האבולוציה של סוכני ה-AI: איך מערכות מרובות-סוכנים משנות התנהלות ארגונים
כבר ב-1966, כשהצ'אטבוט הראשון בעולם נולד, רבים סברו שתוך כמה שנים לא נוכל להבחין בין שיחה עם מכונה לבין שיחה עם אדם. זה אמנם לקח קצת יותר מכמה שנים, אבל הנה אנחנו, שוב, על סף מהפכה חדשה שמביאה עלינו הבינה המלאכותית: המעבר מצ'אטבוטים בודדים למערכות של סוכנים חכמים הפועלים בשיתוף פעולה, לומדים, משקפים ומבצעים תהליכים עסקיים שלמים – ממש כאילו היו צוות אנושי מיומן. זוהי "אבולוציית הסוכן" – קפיצה קוונטית בדרך שבה טכנולוגיה יכולה לשרת ארגונים ולשנות מהיסוד את אופן התנהלותם.
מה הופך את הדור החדש לשונה?
אם בעבר הסתפקנו בעוזרים וירטואליים שידעו להפעיל פקודות קוליות או לזהות מילות מפתח, כיום אנחנו נכנסים לעידן שבו מערכות מורכבות כוללות קבוצות של סוכנים דיגיטליים, שכל אחד מהם מתמחה במשימה מסוימת – והם יודעים לעבוד יחד, בסינרגיה. זה כבר לא כלי עזר נקודתי, אלא מנוע תפעולי רב־עוצמה שמסוגל לקבל החלטות, לפעול בצורה גמישה, להגיב לסביבה משתנה – ולעשות כל זאת מתוך הבנה של ההקשר העסקי שבו הוא פועל.
המשמעות של מערכות מרובות-סוכנים מתחילה כבר לבוא לידי ביטוי בשטח, ולא רק בתיאוריה. במפעלים חכמים, לדוגמה, סוכנים כבר מנהלים את רצפת הייצור: הם עוקבים אחר הביצועים, מזהים צווארי בקבוק בזמן אמת, ומבצעים התאמות עוד לפני שאדם מספיק להתערב. בעולם שירות הלקוחות, רשת של סוכנים מחליפה את מערך המוקדנים – אחד מאבחן את הבעיה, אחר שולף מידע רלוונטי מהמערכת, והשלישי מציע פתרון מיידי, מדויק ומבוסס דאטה. גם בתחומים קריטיים כמו רפואה, הסוכנים תופסים תפקיד משמעותי – מסיוע בזמן אמת במהלך ניתוחים מורכבים ועד קבלת החלטות קליניות על סמך ניתוחים מתקדמים של נתונים רפואיים.
כיצד תפיקו ערך מסוכני AI?
כדי להפוך את הסוכנים החכמים מפוטנציאל תאורטי לכוח מניע אמיתי בתוך הארגון, נדרש שינוי מהותי – לא רק באימוץ הטכנולוגיה, אלא בתפיסה העסקית כולה. הנה ארבעה מהלכים מרכזיים שיאפשרו לארגונים להפיק את המירב מהמהפכה הזו:
1. שילוב הסוכנים בתוך תשתיות הליבה - כבר לא מדובר בתוספים חיצוניים או פתרונות נקודתיים. סוכני AI צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהתהליכים העסקיים המרכזיים – ניהול כספים, מלאי ושרשרת אספקה, שירות לקוחות, תפעול ועוד. רק כך ניתן להבטיח שהסוכנים יקבלו גישה למידע העדכני ביותר ויוכלו להשפיע על תהליכים בזמן אמת.
2. בניית תשתית דאטה אחודה ואיכותית - הבסיס לפעולה אפקטיבית של כל סוכן הוא דאטה מדויק, מאוחד ונגיש. ארגונים מוכרחים לפרוץ את המחיצות שבין מחלקות ולהקים שכבת דאטה אחידה – Data Fabric – שתאפשר לסוכנים גישה למידע מקיף, מהימן ורלוונטי בכל רגע. בלי זה, כל החלטה שהסוכן מקבל עלולה להיות חלקית או שגויה, דבר שעשוי לפגוע בהחלטות עסקיות.
3. פיתוח אקוסיסטם של סוכנים שיתופיים - כוחו של הסוכן הבודד מוגבל. דווקא היכולת לשתף פעולה – סוכן שמתכנן, אחר שמבצע, ושלישי שמנטר ומתקן – היא שמאפשרת לתהליכים להתבצע בצורה רציפה, חכמה ויעילה. ארגונים צריכים לחשוב במונחים של רשת סוכנים, לא של פתרון אחד־על־אחד. גם אצל סוכנים, כמו אצל בני אדם, השלם שווה הרבה יותר מסכום חלקיו.
4. מיפוי תהליכים עסקיים והבנת הקשרים פנימיים - כדי לפעול מתוך הבנה ולא רק כ"חיילים" הממלאים פקודות, סוכנים צריכים להכיר את ההקשר: מי הגורמים המעורבים, מה סדר הפעולות, אילו אילוצים חלים בכל שלב. שימוש בגרפי ידע (Knowledge Graphs) ומודלים של תהליכים עסקיים מאפשר לסוכנים לפעול באופן מושכל – לא על פי פקודות בודדות, אלא מתוך הבנה עמוקה של מהות התהליך.
מבט לעתיד: סוכני AI מריצים את העסק, מנהלים חושבים אסטרטגיה
בעתיד הלא רחוק, אני מאמינה שנראה ארגונים שפועלים על מערך סוכני AI שינהל את הפעולות השוטפות של העסק, יזהה הזדמנויות ויטייב תהליכים – בעוד המנהלים האנושיים יתמקדו באסטרטגיה, בצמיחה ובחדשנות. בזכות היכולות החדשות הללו, עסקים יוכלו להגביר את הפרודוקטיביות, לקצר זמני תגובה, לאתר הזדמנויות מהר יותר ולשפר את קבלת ההחלטות – וכל זאת תוך שמירה על גמישות ודיוק עסקי מרבי. מי שיאמץ את גישת "הסוכנים החושבים" כבר עכשיו, ירוויח יתרון תחרותי ברור בעשור הקרוב.
אורנה קליינמן היא מנכ"לית מרכז הפיתוח של SAP בישראל
