הממשלה רוצה חוות שרתים אך מתעלמת מדרגי המקצוע
החלטת הממשלה לאפשר הקמות חוות שרתים של עד 200 מגה־ואט במרכז הארץ נעדרת מחקר ותכנון, מתעלמת מהשאלות הקשות שהציב הדרג המקצועי ונועדה לייצר פופוליזם של בינה מלאכותית
שרי הממשלה אישרו היום החלטה שכותרתה היא "קידום הקמת חוות שרתים מתקדמות לחיזוק ההובלה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית". כותרת ההחלטה נשמעת מרשימה. היא מערבת את המונחים "בינה מלאכותית", "הובלה ישראלית" ו"חוות שרתים מתקדמות", מונחים שקשורים בתודעת הישראלי הממוצע לסטארט־אפ ניישן ולנס ההייטק הישראלי. אלא שבמקביל להחלטה זו, פרסמו דרגי המקצוע בממשלה דו"ח המלצות ביניים בנושא "אנרגיה לחוות שרתים", דו"ח מקצועי, שמציג גישה מסויגת בהרבה לאופן שבו שיש להקים חוות שרתים בישראל, ומדגיש לכל אורכו את העובדה שהתלהבות יתר מהקמת חוות שרתים בישראל עשויה לפגוע באספקת החשמל למשקי הבית בישראל. הדו"ח המקצועי כלל גורמי מקצוע מתחומים שונים – גורמי הכלכלה בממשלה (אגף תקציבים, החשב הכללי, הכלכלן הראשי, המועצה לאומית לכלכלה), גורמי אנרגיה וחשמל (משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת נגה, חברת החשמל), גורמי חדשנות (המטה לבינה מלאכותית, ורשות החדשנות) וגורמי תכנון וסביבה (מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה.
יש שני סוגים של פערים בין החלטת הממשלה לבין הדו"ח המקצועי – פערי שפה ופערים מהותיים. בהיבט של פער השפה, בהחלטת הממשלה יש אלמנטים של תעמולה והגזמה. החלטת הממשלה יוצרת את הרושם השגוי כאילו כל פיתוח תחום הבינה המלאכותית בישראל תלוי בכך שישראל תהיה "מעצמה של חוות שרתים", זאת בזמן שיש להבחין בין פיתוח יכולות בינה מלאכותית לבין המיקום הפיזי של תשתיות המחשוב של בינה מלאכותית. יתרה מזו, החלטת הממשלה מסתירה את העובדה שיש טרייד אוף בקידום החוות, כלומר שיש דברים שאנו עשויים להפסיד, כמו ניצול מהיר של מאגרי הגז בישראל או בעיות באספקת האנרגיה למרכז הארץ. אבל דווקא הפערים הללו פחות מטרידים. ניתן להבין את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר האנרגיה אלי כהן, שמצויים בשנת בחירות, ורוצים לרכוב על הטרנד של הבינה המלאכותית ולקשור את שמם למהפכה הגדולה שמתרחשת כעת.
מה שמטריד יותר הוא הפערים המהותיים והמעשיים שבין החלטת הממשלה לבין הדו"ח המקצועי: בעוד הדו"ח מבקש למנוע את הקמתן של חוות שרתים במרכז הארץ, הרי שבהחלטת הממשלה מוצע לתת לכל חוות שרתים עד לגודל של 200 מגה־ואט לקום גם באזורי הביקוש. עוד לפני שנרד לפרטי ההחלטה, כדאי לראות את התמונה כפי שמציגים אותה בדו"ח המקצועי: חוות שרתים הן זוללות אנרגיה; לשם ההמחשה, 50 מגה־ואט שקולים לצריכת חשמל של 10 אלף יחידות דיור. יתרה מזו, חוות שרתים הן דבר שניתן להקים על שטח קטן, ולכן מבחינה טכנית אפשר להקים אותן גם במרכז. אלא שאזור המרכז כבר כעת סובל מאתגרים ברשת החשמל שלו, יש ירידה עקבית בשיעור הרזרבות של החשמל והתוכניות להקמת 15 תחנות כוח עד 2035 הניחו קצב גידול שלא לוקח בחשבון את חוות השרתים. הקושי במרכז איננו רק במקטע ייצור החשמל, אלא גם בפיתוח רשת ההולכה (קווי האספקה מתחנות הכוח ועד לצרכן בקצה). זאת לעומת הפריפריה, אשר בה יש עודפי ייצור (של אנרגיה מתחדשת), הגידול בביקוש לחשמל איטי ולכן קל יותר לחבר חוות שרתים לרשת ההולכה.
הדו"ח המקצועי מנוסח בשפה לא ברורה ונראה לעתים כסיכום פנימי של אחד המשתתפים בצוות, אך מבין השורות (ובהתבסס על שיחות עם חברי הצוות) עולה כי הצוות החליט שלא להתערב בצורה גסה בשיקולי היזמים, והחליט להימנע מאיסור גורף על הקמת חוות שרתים במרכז. במקום זאת, הצוות המליץ כי מי שמקים חוות שרתים בפריפריה יוכל לפנות לוועדה לתשתיות לאומיות וכך לזכות בהליך תכנון מהיר יותר. הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) היא ועדה שמאפשרת להתגבר על ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, ותהליכי האישור דרכה מהירים יותר.
במילים אחרות: הצעת הצוות היא לייצר מעין אמירה שלטונית, שלפיה יהיה קל בהרבה ליזם להקים חוות שרתים בפריפריה מאשר במרכז. את הרכיב הקריטי הזה לא ניתן למצוא בהחלטת הממשלה, שמאפשרת לכל חווה עד 200 מגה־ואט לקום במסלול העוקף של ועדה לתשתיות לאומיות, גם במרכז. בעיני גורמי מקצוע בממשלה, ההיתר להעביר תכנון של כל חוות שרתים עד 200 מגה לות"ל לא יסייע כך כמובן לפתור את בעיית היסוד של עומס על רשת החשמל במרכז.
רק גורם אחד מחליט
נקודה משמעותית אחרת שעולה בהחלטת הממשלה היא שאלת הסמכות. החלטת הממשלה קובעת כי בסופו של דבר מי שיחליט על השאלה האם חוות שרתים מסוימת ראויה לעבור לדיון אצל הוועדה לתשתיות לאומיות הוא ראש המטה לבינה מלאכותית. ההחלטה אומנם קובעת כי על ראש המטה להתייעץ עם מנכ"ל משרד האנרגיה ועם גורמי כלכלה אחרים, אבל בסופו של דבר הסמכות אצלו. על כך כותבים אנשי הייעוץ המשפטי במשרד האוצר: "תמוה שאת הנוהל לתעדוף בין בקשות (של חוות שרתים) יקבע רק אחד מהגורמים בצוות". התשובה לתמיהה הזו ברורה: החלטת הממשלה הנוכחית לא משקפת הסתכלות מקצועית וכוללת על סוגיית הקמת חוות השרתים, אלא משהו שאפשר לכנותו "פופוליזם של בינה מלאכותית". באנגלית התופעה מכונה "AI washing"', שימוש במילות הקוד "בינה מלאכותית" כדי לברוח מהלחם והחמאה של תכנון כלכלי ואנרגטי.
למעשה, בדו"ח הביניים יש המלצה איך צריכה להיראות החלטת ממשלה בנושא – ההמלצה הראשונה של חברי הצוות היא לבצע עבודה כלכלית שתבדוק האם חוות השרתים הללו טובות לכלכלת ישראל? אילו חוות טובות לנו? ואילו לא טובות לנו? האם התשובה לשאלות הללו משתנה אם החווה מוקמת במרכז או בפריפריה? מה ההשפעה של הקמת החוות על קצב כילוי מאגרי הגז? דו"ח הביניים גם ממליץ להטיל על משרד האנרגיה לבדוק כל העת מה קורה בעולם (לדוגמה, באירלנד נאלצו לשנות את הרגולציה בצורה קיצונית כי 20% מייצור החשמל האירי הופנו לחוות שרתים). הדו"ח המקצועי גם ממליץ להקים צוות באחריות משרד האנרגיה שיבדוק כל העת את הגידול בהיצע החשמל. ועוד ועוד. אבל החלטת הממשלה באופן כמעט מוצהר בוחרת להתעלם מהקשיים האנרגטיים של הקמות חוות שרתים, ומזלזלת בקבלת החלטות על בסיס מקצועי וסדור.
לסיום, יש להעיר, התנהלותו של משרד האנרגיה והשר העומד בראשו, אלי כהן, היא מטרידה במיוחד. בעולם נורמלי היינו מצפים כי משרד האנרגיה יהיה הגורם השמרן שמרסן את ההתלהבות של גורמי הכלכלה והחדשנות, הגורם שכל הזמן מזכיר שבסוף חשוב שרשת החשמל בישראל תוכל לספק את הצרכים הבסיסיים של התושבים והתעשייה, אך כנראה שלשר האנרגיה חשוב יותר ששמו יופיע לצד המילים בינה מלאכותית. תגובת משרד האנרגיה לכלכליסט משקפת את הלך הרוח הזה, התשובה פותחת בשבחים על חוות שרתים כדלהלן, "הקמה של חוות שרתים לבינה מלאכותית היא אינטרס ראשון במעלה של הכלכלה הישראלית, שכן הן רכיב משמעותי באסטרטגיה להפיכת ישראל למובילה עולמית בתעשיית הבינה המלאכותית. אנרגיה היא רכיב משמעותי ביותר לחוות שרתים, לכן משרד האנרגיה יפעל לספק את הביקושים לכל חוות השרתים". רק אחרי הצהרה ארוכה זו מתפנה משרד האנרגיה לדבר על כך כי "הביקושים יסופקו תוך הבטחת אמינות אספקת החשמל, צמצום עלויות, התייעלות באנרגיה, אנרגיה מתחדשת, ותמרוץ הקמת חוות שרתים באזורים עדיפים מבחינה חשמלית". אך כאמור, ההחלטה שהובאה אתמול לממשלה מטעם ראש הממשלה ושר האנרגיה, לא משקפת התחשבות עמוקה בכלל הגורמים האלו. ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, רשות החשמל וחברת נגה טרם התקבלה תגובה.
