בין אזעקה לאקזיט: Melio הזכירה לעולם שההייטק הישראלי הוא מערכת יירוט בפני עצמה
אתמול, כששובלי עשן המיירטים עדיין נראו בשמיים, קיבלנו תזכורת חדה לעוצמה אחרת לגמרי: חברת הפינטק הישראלית Melio נמכרה לענקית התוכנה Xero תמורת 2.5 מיליארד דולר - עסקה שעשויה להאמיר ל-3 מיליארד אם תעמוד ביעדים עתידיים. בטלוויזיות שידרו סיכומי ביניים של מלחמה חסרת תקדים, כשהעורף הישראלי סופג מאות טילים בליסטיים ב-12 ימי לחימה וכמעט באותה נשימה, הגיעה הכותרת על האקזיט.
זו אינה רק עוד שורה ברשימת ההצלחות; זו הצבעת אמון מהדהדת של שוק ההון הבינלאומי במותג-העל הקרוי “הייטק ישראלי”. משקיעים מוסדיים חוזרים ואומרים: הסיכון הביטחוני מתומחר - והחדשנות שווה את הפרמיה. הם לא קונים רק קוד; הם קונים תרבות של חדשנות וניהול שמצליחות לגדול ולהתפתח תחת לחצים שמעטים בעולם חווים.
Melio, שהוקמה ב-2018, זיהתה צורך פשוט: לאפשר לעסקים קטנים בארה״ב לשלם לספקים בכרטיס אשראי גם אם הצד השני אינו מכבד כרטיסים. היא קיצרה בירוקרטיה, חסכה זמן והפכה למנוע תשלומים של עשרות אלפי חנויות, מסעדות ומשרדי ראיית חשבון. הרוכשת - Xero - מקבלת “מכונה” מושלמת לתוך השוק האמריקאי, ו"על הדרך" מאות מהנדסים ישראלים שהוכיחו שהם מתפקדים מצוין גם כשאזעקה נשמעת לפתע בשיחות הזום.
תעשיית הטק המקומית היא תוצר לוואי מבורך של מציאות בלתי-אפשרית: חיים ממשבר למשבר, בתנאי אי ודאות קבועים כמעט ובכפיפה אחת גם השקעה בטכנולוגיות שמצילות חיים וחוסכות זמן וכסף גם מעבר לים. בשעה שאיראן משגרת לכאן טילים המכוונים למרכזי אוכלוסייה, זורעת הרס וגובה מחירים כבדים בחיי אדם, ישראל מציבה מולה כיפת ברזל של ידע, חדשנות ונחישות – עדות לפער העמוק בין כלכלה מבוססת נפט לכלכלה מבוססת הון אנושי.
אפילו הפרובוקציה האחרונה בצרפת לא הצליחה להשבית את החגיגה. כשהרשויות ב־Paris Air Show הציבו כיסויים שחורים סביב דוכני התעשיות הביטחוניות הישראליות, כדי להסתיר “כלי נשק התקפיים”, שמי המזרח התיכון הפכו לשלט החוצות היעיל ביותר: מערכות ההגנה הרב-שכבתית של ישראל סיפקה “סלון אווירי” בשידור חי, והוכיחה לקניינים הפוטנציאליים שהטכנולוגיה לא רק מצטיינת במצגות - היא מצילה חיים בזמן אמת.
ככל שהטילים והכטב"מים יורטו בדרכם לישראל, התחזק הפריים־טיים הגלובלי של “תוצרת כחול-לבן”. משקיעים שרואים בעיניים את ה-ROI הביטחוני, ואת הרלוונטיות האזרחית שלו, יודעים שהון אנושי שמצליח לפתח בזמן לחימה, ימשיך לספק תשואות גם ביום שקט. לכן, עוד לפני שאנחנו בודקים מי קיבל כמה אופציות ומתי ייפדו הבונוסים, כדאי להצדיע ל-DNA הישראלי שלא מפסיק לייצר פתרונות למרות, ואולי בזכות, המציאות. העסקה האחרונה היא תזכורת נוספת לכך שהיצירתיות הישראלית אינה חריגה בסטטיסטיקה אלא קו ייצור עיקבי: מערכת יירוט כלכלית שמסיטה אי-ודאות למסלולי צמיחה.
הלקח ברור: אם המשקיעים מניו זילנד ועד ניו-יורק מוכנים להמר על חברה מקומית ברגע של מתח ביטחוני קיצוני, גם כאן בישראל נדרש להמשיך ולהשקיע בחינוך טכנולוגי, ריאלי ומדעי, בתשתיות מחקר אקדמי, במחשוב מואץ ומתקדם, בבינה מלאכותית נגישה וגם ברגולציה חכמה שתאפשר לאקוסיסטם להיות תחרותי בזירה העולמית. הכותרות של המלחמה יחלפו; המוניטין שנבנה עכשיו הוא המגן האמיתי שלנו לשנים הבאות.
חלק מהניצחון הזה טמון בהשפעה הבלתי-פוסקת של ישראל במחקר ופיתוח. אחוז ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח בישראל כ-5.6% מהתמ״ג הוא מהגבוהים בעולם, והמגזר העסקי מממן מעל שלושה רבעים ממנו. יותר מ-10% מכוח העבודה מוגדר “עובדי חדשנות”, והקשר המשולש אוניברסיטאות-מכוני מחקר-יחידות צה״ל מניב פס ייצור של כישרונות שמזין הן את הסטארט-אפים והן את מרכזי הפיתוח של תאגידי-ענק בינלאומיים. כאשר המשקיעים בוחנים את הרכישה של Melio הם רואים לא רק חברה אחת, אלא אקוסיסטם שמסוגל להסתגל, להשתכלל - ולהמציא עצמו מחדש בכל משבר.
דרור בין הוא מנכ"ל רשות החדשנות
