פרשנותפרויקט Q: מה פשר המכשיר המוזר מבית פלייסטיישן?
פרשנות
פרויקט Q: מה פשר המכשיר המוזר מבית פלייסטיישן?
בשבוע שעבר חשפה סוני אבטיפוס של מוצר נלווה שיריץ משחקים ישירות מקונסולת הפלייסטיישן דרך הוויי-פיי הביתי. המכשיר מבוסס על תשתית טכנולוגית איתנה, אולם מיהו קהל היעד? גם יתר אביזרי הפלייסטיישן אינם זולים וספק אם תג המחיר שלו יספק הצדקה כלכלית לקיומו
בשבוע שעבר חשפה סוני במפתיע מוצר די תמוה, בלשון המעטה, שקיבל שם אפוף מסתורין: "פרויקט Q". מדובר במכשיר שנראה כמו שלט פלייסטיישן 5 חצוי לשתיים, שהודבק משני צדיו של טאבלט עם מסך LCD בגודל שמונה אינץ' באיכות 1080p. המוצר שהציגה היה למעשה מעין אב-טיפוס, על כן סוני טרם נקבה במחירו של המכשיר.
המוצר מאפשר לשחקנים להריץ עליו משחקי פלייסטיישן דרך רשת הוויי-פיי הביתית. סוני ציינה כי המכשיר דורש רוחב פס של חמישה מגה-ביט לשנייה לכל הפחות, או 15 מגה-ביט לשנייה עבור חוויה מיטבית. כלומר המכשיר איננו הדור הבא של קונסולת ה-PS Vita הניידת, שכבר הלכה לעולם שכולו טוב. החומרה של פרויקט Q לא מאפשרת להתקין עליו משחקים, אלא המשחקים צריכים להיות מותקנים על גבי הפלייסטיישן 5 שנמצא בחדר אחר בבית.
האינטרנט מיהר ללעוג למכשיר המוזר. חלק בירכו על כך שסוני המציאה את קונסולת ה-Wii U (שהוכרזה ב-2011 וכללה מסך נלווה שפעל באופן דומה). אחרים צילמו את שלטי הפלייסטיישן שלהם מונחים לצד טאבלט, בתור בדיחה על העיצוב השנוי במחלוקת.
לסוני קיימת תשתית טכנולוגית מבוססת לצורך כך. עוד כאשר הכריזה על הפלייסטיישן 3 בשנת 2006, החברה הציגה את שירות המשחק מרחוק (Remote Play). תחילה, השירות היה זמין דרך קונסולות ה-PSP ולאחר מכן דרך ה-PS Vita. ב-2014, הוסיפה סוני תמיכה גם בסדרת הטלפונים והטאבלטים שלה. החל מ-2019, השירות זמין גם דרך מכשירי אנדרואיד ו-iOS. האפשרות לשחק על מסך הסמארטפון הקטנטן לא ממש קוסמת לי, אבל מניסיון אישי, האופציה קיימת ואפילו לרוב פועלת ללא שיהוי משמעותי שפוגם בחווית המשחק.
עולה השאלה: מדוע סוני נזכרה 17 שנים לאחר מכן להציג חומרה ייחודית עבור שירות המשחק מרחוק? ראשית, ייתכן כי חומרה ייעודית נוחה יותר לשימוש נייד מאשר חיבור מגושם בין סמארטפון לשלט פלייסטיישן. יש להניח גם כי החיבור לקונסולה יהיה מהיר וחלק יותר. בניגוד למכשירי צד-שלישי, המכשיר גם כולל את כל התכונות הייחודיות של בקר ה-DualSense של הפלייסטיישן 5, כמו מנוע רטט וכפתורי כתף עם רמת התנגדות משתנה. אלה עשויים להישמע כמו חידושים פעוטים, אבל מדובר בהבדל מהותי בחווית המשחק היומיומית.
זהו כמובן הימור מצד סוני, אבל החברה כנראה מאמינה שישנו ביקוש בלתי מבוטל למכשיר גיימינג משני, שיאפשר לאנשים להתרחק מהסלון ולהפסיק לחמוד את מסך הטלוויזיה המשותף בשביל לערוף ראשים ב-"God of War: Ragnarok". ההצלחה המטאורית של קונסולות הסוויץ' של נינטנדו מוכיחה זאת. מיקרוסופט מאמינה שבסופו של דבר הקונסולה תעבור מהסלון אל הענן - והצורך בחומרה ייעודית יחלוף מן העולם.
בהקשר הזה, מפתיע כי פרויקט Q לא מאפשר הזרמת משחקים מהענן ישירות למכשיר - בייחוד משום שסוני מציעה שירות משחקים מבוסס ענן: PS Now. הזרמת משחקים מהענן אמנם דורשת כיום תשתית אינטרנט איתנה מהממוצע, אבל ייתכן כי בעוד כמה שנים המכשיר היה יכול להימכר בנפרד מהפלייסטיישן 5.
באופן כללי, אסטרטגיית הענן של סוני נדמית מהוססת ומורכבת טלאים-טלאים. בשנת 2012, החברה רכשה את פלטפורמת הענן Gaikai תמורת 380 מיליון דולר ובעזרתה בנתה את התשתית ל-PS Now. אבל החברה לא משווקת את השירות הזה כמעט בכלל. סוני לא מנסה להתחרות במיקרוסופט, שכבר נמצאת כיום בדרך להיות המובילה בשוק הגיימינג בענן.
אם להודות על האמת, קונסולת הפלייסטיישן 5 איננה זולה כלל - וכך גם האביזרים שלה. המכשיר עצמו עולה יותר מ-2,000 שקלים. אם תצרפו לו את משקפי המציאות המדומה החדשים, מחיר החבילה כבר מתקרב ל-5,000 שקל. כל שלט נוסף יעלה כמעט 300 שקל, וכך גם זוג אוזניות הפלייסטיישן הרשמיות שסוני מוכרת. אינני מתיימר למתוח ביקורת על התמורה לכסף (סוני אכן מציעה חומרה איכותית בשנים האחרונות), אבל על כל פנים - החור בכיס יורגש.
עלינו לחכות ולראות מה יהיה המחיר של המכשיר החדש, שיצטרף לאקו-סיסטם של פלייסטיישן. עם זאת, במבט ראשון קשה למצוא איזושהי הצדקה כלכלית לקיומו. אם הוא יתומחר בדומה לבקר ה-DualSense Edge היוקרתי - שעולה בארץ כמעט אלף שקלים - אני מתקשה להאמין שהוא ימצא קונים. על פניו, פרויקט Q כנראה ילך בדרכם של אביזרי פלייסטיישן קדמונים, כמו ה-PS Vita והתשובה של סוני לנינטנדו Wii - שלטי הפלייסטיישן Move (אם מישהו זוכר אותם בכלל).
