקות גמישות תכנונית, שליטה בקצב ההקצאה ושקיפות ניהולית מלאה. תורם יכול להפקיד נכס השנה, לקבל הכרה מיידית לצורכי מס, אך להקצות את התרומות בפועל בהמשך, על פני שנים, בהתאם לאסטרטגיית ההשפעה שלו.
ומה קורה בישראל? המודל מתחיל לתפוס, אך עדיין רחוק מלהיות נורמה. המודעות לתרומת מניות נמוכה יחסית, והמנגנונים המקומיים קיימים אך מצומצמים. עם זאת, יותר ויותר יזמים ובעלי מניות מבינים שניתן להקצות מניות טרם מימוש, ולשלב בכך תכנון מס, ניהול סיכונים והשפעה חברתית משמעותית.
כך למשל, בעת אקזיט או מכירת secondary, ניתן להעביר חלק מהמניות לקרן DAF מקומית. התורם נהנה מפטור ממס רווחי הון על שווי התרומה, ומניכוי מס נוסף לפי סעיף 46. ככל שהתשואה על הנכסים המנוהלים גבוהה, כך גדלה ההשפעה המצטברת. זהו מהלך שממנף את כללי שוק ההון לטובת החברה ובמיוחד לטובת החברה הישראלית.
דווקא בעיתות חירום, כמו המלחמה הנוכחית או משבר הקורונה, בלט יתרונו של המודל: יכולת תגובה מהירה, תוך שמירה על ניהול מקצועי ובקרה אחראית. בעולם, קרנות כמו Fidelity Charitable או Silicon Valley Community Foundation מימשו בשנים האחרונות מענקים של מיליארדי דולרים, לרבות לצורכי חירום, שיקום קהילתי, חינוך ובריאות. גם בישראל, קרן קשת, לדוגמה, העבירה מיליוני שקלים בשבועות הראשונים למלחמה לטובת ארגונים שפעלו בשטח.
האתגר כיום הוא תודעתי. בניגוד לארה"ב, שבה תרומת מניות ונכסים לא נזילים היא פרקטיקה רווחת, בישראל תרומה עדיין נתפסת כהוצאה חד־פעמית מהכנסה פנויה- לרוב בסוף השנה, בלחץ זמן, לעיתים מתוך שיקולים רגשיים ולא כחלק מתכנון פיננסי.
אולם המציאות הכלכלית משתנה, והכלים משתנים עמה. תרומת מניות אינה פתרון קסם, אך היא תשתית חדשה לעשייה חברתית מתקדמת. היא מדברת את שפת השוק, משתמשת בכלים מקצועיים, ומאפשרת לתרומה לצמוח יחד עם ההון עצמו. כאשר ההון הפיננסי וההון החברתי פועלים יחד- נוצר ערך כפול. זהו החזון שמתחיל להתממש בעולם, והגיעה העת שיתממש גם כאן.
מאיה נתן מוזר היא מייסדת ומנכ"לית קשת – קרן שיתוף תורמים
