המהפכה הבאה של האינטרנט תהיה בלתי נראית
כמשקיע הון סיכון שצפה במשך שנים בהתפתחות האינטרנט בגלי שינוי שונים, אני מאמין שאנו עומדים בפני השינוי העמוק ביותר עד כה. המהפכה הבאה של האינטרנט לא תהיה ויזואלית. היא תהיה בלתי נראית
במשך עשרות שנים האינטרנט סבב סביב מושג השימושיות: ממשקים נוחים, שימושיות קלה וזורמת, ועיצוב נקי. חברות כמו Wix, Shopify ושחקניות SaaS אחרות בנו את עסקיהן סביב עזרה למשתמשים להקליק, לנווט לקנות או להמיר. כעת הצורך היסודי הזה מתחיל להיעלם.
לפני כמה שבועות כתבתי שרשור ב-X על הקרב ההולך ומתרחב על הדפדפן ועל מה יקרה אם לא נזדקק לו. כלים מבוססי בינה מלאכותית כמו ChatGPT, Gemini ו-Perplexity הופכים את האינטראקציה לשיחה. במקום לגלוש, אנחנו פשוט שואלים: “מצא לי נעלי ריצה שחורות, מידה 43, עם ביקורות מצוינות.” “הזמן לי מלון ברומא לסוף השבוע הבא.”
הבינה המלאכותית מבצעת את הפעולה. אין דפדפן. אין אתר. אין ממשק.
זו אינה רק אבולוציה של ממשק המשתמש – זה תחילתו של היעלמותו.
סוף עידן השימושיות כפי שהכרנו
בעשור הקודם, מהפכת המובייל העבירה את משתמשי האינטרנט מהמחשב האישי לאפליקציות. החיפוש הפך מבוסס פידים, והניווט הפך לגלילה אינסופית. חברות שלא התאימו את עצמן, נעלמו.
כעת אנחנו ניצבים בפני שינוי עמוק יותר. ייתכן שבקרוב לא יהיו אפליקציות בכלל. הבינה המלאכותית תהפוך למערכת ההפעלה החדשה של האינטרנט, ותחבר משתמשים ישירות לפעולות ולתוצאות באמצעות טקסט או קול.
מה יקרה לחברות שהנכס העיקרי שלהן הוא עיצוב, הצגת מידע או חוויית משתמש, כשלא יישארו מסכים ותצוגות לשפר אלא יהיה צורך רק בתשובות שהשרתים צריכים לספק?
כשהתשתית מטפסת במעלה שרשרת המזון
המהפכה של ה-AI הגנרטיבי התחילה במבנה שכבות: ספקי מודלים בבסיס, וסטארטאפים שבונים עליהם אפליקציות מעליהם. אך הגבולות הללו מיטשטשים.
OpenAI ו-Anthropic מטפסות במעלה שרשרת המזון והופכות את המודלים שלהן למוצרים שלמים. הן כבר לא מספקות רכיבים לאחרים, הן מגישות את הארוחה כולה.
כך נוצרת דינמיקה חדשה: חברות התשתית עצמן הופכות גם לממשק.
שירותים מצומצמים לליבתם הבסיסית ביותר
המהפכה בבינה המלאכותית מאלצת חברות לצמצום ודיוק הערך שלהן. כשממשקים נעלמים, השירותים מופשטים לפונקציה הבסיסית שלהם, ומונגשים ישירות דרך API.
הערך כבר אינו באפליקציה או בחווית המשתמש, אלא בנתונים, בלוגיקה ובאישורים שמאחוריהם. שירות נסיעות הופך ל-API שמזמין. חנות הופכת ל-API שבצע מכירה. מוצר פיננסי הופך ל-API שמאשר או דוחה.
זהו אינטרנט של צינורות בלתי נראים, שבו כל מה שפעם היה ממשק ויזואלי, מתרחש מתחת לפני השטח.
החפיר החדש: נתונים, אמון והרשאה
איך מתחרים בעולם שבו כוח המחשוב וההפצה שייכים לענקים? בונים במקומות שהם לא יכולים.
בתחומים שבהם הגישה מוגבלת, הנתונים הם קניין רוחני, והאמון בספק השירות הוא חיוני. היתרון הגדול ביותר בעולם החדש של ה-AI כבר אינו כוח חישוב, אלא ההרשאה, היכולת לגשת, לאסוף ולפעול על סמך נתונים שאף אחד אחר לא יכול.
החפיר עובר הצידה.
מה הלאה
הגנים הסגורים הבאים הם עדיין שדות פתוחים: נתוני שרשרת אספקה, רגולציה מקומית, ארכיונים תרבותיים, מדע חדשני, נתוני אקלים. כל אחד מהם כרגע עדין מפוזר ומפוצל, פתוח, זמין, ומחכה לעיבוד.
כשהתשתית מטפסת גבוה יותר במעלה שרשרת המזון, היתרון התחרותי יגיע מאקוסיסטמים עמוקים ומגוונים, ולא בהכרח ממודלים גדולים יותר. הוא יגיע מקשרים, מגישה ותזמון נכון.
כשהממשק של האינטרנט מתמצה בשיחות טקסט או קול, נראה שהמהפכה האמיתית בחוויית המשתמש אינה קשורה כלל לממשק. היא קשורה לאמון, להרשאה ולערך הבלתי נראה.
ערן סביר הוא מייסד ושותף-מנהל בקרן ההון סיכון סביון ונצ'רס ויזם אינטרנט
