תם עידן הגראז׳: בעידן ה-AI הדרך לפריצה עוברת דרך האקדמיה
במשך שנים, חלק מהמיתוס של ההייטק הישראלי דיבר על שני צעירים, כנראה בוגרי 8200, שממציאים את הסטארט-אפ הגדול הבא במחסן של ההורים. בעידן ה-AI, המודל הזה בדרך כלל כבר לא עובד. שני דוחות שפרסם לאחרונה מכון RISE, מציגים מספר נתונים שמעידים על החשיבות יוצאת הדופן של האקדמיה, כולל תארים טכנולוגיים מתקדמים, בעידן ה-AI. בין היתר:
• שיעור העובדים בעלי תואר טכנולוגי מתקדם בחברות AI גבוה כפליים משיעורם בחברות אחרות.
• שיעור הסטארטאפים בתחום ה-AI שלפחות אחד מהיזמים שלהם בעל תואר כזה גבוה משמעותית מסטארטאפים אחרים.
• בקרוב למחצית מהמשרות הפתוחות לחוקרי AI, תואר טכנולוגי מתקדם הוא דרישת חובה או העדפה.
תופעות אלה בולטות במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות התרגלנו לראות שבתחומי הייטק אחרים, כמו סייבר או פינטק, במקרים רבים נסיון ביחידות טכנולוגיות בצבא נחשב מספיק, ולא היה צורך אפילו בתואר ראשון. בנוסף, הביקוש הגבוה לתארים מתקדמים ב-AI אינו נובע מכך שכיום חלק מהמקצועות המבוקשים נלמדים רק לתואר מתקדם, וניתן להעבירם ללימודי תואר ראשון. משימות AI רבות דורשות הכרת שיטות מחקר דומות למחקר אקדמי, שנרכשות רק בלימודים לתארים מתקדמים.
חשיבות האקדמיה בכלל, והתארים הטכנולוגיים המתקדמים בפרט, בעולם ה-AI, שמה במרכז הבמה שאלות שנשאלו כבר בעבר – האם האקדמיה הישראלית מצליחה למשוך מרצים מן השורה הראשונה בעולם? האם האקדמיה הישראלית מצליחה למנוע בריחת מוחות לחו"ל? האם יש מספיק העברת ידע ושיתופי פעולה בין האקדמיה והתעשייה?
התשובה לשאלות אלה היא "לא", או לפחות "לא מספיק". יש לכך מספר סיבות – מגבלות על תנאי השכר שהאקדמיה יכולה להציע בהשוואה למדינות אחרות, היעדר גישה מספקת ונוחה לתשתיות ומשאבים (נושא בעל חשיבות עצומה ב-AI), מגבלות על העסקת מומחים זרים בישראל, וכד'. כל זאת בתקופה שבה מדינות רבות משקיעות משאבים רבים בנושאים אלה. לדוגמא - שוויץ השיקה בסוף שנת 2023 יוזמת AI בתמיכת האוניברסיטאות המובילות במדינה, להקמת תשתית מחשוב, מימון, פיתוח מסלולי קריירה באקדמיה, ושיתופי פעולה אקדמיה-תעשיה. וביוני השנה, ממשלת בריטניה הקימה קרן של 54 מיליון פאונד למשיכת חוקרים ברמה עולמית וצוותיהם לבריטניה.
כאמור, סוגיות אלה נדונו גם בעבר, אך לא נפתרו בצורה טובה. כל זמן שעיקר ההייטק הישראלי התבסס על סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית, היעדר פתרונות הולמים היו בבחינת "חבל, אבל לא נורא". כל הסימנים מראים שגישה זו חייבת להשתנות בעידן ה-AI. פתרונן אינו בגדר "טוב שיהיה", אלא מהווה מרכיב קריטי ביכולת של ההייטק הישראלי לשמור על כושר התחרות שלו בעתיד.
דני בירן הוא עמית מדיניות בכיר במכון RISE
