מודי'ס העלתה את התחזית של ישראל, אבל הדרך לשיפור הדירוג עוד ארוכה
סוכנות הדירוג העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה", אבל לא מדובר בהבעת אמון נלהבת במדיניות הכלכלית של הממשלה. בדו"ח אין רמז שישראל חזקה כמו פעם, אלא שהתרחיש שבו מצבה מחמיר במהירות, דבר שהיה מצריך הורדה עתידית נוספת של הדירוג, כבר אינו הסביר ביותר
הההחלטה של מודי'ס להעלות בסוף השבוע את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה" איננה הצבעת אמון נלהבת במדיניות הכלכלית של הממשלה – אלא בעיקר הכרזה אחת: הסיכון להידרדרות נוספת פחת. הדירוג, שהוא כבר נמוך בשני ציונים לעומת זה של ערב ההפיכה המשטרית ובעיקר המלחמה, משקף נאמנה את מפת ודרגת הסיכונים. לא יותר מזה.
מהדו"ח עולה כי מודי'ס לא רק שלא שינתה את הדירוג עצמו (Baa1), אלא שהדרך להחזרת הדירוג של 2022 עודנה רחוקה. כלומר, אין רמז שישראל חזקה כמו פעם – אלא שהתרחיש שבו מצבה מחמיר במהירות, דבר שהיה מצריך הורדה עתידית נוספת (זו משמעות של תחזית דירוג שלילית), כבר אינו הסביר ביותר.
"החשיפה של ישראל לסיכון גיאו־פוליטי פחתה באופן מהותי מרמות גבוהות מאוד, ובכך קטן הסיכון להיחלשות נוספת בדירוג האשראי", נכתב בדו"ח, אך מייד מבהירים: "האווירה שברירית. הסיכונים הגיאו־פוליטיים עדיין מהווים מחסום להעלאת דירוג".
הגורם המרכזי לשינוי התחזית הוא ביטחוני־גיאו־פוליטי, ולא כלכלי־מבני. מודי'ס מצביעה במפורש על סיום העימות הישיר עם איראן ביוני 2025, ועל הפסקות האש – השבריריות – בעזה ובלבנון. מבחינתה, הסיכון לאירוע קיצון נוסף שיטלטל את הכלכלה והתקציב בטווח הקצר ירד מדרגה. זה לב הסיפור. אך מי שממהר לפרש את ההחלטה כהוכחה ל"חוסן פיסקלי" או ל"ניהול אחראי" פשוט לא קורא את האותיות הקטנות. מודי'ס מדגישה שהנזק כבר כאן: יחס החוב־תוצר התייצב סביב 68%, לעומת תחזית לירידה לכ־50% לפני 7 באוקטובר. בעיניה, הפגיעה היא קבועה, לא זמנית: "הסיכון הגיאו־פוליטי נותר גבוה והותיר השפעה שלילית ארוכת טווח על מצב הממשלה והכלכלה", נכתב בדו"ח.
התחזית של מודי'ס יציבה כל עוד אין החמרה ביטחונית, וכל עוד החוסן המוסדי ובראשו מערכת המשפט אינו נחלש. ההפיכה המשטרית היא טריגר פוטנציאלי להורדת דירוג נוספת
אז מדוע בכל זאת תחזית יציבה? משום שהכלכלה הישראלית, למרות הכול, הפגינה עמידות. מודי'ס מציינת התאוששות חדה בצמיחה ב־2026 (כ־5%, בדומה לשאר התחזיות של הגופים הישראלים), המשך השקעות חזקות בהייטק לצד כניסה נטו של מט"ח, ובעיקר – גישה מצוינת לשווקים הפיננסיים. לדבריה, "לבסיס המשקיעים העמוק תפקיד מרכזי בבלימת הסיכונים הפיסקליים ובהגבלת עלויות המימון". אך גם כאן מודי'ס מזהירה: כל עוד אין תקציב מאושר ולוח זמנים פוליטי ברור על רקע הבחירות, "ההתכנסות הפיסקלית" (הקטנת הגירעון והחוב) היא יעד ולא התחייבות.
זהו גם גבול הגזרה: התחזית יציבה כל עוד אין החמרה ביטחונית, וכל עוד החוסן המוסדי – ובראשו מערכת המשפט – אינו נחלש. מודי'ס אף מזהירה מפורשות כי פגיעה מוסדית, לרבות פגיעה במערכת המשפט, עלולה להחזיר את הלחץ כלפי מטה. עצם הכללת אזהרה זו בדו"ח מבהירה לממשלה הנוכחית שההפיכה המשטרית, אם תחודש ותעמיק, אינה רק ויכוח פוליטי – אלא טריגר פוטנציאלי להורדת דירוג.
השורה התחתונה ברורה: מודי'ס לא אומרת שישראל יצאה מהמשבר, אלא שהיא כבר לא בתהליך של הידרדרות מיידית. זו אנחת רווחה – לא תעודת הצטיינות.
