סגור
קניין רוחני

החיבור שבין AI, קניין רוחני ופטנטים – איך כותבים פטנט על תוצר של בינה מלאכותית?

כיצד מתייחס עולם המשפט והקניין הרוחני לשאלות העולות מתחום ה-AI, אחד התחומים הצומחים והמסקרנים ביותר כיום? שוחחנו עם גורמים בכירים בעולם הטכנולוגיה וה-IP, כדי להבין טוב יותר את ההשפעה של ה-AI על החיים של כולנו, ואת השאלות המשפטיות שהתחום מעלה

תחום ה-AI נכנס לאחרונה לתודעה הציבורית בזכות פתרונות משני מציאות כמו Dall-e, ChatGPT ועוד. אין ספק שלתחום יש עתיד מבטיח, ופתרונות אלו ואחרים עוד ישנו וישפיעו על תחומים רבים כמו חינוך, טכנולוגיה, וכמעט כל תחום בחיינו.
אחד התחומים שצריך להתמודד עם השפעות ה-AI הוא תחום המשפט. בתי משפט ברחבי העולם משתרכים כיום מאחור בנושא הבינה המלאכותית ובפרט בעניין הפטנטים שנוצרים על ידי שימוש בבינה מלאכותית ומגדירים כי רק "בני אדם טבעיים" רשאים לכתוב פטנט.
הפטנטים בתחום כמובן גם מתקשרים פעמים רבות בעניין זכויות היוצרים על היצירות, זאת משום שבתהליך יצירת מוצר חדש ישנו שימוש במיליוני תמונות וטקסטים קיימים על מנת ליצור תוצר חדש.
הזמנו לפאנל מומחים מיוחד את אבי יושעי, CTO מיקרוסופט ישראל, אמיל אלון, מייסד ומנכ"ל רזונאי, פרופ' ינאי עופרן, מייסד ומנכ"ל Biolojic Design ועו"ד רועי מלצר, ראש תחום טכנולוגיית מחשוב בקבוצת ארליך, כדי לדבר על ההשפעה של בינה מלאכותית על החיים שלנו בעתיד הקרוב והרחוק, ועל ההיבטים של פטנטים וזכויות יוצרים, בתחום שמעלה הרבה יותר שאלות מתשובות ברורות.

אם כן, בכל הנוגע לשאלה על השפעת ה-AI על החיים שלנו בשנים הקרובות, אומר יושעי כי נראה אותו בשיפור היעילות עבור צרכנים והשירותים שארגונים מציעים ללקוחות שלהם. באשר לשאלות האתיות של AI, יושעי אומר כי AI נבנה על דאטה, כאשר אחד החששות הוא שיש נטייה אצל מי שמכניס את הדאטה למערכת, כך שאוכלוסיות שלמות עשויות להיות מודרות. במיקרוסופט הוקמה ב-2017 ועדת אתיקה להגדרת העקרונות של ייעול ומימוש AI: הגינות, שוויון, אבטחה של הפרטים האישיים. ההשקעה של מיקרוסופט ב-OpenAI, לדבריו, נועדה לתת שירותים כמו תשובה לחיפושים ברשת מבלי שהמשתמשים יצטרכו לנבור ולנסות לפרש את התוצאות במנועי החיפוש. בנוסף, AI יוכל לעזור למפתחים בתור 'עוזר וירטואלי'.
באשר ליתרונות של AI במרחב הציבורי, אלון אומר כי רוב החשש בהיסט המשפטי נובע מהממשק בין האדם ליכולות ה-AI, שרושמות קצב התפתחות מואץ, שקורה בין השאר מתחת לפני השטח. כיום המערכות האלו יודעות גם לשפר את עצמן, כאשר השאלה היא מהו הממשק לבין אינטליגנציה כזו? ChatGPT למשל, מנגיש שפה טבעית. להבדיל, יש מנועי חיפוש אחרים הרבה יותר מובנים. לדבריו, המרחב הפיזי יכול להיות חכם, ב-AI המערכת תזהה את הכוונה שלנו, באופן חלק, תקפיץ את האינפורמציה שרלוונטית לנו. בנוסף, תפעול של המרחב הפיזי, תקלות ולמידה של האינטראקציה מול האנשים. חלק נוסף הוא רובוטים שעוזרים לעשות תחזוקה שוטפת או תגובה לאירועים – מהלך שהולך וגדל. האתגר הגדול הוא הממשק מול האדם. אין התפתחות 'נכונה', וזה מה שיפה. העולם לא יודע לאן זה הולך באופן מדויק.
פרופ' עופרן מדבר על הקפיצה מלפני 5 שנים ואפילו לפני שנה וחצי. בניגוד לחיפוש מתכון קיים, Chat GPT בונה מתכון מכל הדאטה. תרופות הן מולקולות שמשנות תהליכים ביולוגיים. עד היום, גם כשהשתמשו במדעי המחשב בפיתוח תרופות, אמרו למחשב לחפש מולקולה קיימת שאולי יכולה לעזור בריפוי סרטן. הדור הבא של AI, יכול לכתוב אלגוריתם שמסתכל על כל המולקולות הקיימות ולתכנן מולקולה חדשה, שלא קיימת, שעשוה דברים שאף מולקולה קיימת לא יודעת לעשות. בנוסף, בינה מלאכותית מאפשרת לתכנן תרופה אחת עבור כולנו, אבל תדע לבצע פעילות מותאמת למטופל.
לדברי עו"ד מלצר על הנושא המשפטי, הטכנולוגיה מהירה יותר מהחוק. החוק איטי ומשתנה מאוד לאט, ועד שהוא תופס את הטכנולוגיה, היא משתנה עוד פעם. במצב כיום הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר, כך שאנחנו נמצאים באי ודאות ואין תשובות מוחלטות. עם זאת, בכל הנוגע לזכויות יוצרים, מנועים שמייצרים תמונות, שואלים 'מי ייצר את התמונה?'. יש אדם שהגדיר את הפקודה, הפרומפט. ויש מכונה שמייצרת. אי אפשר להגיד שהזכויות הן של המכונה עצמה. בקשר לפרומפט, השאלה היא האם הגדרתה רעיון היא זכות, והאם יש אופי מבחין לכך. בנושא הפטנט, לא ענו על השאלה- במקרים עד כה מכונה לא יכולה להיות ממציאה. המצב כרגע הוא קצת פרוץ.
בקשר לשאלה האתית, עו"ד מלצר אומר כי האנלוגיה הרלוונטית ביותר מבחינתו היא ההבדל בין יצרן פטישים ליצרן מכוניות חכמות- יצרן פטישים אינו אחראי למישהו שלקח את הפטיש והרג איתו, בעוד שיצרן רכבים חכמים צריך לשאת באחריות של מכונית אוטונומית שהרגה מישהו בתאונה, משום שהוא ייצר מכונה שחושבת ולוקחת החלטות בעצמה.
אם כן, אין ספק שהתחום לא מפסיק להתפתח ולהציג יכולות חדשניות שהעולם רק חלם עליו עד לאחרונה, אך עדיין ישנן שאלות אתיות חשובות והיבטים משפטיים שנותרו פרוצים. עתיד ה-AI יעסיק רבות את העולם (ואת העולם המשפטי) בשנים הקרובות.