הקטר הכחול יכול, הגיע הזמן שנחבר אליו את קרונות הרכבת
אחד מסיפורי הילדים המוכרים ביותר, והיסודיים ביותר בתרבות היזמית, הוא סיפורו של הקטר הכחול שיכול. בסיפור, רכבת צעצועים נתקעת על המסילה וזקוקה לסיוע. בזה אחר זה מופיעים קטרים גדולים ומרשימים, המסבירים מדוע אינם פנויים לסייע במשימה. לבסוף, המושיע מופיע בדמות קטר כחול קטן, המתחבר אל הקרונות, ובתעצומות נפש סוחב את הרכבת אל מעבר להר, ומביא את הסיפור אל סופו הטוב.
מי שיעיין בדו"ח ה OECD שהתפרסם השבוע על סקטור הבינה המלאכותית בישראל, יזהה דמיון בין הסקטור הזה לבין הקטר הקטן. למרות גודלה הצנוע, בתחום הבינה המלאכותית ישראל בולטות לטובה: בחדשנות מדעית, בגיוס הון, ובמסחור טכנולוגיות. ישראל מדורגת בעשירייה הפותחת בעולם בהשקעה, חדשנות ויישום בינה מלאכותית.
קטר כחול לבן שכזה הוא מצרך חיוני לכלכלה הישראלית בתקופה מאתגרת זו. גם לאחר שישקע אבק המלחמה, ישראל עלולה למצוא עצמה במציאות כלכלית לא קלה. לאחר מלחמת יום הכיפורים, נסיבות דומות הובילו לעשור כלכלי אבוד. בתנאים אלה, הובלה בבינה מלאכותית עשויה להיות המפתח שיעביר את ישראל ממיתון לצמיחה.
ואולם, באותו הדו"ח מופיע גם תמרור אזהרה בוהק לישראל. כמו בסיפור הילדים, ההתקדמות לא תלויה רק בקטר, אלא בחיבורו לקרונות. הדו"ח מאתר כישלון עקבי של ישראל בחיבור הקטר לקרונות המשק. מגזרים מסורתיים והמגזר הציבורי בישראל מאחרים לאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית. הכישורים הדיגיטליים הממוצעים של הציבור הישראלי נמוכים ביחס לעולם. כך נוצרת כלכלה דואלית: ישראל מסוגלת ליירט טילים בחלל, אך לא לחשב כהלכה את תלושי השכר של המורים.
למזלנו, את המצב הזה ניתן לשנות במאמץ משותף. ההייטק הישראלי מעוניין להירתם למשימה: מיד לאחר ה 7.10 התגייסו מאות חברות הייטק לפתח ולהטמיע בהתנדבות טכנולוגיות שתסייענה למדינה להתמודד עם המשבר. החברות הללו משקיעות כסף רב בהתממשקות לתשתיות הענן הממשלתיות, כדי לאפשר הטמעה מהירה של טכנולוגיה בישראל. גם הירתמות החברות הללו למאבקים להשבת החטופים ולמען הפרדת רשויות מעידה על מחויבותן לחברה הישראלית. במקביל, אלפי עובדים במגזר הציבורי פועלים במרץ לקידום חדשנות: מיזמים כמו מכרזי האתגר וזירת האתגרים הממשלתית מחברים בין צרכי המגזר הציבורי לפתרונות מהתעשייה. קולות קוראים לשת"פ עם האקדמיה ולהטמעת בינה מלאכותית בממשלה מניבים פרויקטים פורצי דרך. הגדלת ההשקעה במיזמים שכאלה תאפשר לרתום את קטר הבינה המלאכותית לשיפור השירות, עבור כל תושבי ישראל.
במפגש בין הבינה המלאכותית לשירות הציבורי מתגלה שהפוטנציאל החברתי של הבינה המלאכותית עצום: בחינוך – למידה מותאמת אישית ומניעת נשירה; בבריאות – אבחון מוקדם ומניעת מגיפות; בתחבורה – הפחתת תאונות דרכים, צמצום העומס בכבישים, ושיפור התחבורה הציבורית; ברווחה – איתור אוכלוסיות בסיכון, מניעת התמכרויות, מיצוי זכויות ומניעת שחיקת עובדים. בעת מימוש הפוטנציאל הזה, חשוב לזכור שהטמעה נכונה של בינה מלאכותית דורשת אחריות, זהירות ושקיפות ציבורית. באמצעות שילוב בין ראייה חברתית ומומחיות טכנולוגית, ניתן להטמיע את הטכנולוגיות הללו באופן מוצלח, ולתרגם חדשנות טכנולוגית לשינוי חברתי אמיתי.
דו"ח ה OECD מראה לנו כי לקטר הבינה המלאכותית שלנו, בצבעי כחול-לבן, יש יכולות פנומנליות. הוא מציב אותנו בעמדת זינוק מצוינת במרוץ הבינה המלאכותית העולמי. משימתנו כעת היא לחבר את קטר הבינה המלאכותית לקרונות המגזר הציבורי, כדי שהרכבת הישראלית תזנק לעבר שגשוג חברתי וכלכלי. כי כמו בסיפור הילדים – החיבור בין האנרגיה היזמית למטרה החברתית, הוא זה שמבטיח שהרכבת תגיע אל היעד.
ניר ינובסקי דגן הוא ראש תחום חדשנות בחטיבת הבינה מלאכותית ודאטה במערך הדיגיטל הלאומי
