פרשנות
רכישת Q.ai הישראלית: אפל לא קנתה מוצר — היא קנתה עתיד
רכישת הסטארט-אפ הישראלי שפועל מתחת לרדאר ופיתח טכנולוגיה לזיהוי דיבור גם ללא קול, מדגימה היטב את האסטרטגיה של אפל: קניית טכנולוגיות עומק נקודתיות כדי לצמצם פערים טכנולוגיים ולהכין את הקרקע לדור המוצרים הבא, בלי להשקיע במותגים מוכנים. זה מה שהיא מקווה לקבל כעת
יש סיבה טובה לכך שאפל רכשה את Q.ai הישראלית. הרכישה, בשווי מוערך של בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד דולר – נאה, אך לא באותה ליגה של רכישות מקומיות שראינו בעבר – היא השנייה בגודלה בהיסטוריה של אפל. היא נוגעת ישירות לאסטרטגיה שמנחה את אפל, ולמה שהיא מתכננת לעשות עם Q.ai. ויש סיבה שבשעה שענקיות טכנולוגיות אחרות מוציאות עשרות מיליארדי דולרים על רכישות ענק מתוקשרות, הרכישות של אפל מסכמות לרוב במאות מיליוני דולרים, ורק בשני מקרים בעבר, עד אתמול, נכנסו ל"מועדון שלושת הפסיקים". ענקיות אחרות קונות מותגים מוכרים, שירותים מבוססים או טכנולוגיות מפותחות במלואן.
מנגד אפל, שמעדיפה לעשות את כל עבודת הפיתוח שלה אין-האוס, קונה כמעט תמיד טכנולוגיות עומק. פיתוחים נקודתיים ומתקדמים, שעוזרים לה לצמצם פערים או לבצע קפיצה משמעותית במוצרים ובשירותים שלה. היא שילמה מיליארד דולר ב-2019 על פעילות המודמים של אינטל כי התקשתה לפתח מודמי דור 5 בעצמה. אנוביט הישראלית היתה שווה לה חצי מיליארד דולר ב-2011 על מנת לחזק את פיתח שבבי הזיכרון שלה. במקרים הנדירים שבהם קנתה מותג, כמו שאזאם ב-2017, היא עשתה זאת בעיקר בשביל טכנולוגיית זיהוי השירים של החברה. רכישות אחרות, כמו NeXT ב-1996 או ביטס ב-2014 (העסקה הגדולה בהיסטוריה של החברה, 3 מיליארד דולר), עסקו פחות בטכנולוגיה ויותר באנשים שאפל ביקשה לגייס את הכישרונות שלהם. רכישת נקסט החזירה לה את סטיב ג'ובס, ביטס הביאה לה את מוגול המוסיקה ג'ימי איובין, שסייעה לה להשיק את אפל מיוזיק ולהחיות את פעילות האוזניות שלה.
לאסטרטגיה הזו יש יתרונות. היא זולה יותר מרכישות ענק, ואת החברה הנרכשת קל יותר לשלב במבנה הארגוני של החברה. לרוב, היא, הטכנולוגיה והעובדים שלה יוטמעו פשוט במחלקה רלוונטית. במקרים היותר קיצוניים, כמו רכישת אנוביט הישראלית, החברה לא המשיכה לפעול כחברה-בת עצמאית אלא שולבה לתוך המבנה הארגוני הקיים כבסיס למרכז המו"פ של אפל בישראל.
לכן, כשאפל משלמת 1.5 מיליארד דולר (או יותר) על Q.ai, מה שהיא מחפשת זה לא מוצר גמור שתוכל לשווק, אפילו לא טכנולוגיה בשלה שמוכנה לשוק, אלא טכנולוגיה בעלת פוטנציאל שתוכל לשמש, בעתיד הקרוב או המעט רחוק יותר, לשדרוג דור המוצרים הבא שלה. ובמקרה זה, יש גם פרימיום אנושי: היא מחזירה לאפל את אביעד מייזלס, שב-2013 רשם אקזיט לאפל עם פריימסנס ועזב את הענקית על מנת להקים את Q.ai.
אז מה בדיוק מקווה אפל לקבל מ-Q.ai? בשביל זה צריך להכיר קצת את הטכנולוגיה שלה. החברה עצמה פעלה במוד חשאי טרם הרכישה, ולא פירטה מה היא מפתחת. אבל פטנטים שרשמה החברה מספקים הצצה לטכנולוגיה שלה. לפי הפטנטים, היא פיתחה טכנולוגיה שמסוגלת לפרש תנועות זעירות של עור הפנים באמצעות מחשוב לביש לצורך הבנת מילים, טכנולוגיה שמסוגלת לפענח "דיבור שקט" על סמך תנועות שרירים בלבד, וטכנולוגיה למערכת שמורכבת על הראש על מנת לזהות תנועות שרירים עדינות. בין השאר מתוארת הטכנולוגיה ככזו שמסוגלת לזהות כוונה לדבר לפני הדיבור עצמו.
בקצרה, החברה פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לזהות דיבור גם בלי הפקת קול, מעין קריאת שפתיים מדויקת מאוד, אולי אפילו מדויקת יותר. זו טכנולוגיה שיכולה להשתלב במוצרים רבים של אפל. קסדת ה-AR שלה, ויז'ן פרו, היא האפשרות המובנה מאליה. אבל גם מוצרים אחרים יכולים להנות מטכנולוגיה זו. היא יכולה לאפשר, למשל, דור עתידי של אוזניות איירפודס שעם חיישנים מתאימים יוכלו לקלוט פקודות קוליות גם בסביבה רועשת מאוד, אולי מבלי שהמשתמש יצטרך לדבר בקול רם ויוכל רק להניע את שפתיו. בשיחות פייסטיים יכולה הטכנולוגיה לשמש לשיפור איכות השיחה בסביבה רועשת.
ואפשר לחשוב גם על שימושים מתקדמים עוד יותר. למשל, אולי ניתן להשתמש בטכנולוגיה על מנת לזהות תנועות שרירים עדינות ולאפשר מחוות תנועה מתקדמות כקלט באפל ווטש (שכבר היום מסוגל לזהות מחוות "גסות" יחסית כמו הצמדה מהירה של שתי אצבעות).
כל זה לא יקרה באופן מיידי - מחזורי פיתוח מוצרי החומרה של אפל ארוכים מדי. וגם שזה יקרה, החברה בוודאי לא תכריז רשמית על השילוב של הטכנולוגיה של Q.ai. אבל אם אפל רכשה את החברה אפשר להיות בטוחים בכמה דברים: היא ערכה בדיקות עמוקות מספיק שהבטיחו לה שהטכנולוגיה בת-קיימא, שיש לה תוכנית מגובשת לשילוב הטכנולוגיה בשלל מוצרים, שלא היה לה תחליף אחר לרכישת החברה, ושהיא בטוחה שהיא תשתלם לה הרבה יותר מהסכום ששילמה עליה.
