שינוי תפיסה: קוד פתוח כריבונות דיגיטלית לישראל
הלקח מפרשת מיקרוסופט והיכולת שלה להוריד את השאלטר, אפילו באופן חלקי, ליחידה טכנולוגית כמו 8200, חייב להיות חד וברור: החלטה חד צדדית של תאגיד בינלאומי, גדול ומשמעותי ככל שיהיה, לא יכולה לשתק מערכות קריטיות לביטחונה והתנהלותה של ישראל כמדינה. זה לא עניין טכני אלא פגיעה ישירה בריבונות.
בעידן שבו השיח הבינלאומי עדין ושברירי, ישראל כמדינה לא יכולה להמשיך להרשות לעצמה להיות שבויה בידי ענקיות טכנולוגיה זרות. בעולם טכנולוגי מתקדם, שבו המידע הוא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר, מי שלא מגן עליו מוותר בעצם על ריבונותו. לכן, היכולת לפתח ולהשתמש בקוד פתוח, והוא לא רק כלי טכנולוגי, אלא מהווה בסופו של דבר מפתח לעצמאות לאומית. בעולם של היום, קוד פתוח הוא לא פחות מריבונות.
לישראל כמדינה, למערכות הביטחון שלה, ולכלל הגופים העוסקים בשמירה על התשתיות הקריטיות לתפקוד המשק, חייבים להחזיק ביכולת לגישה מלאה, שקיפות, ובקרה למערכות הטכנולוגיות, מבלי להיות תלויים בגורם אחר. המדינה חייבת לדעת בדיוק מה רץ על התשתיות שלה. קוד פתוח מאפשר לקיים ביקורת עצמאית, לבצע איתור של פרצות ותיקון מיידי שלהן, וכל זה ללא תלות בגורמים זרים.
כל ישראלי מבין ויודע עד כמה חשובה העצמאות הביטחונית שלנו. כאשר מיקרוסופט הודיעה בשבוע שעבר כי החליטה לחסום, באופן חלקי, ליחידת 8200 את הגישה לשירותי הענן שלה, קיבלנו תזכורת כואבת שהמידע שלנו מצוי בידיים של אחרים. כאשר מחזיקים בקוד פתוח, השליטה נשארת אצלנו גם ברגעי לחץ גיאו פוליטיים.
החזקה של המדינה בקוד פתוח למערכות הטכנולוגיות הקריטיות היא גם דבר שיכול להוות מנוע צמיחה כלכלי. במקום להוציא מיליארדים על רישיונות זרים, המדינה יכולה להפנות את המשאבים שלה לטובת השקעה בפיתוח ידע מקומי, במקומות עבודה וביתרון טכנולוגי ישראלי.
עצם ההחזקה של מדינה בקוד פתוח גם יכול לשדרג את איכות השירותים שלה לאזרחים. קוד פתוח מאפשר לבנות שירותי בריאות, תחבורה, חינוך ותשלומים דיגיטליים מדויקים ומהירים, מותאמים לצרכים שלנו ולא לאינטרסים של אחרים. תארו לעצמכם מצב שבו אפליקציית תשלומים או מערכת בנקאית זרה מחליטה, מסיבה פוליטית או עסקית, לחסום לישראלים את השירות. ביום אחד אזרחים לא מצליחים לשלם ארנונה, להעביר משכורת או לקנות כרטיס אוטובוס. זו לא תקלה טכנית אלא פגיעה ישירה בריבונות חיי היומיום. בקוד פתוח אפשר לתקן, להקים תשתית חלופית ולהחזיר את השליטה מיד לידיים מקומיות.
אז איך משנים את התפיסה של המדינה בפועל? מקבלי ההחלטות צריכים לגבש מדיניות ממשלתית מחייבת שבמסגרתה כל רכש ציבורי יתבסס על מערכות פתוחות ושקופות. בנוסף, צריכים להפנות משאבים להשקעה בכחול לבן, הקמת מרכזי פיתוח לאומיים לקוד פתוח קריטי בשיתוף של הממשלה, האקדמיה והתעשייה. על הממשלה גם לדאוג לקיים שילוב של גורמים בינלאומיים יחד עם שליטה מקומית, כלומר שהשותפות בפרויקטים גלובליים יתבצע תוך ניהול ובקרה בישראל על הרכיבים הקריטיים. וכמובן שגם סטנדרטים גבוהים לאבטחה כאשר הקוד הפתוח יהיה חייב להיות מגובה במנגנוני בקרה ועדכונים רציפים.
בשורה התחתונה: קוד פתוח הוא לא עוד בחירה טכנולוגית. הוא מגן על הריבונות, מבטיח ביטחון לאומי ומעניק יתרון כלכלי. ישראל תתמודד בשנים הקרובות מול מציאות גיאו פוליטית מורכבת שבה שליטה בתשתיות דיגיטליות היא תנאי לעצמאות. אסור לה להמשיך להיות תלויה בכפתור של חברה זרה.
הזמן לפעול הוא עכשיו. אם ישראל רוצה לשמור על עצמאותה במגרש העולמי עליה להפוך את הקוד הפתוח לאסטרטגיה לאומית.
קובי שמואלי הוא מנכ"ל חברת iNori המייצגת בישראל את תאגיד הפינטק היפני Soramitsu
