בלעדי
הבנק סירב להפקיד מאות אלפי שקלים שאישה אגרה בביתה במזומן - מה קבע בית המשפט?
אישה בעלת נכות נפשית טענה כי בשל חששותיה כי הקצבה שהיא מקבלת מדי חודש לחשבון תיגנב ממנה, היא נהגה במשך שנים למשוך במזומן את הקצבה מחשבונה ולאגור את הכסף בבית. לאחר שדרשה מהבנק להפקיד את הכסף והוא סירב - היא פנתה לבית המשפט. השופטת קבעה כי סירוב הבנק אינו סביר: "לא הציג דגלים אדומים"
אישה אגרה בביתה במשך שנים מאות אלפי שקלים וכשביקשה להפקידם בבנק נתקלה בסירוב. לאחר שפנתה לבית המשפט בנושא, הוא הורה לבנק לקבל את הכספים, ואף קבע כי הבנק יישא בהוצאות האישה בסך של 16 אלף שקל. מדובר בתובעת, אישה בשנות החמישים לחייה, אשר מנהלת חשבון בבנק הדואר. האישה המיוצגת על ידי עו"ד וד"ר איגור גלידר הגישה תביעה נגד הבנק המורה לו לאפשר לה להפקיד כסף מזומן בגובה 200 אלף שקל בחשבונה המתנהל בבנק. זאת, מאחר שהבנק סירב לבצע את הפעולה בטענה כי התובעת לא הצביעה על מקור הכספים.
מהתיק עולה כי האישה סובלת מנכות נפשית, מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומקבלת קצבת נכות חודשית בגובה של 3,000-4,000 שקל בחודש זה שנים ארוכות. קצבת הנכות מופקדת מדי חודש בחשבונה בבנק. לטענת התובעת, עקב מחלתה ,ובשל חששותיה כי הקצבה החודשית שהיא מקבלת בחשבונה תיגנב ממנה, היא נהגה במשך שנים למשוך מדי חודש את הכסף ממחשבונה בבנק, ולאגור את הכסף המזומן בביתה.
לטענת התובעת בני משפחתה הקרובים גילו את דבר קיומם של המזומנים שאגרה בביתה, ושכנעו אותה להפקיד את הכספים בחזרה בחשבונה בבנק. התובעת פנתה לבנק בבקשה להפקיד את הכספים שאגרה שהצטברו לכ-200 אלף שקל, אולם הבנק סירב לבקשה "בשל שיקולים הנוגעים לסיכוני הבנק".
בכתב ההגנה שהגיש הבנק הוא טען כי סירובו להעניק לתובעת שירות הוא סביר, בנסיבות שבהן התובעת לא יכולה היתה להצביע על מקור הכספים שהיא מבקשת להפקיד. הבנק הוסיף וטען כי פעל מכוחו של צו איסור הלבנת הון וכי החובות החלים על הבנק מחייבים אותו לבחון את מקור הכספים לפני שהוא מפקיד אותם בחשבון. כלומר, שרק אם מצביע הלקוח על מקור הכסף, יכול הבנק לקבלו.
השופטת עינב נהרי סנדלר מבית משפט השלום בחיפה קבעה כי לתובעת יש גרסה בעניין מקור הכספים – "היא טוענת כי מדובר באותם כספי מזומן שנמשכו על ידה מדי חודש מהבנק, נאגרו בביתה ולא נעשה בהם שימוש. אם כן, לא ניתן לקבל את הטענה כי התובעת לא הצביעה על מקור הכספים. התובעת הצביעה על מקור הכספים, אלא שלטענתה היא איננה יכולה לתמוך את הטענה באסמכתאות ישירות".
עוד קבעה השופטת כי "בשים לב לגרסתה של התובעת... בנסיבות העניין, סירובו הגורף של הבנק לאפשר לתובעת להפקיד את הכספים... מבלי שהוא מנסה לבחון את גרסתה זו... מהווה 'התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי'... עוד אעיר כי הבנק לא הציג קיומם של 'דגלים אדומים' הנובעים ממקורות חיצונים כלשהם, אשר יהיה בהם לערער את גרסת התובעת לגבי מקור הכספים או להצביע על חשדות לגבי שימוש אסור או פסול שנעשה בכספים אותם מבקשת התובעת להפקיד בחשבונה, המקים חשש ממשי להלבנת הון או מימון טרור".השופטת קבעה כי בנסיבות העניין סירובו של הבנק לאפשר לתובעת להפקיד סך מזומן של 200 אלף שקל בחשבונה איננו סירוב סביר ועל כן יש לקבל את התביעה ולאפשר לתובעת להפקיד בחשבונה 200 אלף שקל במזומן.
עו"ד ד"ר איגור גלידר, המייצג את התובעת, מסר: "בשנים האחרונות אנו עדים להקשחה משמעותית בדרישות הלבנת ההון, אולם חשוב להבין: חוק אינו 'מסלול עוקף' לחובת ההגינות והסבירות המוטלת על הבנקים. המסר העולה מההחלטה הוא עקרוני: לא ניתן להתנער מאחריות באמצעות היצמדות טכנית לנהלים; על המערכת הבנקאית ללמוד כי בירור עובדתי פרטני הוא חובה, ולא רשות".
