ניתוח
הגבלת היצוא הופכת במהירות למלחמת טכנולוגיה עולמית
המגבלות על ענקית השבבים אנבידיה לא נועדו לשרת את המטרה הקלאסית של צמצום הגירעון המסחרי, אלא לשמש כלי בלימה נגד ההתקדמות הטכנולוגית של סין. מבחינת טראמפ בלימת סין גוברת על קידום הכלכלה האמריקאית אף במחיר של פגיעה בייצוא, בהכנסות ובשוק החופשי. הסכנה המיידית: פגיעה קשה בחדשנות
החשש הגדול, לפיו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לא יסתפק ב"מסע מכסים" אלא מוביל מהלך עמוק, רחב וכוללני הרבה יותר — מלחמת סחר מלאה ואף מלחמה קרה חדשה, הולך ומתממש. למגבלת הסחר המוכרת - המכסים על יבוא, מצטרפות כעת גם הגבלות ליצוא (רשיונות). יחד, הם מחליפים את עקרונות הסחר החופשי שהעולם מכיר מאז מלחמת העולם השנייה ואשר החלו להתערער עוד בקדנציה הראשונה של טראמפ.
מעבר להטלת מכסים כלליים על סחורות המיובאות ממדינות שונות, הנשק החדש - הגבלות היצוא - מכוון בעיקר לסין. הממשל האמריקאי מתמקד כעת בכלים מתוחכמים יותר, כמו מגבלות רגולטוריות על ייצוא של טכנולוגיה מתקדמת. בראשן עומדות חברות אמריקאיות המייצרות שבבים — ובעיקר שבבי בינה מלאכותית (AI), המהווים את ליבת הדור הבא של הטכנולוגיה הגלובלית. כעת, לא מדובר רק בהצהרות או באזהרות, אלא במדיניות רשמית, עםצווים ותג מחיר כלכלי.
הפסד של 5.5 מיליארד דולר בדו"חות
חברת אנבידיה (Nvidia), יצרנית השבבים הגדולה בעולם, היתה הראשונה שנפגעה באופן בולט מהמהלך. אתמול הודיעה החברה כי היא נאלצת לרשום הוצאה חד־פעמית בגובה של 5.5 מיליארד דולר, כבר בדו"חות הרבעון הראשון של שנת הכספים 2026.
ההוצאה הזו נובעת מעלויות עודפות שנוצרו בעקבות המגבלות החדשות שהטילה ממשלת ארה"ב על ייצוא שבבי AI לסין ולחמש מדינות נוספות. המכירות השנתיות שלה בסין עומדות על בין 12 ל־15 מיליארד דולר וזהו השוק הרביעי בגודלו במכירות אנבידיה, אחרי ארה"ב, סינגפור וטייוואן.
"ממשלת ארה"ב הודיעה לאנבידיה כי היא דורשת רישיון לייצוא לסין (כולל הונג קונג ומקאו) של מעגלים משולבים מסוג H20, וכל מעגל אחר המשיג את רוחב הפס של הזיכרון, רוחב הפס של החיבור הפנימי, או שילוב שלהם", ציינה אנבידיה בדיווח.
מדובר בעיקר בשבבים מסוג H20, שנחשבים לגרסה מוחלשת של ה־H100, ספינת הדגל של אנבידיה — אשר פותחה מראש כדי לעמוד בתנאי הרגולציה הקודמים שהיו בתוקף בתקופת ממשל ביידן.
כעת, גם הגרסה "המותרת" הזו נחסמה, והמשמעות עבור אנבידיה ברורה: מלאי עצום שלא ניתן למכור, התחייבויות כלפי לקוחות שלא יכובדו, והכנסות אבודות. המחיקה האמורה של 5.5 מיליארד דולר תירשם בדו"חות הרבעון הראשון של אנבידיה שיתפרסם ב־27 באפריל. אנבידיה בחרה להקדים תרופה למכה ולבצע הפחתה מלאה ומיידית של שווי המלאי הקשור לשוק הסיני — מה שמעיד על הערכה פנימית שהשוק הזה, לפחות בטווח הקרוב, עלול להימחק עבורה לחלוטין.
ממכסים לחסמים טכנולוגיים
המגבלות החדשות אינן זמניות או מותנות — הן בלתי מוגבלות בזמן ולפיכך מבטאות שינוי תפיסתי במדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ ומקורביו מרחיבים את השימוש במונח שמכונה NTB שפירושו: NonTariff Barriers, חסמים לא־מכסיים, בהם נכללים רישיונות, מגבלות רגולטוריות, תקנות ביטחוניות ועוד.
המהלך אינו נועד לשרת את המטרה הקלאסית של צמצום הגירעון המסחרי, אף שהוא ממשיך לגדול מול סין ובסוף 2024 הוא כבר חצה את רף 300 מיליארד דולר, אלא נועד לשמש ככלי בלימה אסטרטגי נגד ההתקדמות הטכנולוגית של סין. יתרה מזו, המהלך רק יפגע ביצוא ובכך יגדיל עוד יותר את הגירעון המסחרי מול סין. אך ברגע שטראמפ נאלץ להכריע בין היעדים, הוא מעדיף לעכב את סין מאשר להטיב עם כלכלת אמריקה.
הטקטיקה הפעם, כפי שמבהירים בכירים בממשל, היא למנוע מסין גישה לטכנולוגיות מתקדמות שעלולות לאפשר לה להגיע לעליונות טכנולוגית בתחומים כמו AI, מחשוב־על, אוטומציה צבאית ועוד. וכך, בלימת סין גוברת על קידום הכלכלה האמריקאית — אפילו במחיר של פגיעה בייצוא, בהכנסות ובשוק החופשי. המהלך החדש אינו מפתיע. הרמזים הראשונים התקבלו כבר בשבוע שעבר אז הודיעה ממשלת ארה"ב לאנבידיה כי עליה לקבל רישיון ייצוא בלתי מוגבל בזמן כדי למכור את שבבי ה־H20 שלה לסין. כאמור, שבבי ה־H20 באו לעולם בעיקר כדי לעקוף את הגבלות הקודמות שהיטל ממשל ביידן על אנבידיה בכל הקשור למדינות כמו סין.
באופן המוצהר ביותר ממשל טראמפ מדגיש כי המהלך נועד למנוע את הסיכון ששבבים אלו - שהם בעלי ביצועים גבוהים - ישמשו "לשימוש במחשב־על בסין לרבות לשימושים צבאיים. המטרה ברורה: למנוע יתרון טכנולוגי לסינים בכל מחיר. האמריקאים כבר הפיקו לקחים מאירוע של הצ'אט בוט הסיני DeepSeek AI בינואר האחרון. כעת הם בוחנים איך כל טכנולוגיה חדשה שארה"ב מביאה לעולם עלולה לשמש את הסינים בפיתוח יכולות בינה מלאכותית משלה.
החרב המתהפכת של טראמפ
השווקים הפיננסיים לא נשארו אדישים. מניית אנבידיה צנחה אתמול במסחר בניו יורק ב־6.9%. המתחרה העיקרית שלה, AMD, ירדה אף יותר — 7.4% — שכן גם עליה חלות המגבלות החדשות.
התגובה התפשטה מהר ליתר יצרניות השבבים ברחבי העולם. בדרום קוריאה, מניות החברות סמסונג ו־SK Hynix, המספקות רכיבי זיכרון ומודולים לתעשיית ה־AI, ירדו ב־2% עד 3%. גם באירופה, חברת ASML ההולנדית, יצרנית הציוד לייצור שבבים (ליטוגרפיה), ירדה ב-5.2%. מנכ"ל ASML עצמו הודה כי הצעדים האחרונים של הממשל האמריקאי הגבירו את אי־הוודאות בתעשייה — ואף עשויים להשפיע על ההשקעות במחקר, פיתוח ופריסה של טכנולוגיות חדשות.
מעבר להשלכות הגלובליות, עולות שאלות כבדות משקל בתוך ארה"ב עצמה: האם טראמפ מוביל את אמריקה ליתרון תחרותי — או לפגיעה ארוכת טווח בחדשנות ובכושר הצמיחה של תעשיית ההייטק. כבר עתה יש מי שמזהיר: אם ענקיות כמו אנבידיה, אינטל, AMD ואחרות לא יוכלו למכור לשווקים מרכזיים כמו סין, הרי שייפגעו גם ההכנסות שמממנות את המחקר והפיתוח — להמשך הפיתוח הטכנולוגי של התעשייה כולה.
כאשר מדובר בסין, אין רפוליקאים ואין דמוקרטים: אפילו הסנטורית אליזבת וורן, מהאגף השמאלי, התערבה לאחרונה בשיח, במכתב חריף למשרד המסחר האמריקאי, בו הזהירה מפני צבירת שבבים אמריקאיים בידי חברות סיניות, בעוד שסטארט־אפים אמריקאיים נאבקים בגישה לטכנולוגיות. היא קראה להחמרת הפיקוח, ולהטלת מגבלות נוספות. אבל ככל שהמגבלות מתרחבות, כך גובר הסיכון לפגיעה הפוכה — לא רק ביריבים זרים אלא גם ביצרנים מקומיים.
סכנה לפגיעה ביצירתיות וביעילות
מה שמטריד באמת את השוק הוא העובדה שהמציאות החדשה מונעת לא על ידי טכנולוגיה, ביקוש או חדשנות, קרי, משתנים כלכליים - אלא על ידי גיאופוליטיקה. התעשייה כבר לא מגיבה לצרכים של לקוחות או למגמות שוק, אלא לתכתיבים פוליטיים. וזה רק מתחיל: לחצים פוליטיים גוברים בתוך ארה"ב לקרוא להרחבת מגבלות הייצוא, להגברת ההפרדה (Decoupling) מסין, ולצמצום גישה סינית לכל מה שנחשב "רגיש" טכנולוגית.
הסכנה? פגיעה ביצירתיות, ביעילות, ובהובלה הגלובלית של חברות אמריקאיות, שמאבדות גישה לשווקים מרכזיים ונאלצות לוותר על יתרון תחרותי.
מהלכי טראמפ אולי מצטיירים כתקיפים ונחושים — אך הם עלולים להפוך לחרב פיפיות מסוכנת. לאורך ההיסטוריה, פגיעה בסחר חופשי של סחורות, שירותים וטכנולוגיות ובפרט כזו שנשענת על עקרונות ביטחוניים ולא כלכליים, לא הצליחה לשמש מנוע צמיחה ארוך טווח לפיתוח אנושי ושגשוג כלל עולמי.
אנבידיה לא היתה מפתחת את H20 אילולא העריכה את חשיבות השוק הסיני. העובדה שהיא נאלצת כעת למחוק אותו מדו"חותיה, ולספוג הפסדים עצומים, מעידה על הגישה המדיניותית החדשה שמאיימת על הכלכלה.
