מדיניות טראמפ מייצרת חלון הזדמנויות לישראל בתחום ה-AI
ההובלה העולמית של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית אמנם לא תאבד מכוחה בטווח הקרוב, אך שורה של צעדים שמוביל ממשל טראמפ מערערת חלק מיסודותיה. לאורך שנים, ארה"ב משכה אליה חוקרים ומומחים מכל העולם, בזכות מצוינות אקדמית, תשתיות מתקדמות, מענקי מחקר נדיבים, מדיניות ויזות ידידותית להון אנושי מובחר, והשקעות ציבוריות ופרטיות רחבות. כעת, לאור הקיצוצים המסיביים בתקציבי האוניברסיטאות, הקשחת מדיניות הוויזות לסטודנטים וחוקרים, המתיחות בין האקדמיה והממשל, צמצום תקציבי המחקר בגופים ממשלתיים, ופיטורים המוניים במסגרת תכנית ה-DOGE גם בגופים שמעסיקים חוקרי AI – נוצרת אווירת חוסר ודאות שיש לה השפעה גדולה גם בזירה הגלובלית.
המצב בארה"ב מייצר הזדמנויות למדינות אחרות שרוצות לשפר את מעמדן במירוץ ה-AI, ובאירופה כבר זיהו זאת. מספר אוניברסיטאות אירופאיות פתחו מסלולי מחקר חדשים והחלו במאמצי גיוס, שבמפורש או במרומז, מכוונים לחוקרים אמריקאים שחוששים מהקפאת תקציבים וממצב היחסים בין האקדמיה לממשל בארה"ב. גם הנציבות האירופית מגדילה משמעותית את התקציבים לתכניות, כמו ה-ERC, שמטרתן משיכת מדענים למדינות ביבשת. ישראל, לעומת זאת, לא מציגה אפילו ניסיון לנצל את ההזדמנות לטובתה.
כבר תקופה ארוכה שההייטק הישראלי מתמודד עם אתגרים קשים, בין היתר בגלל אי-היציבות המקומית, בזמן שרכבת ה-AI העולמית ממשיכה לדהור בקצב. אמנם יש דיון סביב השאלה אם ישראל מצליחה לשמר את התחרותיות של ההייטק גם בעידן ה-AI, או שתחרותיות זו נמצאת בסכנה אל מול תשומת הלב, התכניות הלאומיות, וההשקעה של מדינות אחרות בטכנולוגיה זו. אך על דבר אחד אין מחלוקת בין הצדדים: פיתוח הון אנושי איכותי בבינה מלאכותית הוא צורך עליון לתחרותיות של ישראל בזירה הטכנולוגית הגלובלית.
ההון האנושי האיכותי תמיד היה היתרון היחסי של החדשנות הישראלית. גם כשאנחנו יורדים במדדים הגלובליים של בינה מלאכותית, בעיקר בשל דירוג נמוך בהיבטי אסטרטגיה ממשלתית, רגולציה ותשתיות - ישראל עדיין מהמדינות המובילות בהון אנושי ובמחקר AI. אך גם ההישגים בתחומים אלה אינם מובטחים לאורך זמן.
אחת הבעיות הבוערות שצריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות והאקוסיסטם המקומי - היא בריחת המוחות. רק לאחרונה פורסם דוח "מדד ה-AI" של אוניברסיטת סטנפורד, שמראה כי ישראל היא שיאנית ההגירה השלילית של טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית. זו נורת אזהרה שמחייבת נקיטת פעולה מצד ישראל במטרה לשמר ולהרחיב את ההון האנושי במדינה.
מובן שישראל היא לא בהכרח היעד המועדף אחרי ארה"ב למומחי בינה מלאכותית. המציאות הפוליטית והביטחונית, כמו מדיניות ההגירה הקשיחה, והמחסור במשאבים אקדמיים שימשכו חוקרים, לא תורמים לאטרקטיביות של המדינה. אך דווקא על רקע זה, ולאור שינויי המדיניות והאווירה בארה"ב, נדרש מאמץ יזום ומרוכז: רענון תכניות הוויזות למומחים, שילוב כוחות בין האקדמיה, הממשלה והתעשייה, וקמפיין הסברה ממוקד - בראש ובראשונה בקרב זכאי חוק השבות – המדגיש את יתרונותיה של ישראל בתחום הזה.
זהו מאמץ לאומי הכרחי עבור עתידנו כמעצמה טכנולוגית. בעידן החדש של הבינה המלאכותית, שבו התחרות בין מדינות רק מתעצמת, על ישראל למנף את היתרון היחסי שלה – ההון האנושי. היכולת למשוך, לפתח ולשמר טאלנטים בתחום ה-AI תקבע אם ישראל תישאר בחזית החדשנות, או תהפוך לשחקנית שוליים בזירה הגלובלית. ללא קשר לחשיבות הקשרים עם הממשל האמריקאי, אסור לישראל להחמיץ את ההזדמנות שנוצרת בימים אלה.
דני בירן הוא עמית מדיניות בכיר במכון RISE Isreal
