ריאיון
מייסד קלאסיק: "הקמנו את החברה כדי לפתור בעיה כמעט מביכה - אף אחד לא ידע לדבר עם המחשב הקוונטי"
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- ענקית השבבים אינטל רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק בעסקת מזומן ומניות בשווי של 2.3 מיליארד דולר.
- קלאסיק מפתחת תוכנה המשמשת כגשר בין חומרת המחשוב הקוונטי למשתמשי הקצה וצפויה להפוך למרכז הפעילות האסטרטגי של אינטל בתחום.
- מייסדי החברה מדגישים כי העסקה תשלש את כוח האדם של אינטל העוסק בקוונטים ותחזק את מעמדה של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית.
"הקמנו את קלאסיק כדי לפתור בעיה כמעט מביכה — אף אחד לא ידע איך לדבר עם המחשב הקוונטי. זה היה הימור, כי המחשב הקוונטי עוד לא ממש היה קיים. בשנתיים־שלוש אחרי הקמת החברה המחשבים מאוד התפתחו, והיום, למרות מה שנדמה, יש לא מעט שימושים במחשבים הקוונטיים, גם אם הפריצה המסחרית עוד לא קרתה. תתפלאו, גם איכילוב ובנק ישראל משתמשים בנו", כך אומר הבוקר ניר מינרבי, מייסד משותף ומנכ"ל הסטארט־אפ קלאסיק.
אתמול הכריזה אינטל כי לאחר שנים ארוכות של משבר פנימי שמנע ממנה גם לבצע רכישות, היא תשלם 2.3 מיליארד דולר במזומן ובמניות עבור סטארט־אפ הקוונטים הישראלי. מדובר בעסקה הגדולה ביותר בתחום הקוונטום עד היום בעולם, והיא צפויה לשים את ישראל, שכבר מדורגת בחמישייה הפותחת במספר חברות הקוונטים ובהיקף ההשקעות הפרטיות בתחום, עוד יותר על המפה של התחום המתפתח.
מינרבי (35) הקים את קלאסיק לפני שש שנים יחד עם אמיר נווה, חברו מאז השירות המשותף בתלפיות, ועם אביו, יהודה נווה, שהוביל בעבר את תוכנית המחשוב הקוונטי של יבמ בישראל.
"אמיר ואני חברים 20 שנה. מאז שהשתחררנו מצה"ל ידענו שאנחנו רוצים להקים משהו, אבל ידענו שלא סייבר. יהודה באותה תקופה הוביל את המחשוב הקוונטי של יבמ בישראל, וכך התחלנו לפלרטט עם התחום הזה. בדיוק גוגל הכריזה ב־2019 על עליונות קוונטית. עשינו מצגת לאנטרי קפיטל (Entree Capital), שהם בפער משקיע הדיפטק הכי חזק בעולם, שאמרו לנו 'הולכים על זה' אחרי 35 דקות של פגישה.
"אבל מאז הדרך לא הייתה פשוטה. אני שונא את המונח דיפטק, כי זה כמו 'נסיבות מקלות' — אין הכנסות ואני לא צריך לקוחות, אבל זה משחק שאפשר לשחק רק עד גבול מסוים, ולכן החלטנו לשחק הפוך. היה לנו חשוב לבנות בסיס של לקוחות, ובסוף זה מה שאינטל מאוד אהבה — שאנחנו גם יודעים לעשות ביזנס", המשיך מינרבי.
בקלאסיק רואים במכירה לאינטל גם סוג של סגירת מעגל, שכן בראשית דרכה ישבה החברה באקסלרטור אינטל איגנייט של ענקית השבבים.
"עבדנו עם אינטל לאורך השנים, ובסוף נוצר פה חיבור מאוד טבעי משתי סיבות. קודם כול, אני חיפאי במקור ובנשמה, ואינטל זה עמוק בלב לכל ישראלי. הסיבה השנייה היא שכשבונים עולם מחשוב חדש, אינטל זה השם הברור שעולה. יש להם הרבה היבטים של חומרה שיכולים לשרת את תעשיית הקוונטים, ומה שהיה חסר זו התוכנה שתאפשר למשתמשים לעבוד עם כל המערכות. סמנכ"ל הטכנולוגיה של אינטל ויד ימינו של המנכ"ל, ליפ בו טאן, הציג את העסקה אתמול למשקיעים ולאנליסטים ואמר שקלאסיק תהיה כמו CUDA לאנבידיה או DOS למיקרוסופט — תוכנות המשמשות כמערכת הפעלה, מעין גשר שמחבר בין החומרה למשתמש הקצה (ס"ש).
מהפכת הקוונטים כבר נמצאת מעבר לפינה כמעט 20 שנה. מה שונה הפעם?
"הקוונטים זה עולם מחשוב חדש, מהפכה שמדברים עליה מאז שנות השמונים, כי כל המחשבים שאנחנו מכירים היום הם עם אותו DNA, והקוונטים הוא משהו אחר לגמרי. מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא המעבר בשיח מ'האם זה יקרה' ל'מתי זה יקרה', מכיוון שהאתגר הפך ממדעי לאתגר הנדסי, וככזה הוא פתיר. כשזה יקרה, זו תהיה הזדמנות עסקית של פעם במאה שנה. חברה כמו אינטל פחות רגישה לעיתוי המדויק — אם זה יפרוץ בעוד שנה או שנתיים".
לפני המכירה בחנתם ברצינות גם הנפקה. למה בסוף החלטתם להימכר?
"בחנו כמה חלופות בתקופה האחרונה, כולל את השוק הציבורי. הייתה בו הזדמנות גם בספאק וגם בהנפקה רגילה. אפשר להגיד שהיינו קרובים ללכת על זה. היה גם עניין אסטרטגי מחברות נוספות. בשוק הציבורי בקוונטים יש אנומליה חסרת תקדים, וזה הכי דומה לתחום הפארמה: יש הבטחה ענקית שמאפשרת לחברות עם הכנסות כמעט אפסיות להיסחר, אבל מסיבה זאת יש גם התנודתיות שהיא לא לבעלי לב חלש. גם אם היינו מחליטים להנפיק, לא בטוח שהיינו עושים את זה עכשיו, אלא עושים עוד גיוס פרטי".
מינרבי מתייחס לירידות שנרשמו בתקופה האחרונה במניות הקוונטים, שהורידו את שווי החברות הגדולות והמובילות בתחום ממספרים דו־ספרתיים לסביבה של 10 מיליארד דולר ואף פחות.
מה יגרום לעסקה שלכם להצליח, לאור הניסיון הלא טוב של אינטל ברכישת חברות?
"אינטל נמצאת בפוזיציה מדהימה לשרת את כל התעשייה, וכן, אינטל מפתחת את המחשב הקוונטי שלה והוא פגז. בסוף, כשמחברים את זה לתוכנה, ההזדמנות היא גדולה מאוד. ניפגש פה עוד שנה־שנתיים, ויש סיכוי טוב שאינטל תהיה מהראשונות בתודעה במחשוב הקוונטי.
"אני פחות מתעמק בהיסטוריה של אינטל, אלא בוחן את הנפשות הפועלות של היום, והם מדגישים כמה חשוב שנמשיך לפעול כסטארט־אפ בתוך אינטל. יש לנו ביטחון בשותפות הזאת. חובת ההוכחה על שני הצדדים, אבל יותר עלינו".
עד כמה פעילות הקוונטים של אינטל גדולה היום, והיכן אתם תשתלבו בה?
"נהיה ההובלה האסטרטגית של אינטל בקוונטים, וזה יקרה מישראל. עוד מוקדם להגיד מה יהיה התפקיד של כל אחד מאיתנו, אבל באינטל מדגישים שהם צריכים כל אחד מהעובדים שלנו. יש היום באינטל רק 70 עובדים שעוסקים בקוונטים, כך שתוספת של 140 עובדי קלאסיק היא דרמטית. עד היום אינטל עסקה בקוונטים ברמה של מחקר ופיתוח ולא הפכה את הפעילות לביזנס. עכשיו, עם ההנגשה למשתמשי הקצה בעקבות רכישת קלאסיק, תהיה לה הזדמנות לקפוץ מאפס לאחד. אנחנו נדווח לארגון ה־CTO, אבל באינטל חוזרים ואומרים כל הזמן שהם רוצים שהסטארט־אפיות שלנו והישראליות שלנו יישארו".
האם נעזרתם בתוכנית הקוונטים הלאומית עד היום, ומה תצטרך לעשות הממשלה הבאה בתחום הזה?
"כלכלית, הסכום שקיבלנו מהממשלה היה קטן מאוד, אבל אסטרטגית הוא היה חשוב. לפני שהקמתי את קלאסיק הרגשתי שרשות החדשנות היא מעין ביטוח לאומי לחברות כושלות, אבל למדתי שזה ממש לא המצב. הם אפשרו גם את הגיוסים הענקיים וגם את ההתפתחות. על כל שקל שרשות החדשנות שמה, גויסו 100 שקל מהמשקיעים הפרטיים".
