מאחורי הפרגוד
התעלומה: כמה מהמסורתיים יישארו בבית בבחירות
כתבה רביעית בסדרה - כלכליסט מנתח את המספרים שמאחורי הקולות, והפעם המסורתיים. בבחירות הקודמות שני שלישים מהם הצביעו לגוש נתניהו, בבחירות האלה רק קצת יותר מ־40% מתכוונים לעשות זאת. היתר עברו למפלגות הלא מזוהות או מתלבטים. נתניהו, שנתן לגיטימציה להצביע לעוצמה יהודית, מצא את עצמו בבעיה
כשני שלישים מהציבור המסורתי הצביעו לגוש נתניהו בבחירות 2022. הציבור הזה, שמונה 33% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, הוא אחד הגורמים העיקריים שיכריעו את הבחירות הקרובות. על כך ישפיעו שתי שאלות: אחת, כמה קולות מסורתיים ינדדו מגוש נתניהו לגוש איזנקוט ולמפלגות הלא מזוהות. השנייה, וכנראה לא פחות חשובה, היא כמה מהציבור המסורתי יעדיף פשוט לשבת בבית במקום לעבור גוש. כשמפלגות הקואליציה מדברות על הצורך להשקיע מאמץ בהמרצת בוחרים ביום הבחירות, הן מדברות במידה רבה על הציבור הזה.
לציבור המסורתי יש מפלגה אחת עיקרית – הליכוד. על פי ניתוח דפוסי ההצבעה בבחירות 2022, שערך ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 47% מהמגדירים עצמם מסורתיים דתיים ו־46% מהמגדירים עצמם מסורתיים לא דתיים הצביעו ב־2022 לליכוד. הליכוד מתחרה על הקולות שלהם בעיקר מול עוצמה יהודית. המפלגה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית קיבלה בבחירות הקודמות 17% מקולות המסורתיים הדתיים ו־12% מהמסורתיים הלא דתיים, ואפשר להעריך שהרוב המכריע של הקולות האלה הגיעו בגלל עוצמה יהודית. שתי המפלגות מתחרות על המסורתיים הדתיים עם ש"ס, שקיבלה 10% מקולותיהם ופחות מ־2% בין המסורתיים הלא דתיים.
הליכוד – מפלגה מסורתית
ההגדרה של הליכוד כמפלגה מסורתית עובדת גם כשבודקים את הרכב מצביעי הליכוד ב־2022. 57% מהם, כלומר רוב גדול, הגדירו את עצמם מסורתיים, 32% חילונים, 10% דתיים לאומיים ו־1% חרדים. מבין מצביעי הליכוד שהגדירו את עצמם מסורתיים, 64% הגדירו את עצמם מסורתיים לא דתיים, לעומת 36% שהגדירו את עצמם מסורתיים דתיים. 43% ממצביעי רשימת הציונות הדתית־עוצמה יהודית היו דתיים ו־37% מסורתיים.
יש לליכוד סיבות לדאגה. בבחירות הקודמות 76% מהמסורתיים הדתיים הצביעו לגוש נתניהו. על פי סקר הקול הישראלי של מרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, שנערך בתחילת אוקטובר, 46% מהמסורתיים הדתיים מתכוונים להצביע לגוש נתניהו, 15% למפלגות הבלתי מזוהות ו־17% מתלבטים. בבחירות הקודמות 60% מהמסורתיים הלא דתיים הצביעו לגוש נתניהו. בבחירות האלו רק 39% אומרים שיעשו זאת, 9% נוטים למפלגות הבלתי מזוהות ו־7% לא הכריעו.
בכל העולם אזרחים משכבות חברתיות כלכליות נמוכות מגיעים להצביע באחוזים נמוכים יותר. זה נובע בעיקר מהייאוש ומתחושה שההצבעה שלהם ממילא לא תשפיע על גורלם. זה נכון גם לגבי אנשי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, ציבור שחלק משמעותי ממנו נמנה עם המסורתיים. לקראת בחירות 2020 הפיץ יו"ר הליכוד בנימין נתניהו את המיתוס שלפיו "300 אלף ליכודניקים לא הלכו להצביע בספטמבר 2019". למספר הזה לא היה שום בסיס בנתונים, חלק גדול מהמצביעים האלה פשוט נדדו למפלגות אחרות, אבל הוא שיקף את העובדה ששיעור ההצבעה בקרב בוחרי הימין מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית נמוך יותר מאשר מצביעי המרכז והשמאל שמגיעים משכבות חזקות.
על פי ניתוח של פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בבחירות 2021 שבהן עלתה ממשלת השינוי, היה שיעור ההצבעה ביישובי הפיתוח 62% לעומת 69% בערי המרכז המבוססות. בערי הדרום הגדולות הוא עמד על 59%. בבחירות 2022, שבהן עלתה ממשלת ההפיכה המשטרית, נשאר שיעור ההצבעה בערי המרכז המבוססות על 69%, אבל ביישובי הפיתוח הוא עלה ל־67% ובערי הדרום ל־63%. כלומר ‑ המשתנה הגמיש הם מצביעי גוש נתניהו.
שופינג במקום קלפי?
נתניהו מצא במהלך חמשת הסיבובים חלק מהתשובה לבעיה, כשנתן לגיטימציה להצבעה לעוצמה יהודית. בוחרים מסורתיים שלא מוכנים ללכת לקלפי בשביל הליכוד, מוכנים לעשות את זה בשביל העמדות הגזעניות של איתמר בן גביר ואנשיו. הבעיה של הגוש היא שבבחירות האלו מצביעים רבים מאוכזבים מכישלונות הממשלה הביטחוניים, מההשתמטות ומיוקר המחיה, ואותם אפילו בן גביר לא יביא.
"אנחנו יכולים לצפות בבחירות האלה לאחוזי הצבעה גבוהים אצל הערבים והאופוזיציה. זה פחות בולט בקרב תומכי הקואליציה", אומר עורך אתר המדד והסוקר של חדשות 13 שמואל רוזנר. "ככל שיתברר שמצביעי הליכוד מחליטים ללכת לקניות במקום לקלפי, יכול להיות שהליכוד יירד למספרים שלו בסקרים הכי מחמירים". בעניין הזה יוצרת לליכוד ולש"ס בעיה ההחלטה לאסור להעביר מידע על מי הצביע. אפילו יום גשום יכול להשפיע לרעה על שיעורי ההצבעה. הבעיה היא שסקרים לא יודעים לצפות אחוזי הצבעה ולכן זו אחת התעלומות הגדולות של הבחירות.
