הקברניט
האם איראן תשרוף את עצמה כדי לבנות 3,000 טילים נגד ישראל?
מקורות של NBC דיווחו על האצת ייצור הטילים לקצב חסר תקדים של אלפי טילים בליסטיים בשנה; באילו טילים מדובר, עד כמה זה בכלל אפשרי, למה אף מדינה לא עשתה זאת בעבר - וכמה גדול הסיכון לכלכלה האיראנית ויציבות המשטר? "הקברניט" מנתח ומסביר
שלום, כאן הקברניט; לא מזמן דיווח אתר NBC על בסיס מקור מומחה המקורב לנושא שאיראן מאיצה את קצב בניית הטילים הבליסטיים - ואם לא נעצור אותה, תגיע לרמה של 3,000 טילים בשנה.
זה מספר חסר תקדים, וסדר גודל שאף מדינה לא יכולה ליירט. לשם השוואה, בימי מבצע "עם כלביא" שוגרו אלינו כ-500 טילים וחלקם עבר את מערכות ההגנה, פגע וגם הרג ישראלים.
על הנייר, לא קשה לממן דבר כזה: טיל איראני בסיסי שיכול לטוס עד אלינו עולה כשלושה מיליון דולר, כך שעלות ההצטיידות היא תשעה מיליארד - יקר, אבל לא בשמיים; זה בערך מחיר שלוש טייסות החמקנים שלנו.
היום נצלול לעומקו של הסיפור הזה - האם איראן יכולה לבנות שלושת אלפים טילים בליסטיים בשנה? אילו טילים הם יהיו? מה היא תעשה איתם, מה היא אולי תרוויח מכך - ומה על בטוח תפסיד?
בואו נתחיל בטילים עצמם: לפי הערכות, יתמקד האויב בבניית טילים עם מנוע מבוסס דלק נוזלי - למשל, מדגם עימאד. להנעה נוזלית יש מגבלה עצומה: צריך לתדלק את הטיל לפני השיגור כפי שמתדלקים מטוס, וזה מייצר בלאגן לוגיסטי שמקשה על מתקפת פתע.
בקטלוג האיראני יש גם טילים מבוססי דלק מוצק, שאותם אפשר לכוון ולירות על המקום בלי תדלוקים - אך הם הרבה יותר יקרים וכרגע קשה לאוייב לייצר אותם בהיקפים גדולים; ציוד שחיוני להפקת הדלק הזה הושמד בתקיפות חיל האוויר.
אבל סביר להניח שלאיראנים לא מאוד אכפת: גם טילים פשוטים כמו העימאד ודומיו הם איום מורכב - ביכולתו לטוס לטווח 1,700 ק"מ עם פצצה של 750 ק"ג.
מטח של הרבה טילים בסיסיים הוא ניסיון להציב מענה ליתרון האיכות של טיל החץ ושאר מערכות ההגנה בישראל, ויש איכות: לפי נתוני דו"צ, בימי מבצע "עם כלביא" הצליחו האיראנים להשיג רק 14% פגיעה עם טילים בליסטיים, לרוב עם הטילים היותר יקרים שבידיה. אם במתקפות העתיד יהיו בשמיים הרבה יותר עימאדים מאשר טילי הגנה, סטטיטסטית ייתכנו גם יותר פגיעות.
כמה זה הרבה? ובכן, לא שלושת אלפים; הם לא ינסו לשגר הכל בבת אחת, אין להם בכלל מספיק משגרים. סוגיית המשגרים היא נקודת חולשה; במהלך מבצע "עם כלביא" הושמדו כ-200 מהם, חצי מהמלאי כולו. אך גם אין לאיראן צורך ביותר מכמה מאות משגרים: מטח בודד של 200 טילים - כמו זה שנורה אלינו באוקטובר 2024 - נחשב עצום בגודלו.
אז לא, להערכתי מלאי אדיר של טילים יופעל כנראה משתי תצורות - או שישגרו יותר מטחים גדולים, או שילכו על סבבי לחימה שהם מאוד ארוכים. תאמינו לי שגם חמישה טילים במשך שנה יכולים להפוך את החיים בארץ להרבה יותר מעניינים משהיינו רוצים.
לקונספט 3,000 הטילים יש עוד יתרון עבור האויב - בעיניי העולם, לא מדובר בצעד בעייתי כמו נניח, הצטיידות בנשק גרעיני. איראן תוכל להציג את התנופה בקצב הייצור בתור מענה ליכולת ההתקפית של חיל האוויר הישראלי; בקלות יטענו שכל מטוס קרב בצה"ל נושא מטען נפץ הרבה יותר גדול מטיל עימאד, ושמדובר בהרתעה לצורך הגנה עצמית.
נעשה סיכום ביניים: נראה שלאיראנים בהחלט יש אינטרס להגיע לקצב ייצור שיפיק 3,000 טילים בליסטיים בשנה. אבל האם זה אפשרי? ובכן, פה הסיפור מסתבך. יש סיבה מאוד טובה בגינה אף מדינה בהיסטוריה אף פעם לא ניסתה לבנות כל כך הרבה, וכל כך מהר.
הכי קרוב הגיעו הנאצים: קרוב לאלף טילים בשנה. ואנחנו מדברים על ה-V2, שגם היה טיל הרבה יותר פשוט וקל לייצור, וגם נבנה במפעלים עם פועלי כפייה יהודים שעבדו עד המוות; סיפרתי לכם על הפרויקט הארור ההוא, בהובלת ורנר פון בראון - מדען נאצי שארה"ב הפכה לגיבור לאומי.
אפילו ברית המועצות, שבנתה את טיל הסקאד המפורסם עבור כל מדינות הגוש הסובייטי ולקוחותיהן, לא בנתה יותר מכמה עשרות טילים בליסטיים בחודש. כשנפסק ייצור הסקאד ב-1987, התפוקה כולה עמדה על יותר מ-7,000 טילים - מספר מסחרר לכל הדעות; זה פשוט לקח לסובייטים עשרים ותשע שנה.
הסיבה היא שיש דברים שאי אפשר לבנות גם באיכות המינימלית שצריך כדי שהם אשכרה יעבדו, וגם במהירות. גם לטיל בליסטי פשוט כמו העימאד יש המון רכיבים עדינים מאוד, שחייבים דיוק ועבודת יד. למשל, מיכל הדלק והחומר המחמצן שלו צריכים להיבנות בצורה מושלמת ולהתחבר למשאבות שלהם כמו כפפה ליד. זה אומר שצריך לסרוק אותם ולחפש קמטים וחולשות עם ציוד רנטגן או אולטרסאונד.
המנוע מורכב ונבדק רק בעין של מומחה, וכך גם מערכות ההנחייה. וטיל העימאד כולו חייב בקרת איכות מעולה אחרי ההרכבה - אחרת, יתפוצץ בשיגור או ייפול בדרך. לכן אף מדינה לא בנתה בכזה קצב; מה הטעם לבנות טיל בליסטי שלא עובד? זה הרי לא מטוס, בו הטייס יכול לדווח על גיהוקים מוזרים מהמנוע, לחזור לנחיתה ובמוסך יתברר שאיזה פועל לא סובב שני ברגים עד הסוף.
אוקיי, בואו נתפרע קצת: נגיד שמלאך בא לחמינאי בחלום ואמר לו שאם לא יבנה 3,000 עימאדים בשנה, מחר בבוקר הוא קם בגוף של אישה איראנית, שנשואה לגבר כמוהו. מה יקרה אם איראן בכל זאת תנסה לבנות טילים בכזה קצב? חברות וחברים, האפקט יהיה כל כך הרסני עבורה במקרה כזה, שכמעט כדאי שהיא תצליח.
קודם כל, אמרנו שתשעה מיליארד דולר זה לא המון כסף, אך זה תופס רק במונחי צבא מערבי: עבור איראן זה קרוב לחצי מתקציב הביטחון שלה. בשנת 2025 הוא עמד על 23 מיליארד וזה היה זינוק של כ-35% בהשוואה ל-2024. וקל לשכוח: טיל עימאד עולה סביב שלושה מיליון רק כשתשתית הייצור שלו כבר קיימת; כדי לבנות טילים פי חמישה יותר מהר, תצטרך איראן להרים הרבה פסי ייצור חדשים, להקים מפעלי רכיבים, להכשיר פועלי ייצור וצוותי בקרת איכות.
קשה לדעת כמה כל זה יעלה, אך ניתן לקבל מושג כללי כשמסתכלים על מיזמי הרחבת ייצור אמל"ח רגיש במערב: נורת'רופ גראמן, חברה חכמה ויעילה עם גישה מלאה לתשתיות נדרשות, הצליחה להרחיב תשתית מנועי טילים בשבע שנים, במחיר של יותר ממיליארד דולר. אירוג'ט רוקטדיין דיווחה על השקעה של קרוב לחצי מיליארד כדי להכפיל קצב ייצור רכיבי מנועים פי שישה, וגם לה זה לקח הרבה יותר משנה - ובואינג זכתה לפני חודשיים בחוזה של 2.7 מיליארד דולר לייצור 3,000 ראשי ביות לטילים, שייבנו בקצב של 750 בשנה. לעומתן, לאיראן אין גישה לכל הרכיבים והחומרים, ותצטרך להקים מאפס יכולות ייצור ובזמן שיא; לא אופתע אם המחיר יגיע לעשרים מיליארד לפחות - ושמחיר הטיל הסופי יטפס דרמטית, אפילו יוכפל.
והכי יכאב עניין הדלק: הממשלה תצטרך לבוא לתעשייה הפטרוכימית שלה ולהגיד חבר'ה, תעצרו רגע. קחו אחוז מורגש מהתשתיות שלכם, ותמקדו אותו השנה רק בחומרי גלם לדלק טילים נוזלי. כולנו זוכרים שנפט מכניס לאיראן הון זר, בעוד ייצור טילים לשימוש עצמי לא מכניס גרוש, כן?
תחשבו מה זה יעשה למדינה; עד כה התמודדה ממשלת איראן עם הזעם הציבורי בזכות משחק עדין של נשיקה-סטירה: לעיתים החריפו אכיפה בהקשר דתי במחוז אחד, כדי שהמחאה שם תתנגש במחאות על יוקר המחייה. במקרים אחרים הקלו במיסוי או שלפו מענקים לסקטור ספציפי כדי שלא יעלה על הבריקדות. איך תיראה כלכלת איראן עם יותר הוצאות ופחות הכנסות? למה שהשלטון שם בכלל יקח סיכון כזה?
וזו השורה התחתונה של סיפור 3,000 הטילים: איראן היא לא אויב מטורף או אובדני, אלא יריב חכם ומדוד, ויותר מכל - תחמן. זה לא סוד שהאיראנים מאיצים את קצב ייצור הטילים הבליסטיים, הם רוצים להיות ערוכים לסיבוב הבא מולנו, כשאינם יכולים לדעת מתי יתחיל וכמה זמן יימשך. מה אם החליטו לנצל את ההזדמנות, ויצרו הטעיה עבור המקור של NBC? מה אם שתלו את הכוונה להגיע ל-3,000 טילים בשנה?
הרי ברור שאם המספר הגיע ממקור אמין, הוא יסוקר היטב בארה"ב ובישראל, אותן חשוב לאיראנים להפחיד ולהרתיע. הציבור ייחשף למספר הזה, ייבהל, ולא כולם יטילו ספק: הרי הדיווח בא מכלי תקשורת רציני.
כן - איראן בהחלט מתחמשת במהירות ועלינו להתמודד עם העניין, אך חשוב לזכור שזו תקופה בה גורמי כוח מנסים להתל בנו, להשפיע דרך הרגשות הכי בסיסיים - וחשוב להקפיד להיות ביקורתיים, ולנסות תמיד לראות מעבר לפחד. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
